והתחילה לדבר,
תוך כדי שאני עמוק בתוכה, בוחש בתוכה, מעמיק בתוכה, חודר וחופר, נועץ ותוקע, משפד ובועל.
הגוף המדהים שלה, המעוצב והמחוטב, מחוץ מתחתי, והיא מדברת:
"אני החור שלך, תשתמש בי"
"אני הזונה שלך"
אני הכלבה הקטנה שלך"
"אני אוהבת להרגיש את הזין שלך בתוכי"
"תשתמש בי"
"אני שייכת לך"
"אני הרכוש שלך"
"תשתמש במה ששלך"
והמשיכה, עוד ועוד.
ותוך כדי אני מרגיש שהיא מדברת ומדליקה את עצמה, לא רק אותי.
שהדיבורים הללו לא נועדו רק אליי, אלא גם לעצמה. ושהיא הולכת ומתחרמנת ממילותיה שלה, ושהן מכניסות אותה לספייס מיוחד, אחר.
ואז זה הגיע, גמירה אחת, חזקה ואחרת, ואחריה עוד אחת.
שתי גמירות מהסוג שאינה חווה בדרך כלל, אחרות, עמוקות ומטלטלות.
כשהודתה לי עליהן אחר כך, אמרתי לה שהיא זו שיצרה אותן, במילותיה, בהבל פיה, בקולה.
במחשבותיה שהפכו למילים, במילותיה שהפכו לתחושות, בתחושותיה שהפכו למציאות.
