"מה? כל הזיונים שלך כאלו מוצלחים?"
לא, יש לי גם זיונים שהם "רגילים" ולפעמים אפילו זיונים גרועים.
"אז למה עליהם אתה לא כותב?"
כי אין הרבה מה לכתוב עליהם.
"מה עושה את הזיונים הטובים והמופלאים לכאלו?"
חיבור נכון וטוב. התאמה שמוצאים באופן נדיר. שני אנשים שכל אחד מהם אוהב בדיוק את מה שהשני אוהב לעשות ולהפך. כמו שני חלקים בפאזל שמתחברים.
"יש חיבורים כאלו?"
כן. זכיתי להיווכח בכך בעצמי. וכשמוצאים כזה חיבור לא מוותרים עליו בקלות.
"אמרת שלפעמים יש זיונים גרועים"
נכון, יש נשים שאיתן אין זרימה והן עשויות לתאר את המפגש כ"מיותר/ סתמי/ ככה/ "חרא זיון" ולהחליט שפעם אחת זה מספיק. יש גם נשים שאיתן המציאות היא הפוכה, ובשבילי זה לא ממש זה, לא מה שחיפשתי.
לרוב זה הדדי - אנשים מרגישים כשזה לא זה.
"אז אתה לא טוב לכולן"
ממש לא. אני טוב למי שמוצאת כימיה איתי. ואם זה הדדי ממשיכים משם. אם אין סיבה להמשיך ולהפגש אז לא נפגשים.
"אז איך יודעים מראש? איך אפשר להיות בטוחים?"
אי אפשר להיות בטוחים מראש. מדברים קודם, רואים שאין פערים בלתי ניתנים לגישור. ואם יש משיכה ודחף נפגשים. אם זה טוב, ממשיכים משם. ואם לא, אז לא.
"מבאס, לא?"
אלו החיים. כל אחד ואחת אוהבים ומגיבים לדברים שונים. אי אפשר לספק באופן מושלם את כל הנשים כל הזמן. אבל תנועה במרחב וריבוי פרטנריות מגדיל את הסיכויים למצוא את אותן התאמות מיוחדות.
"וכשזה קורה?"
אז את מקבלת התנגשויות טיטאנים מהסוג שמופיעות אצלי בבלוג.
לפני 15 שנים. 9 באפריל 2009 בשעה 18:36