חוג של קריאה

זאת השעה שבה אני מרגיש שאני רוצה חברה

רוצה בת אדם שתעביר איתי את השעות והחשקים של שעה זו.

כן, צמאון לאהבה

אך מה אעשה עם כל החשקים והוויברציות שכעת לא נותנות מנוחה לגופי?

קיבלתי .

צדקת.

יש משהו יפה בהסתרה וברמיזה

עברו ימים רבים מאז שקיבלתי חיבוק.

חעבוק אמיתי, מכל הלב, כזה ארוך, חיבוק שאתה לא רוצה להשתחרר ממנו. 

חיבוק שנותן לי מקום רק להניח את

ראשי , אפילו לכמה רגעים בודדים.

חיבוק כזה, שמרגיש נכון, וכנה, שהלב נפועם אך הראש נח, המחשבות אינן.

חיבוק ללא כל חומרים חיצונים, חיבוק לא תחת עננה של פליי, סשן, אגזים ואגיד גם מיניות.

עברו ימים רבים מידי

כתב : 

ישראל אלירז

מאת: ישראל אלירז

קשה לי,

קשה לי שאני לא מצליח לדייק לי את הבת זוג, את מה שבאמת חשקה נפשי, האם בכלל אני יודע במה חשקה נפשי? 

זה כואב אך איני יכול לענות על שאלה זאת.

אני כן יודע,

שקשה לי עם זה שאיני מוצא בת שיח שמבינה את המשחקיות שאני כה חושק בה, את ההתרחקות ממושגים ודמויות כה החלטיות- נשלטת/ שולטת.

אני אוהב לשחק, להכנס לדמויות, לשנות ולהשתנות, 

אני אוהב להיחדר, אוי כמה אני אוהב זאת, אך אני גם אוהב להרגיש שאני ממלא חור שכה מחכה לי.

אני אוהב ללבוש חצאית, אני אוהב קולרים והצבטנים אך יחד עם זאת אני אוהב להיות דאדי, ואני כה חושק בילדה שרואה ומבינה ואפילו הרטבת מזה שדאדי עם פלאג בטוסיק.

אני אוהב לשמוע ניגונים חסידיים, אני אוהב לברך ברכת השחר, אני אוהב לעשות זאת גם כשהגביר שלי זקור ונפוח

, אך האם זה חטא או פנטזיה בלתי מושגת, שאחפוץ

באחת כזאת, שמבינה שרוצה ומייחלת גם סיפור הזה?

מאת: אפרת שמעוני טוטיאן

ישראל אלירז