זה שבועות שלא בא הזין לקרבה
הזין שמניע אותה, שמתניע אותה, שממלא באהבה,
זה שמעיף אותה, מלחלח אותה, מביא אותה לנבוע,
זה שמטיס אותה, מלהיב אותה, גורם לה לשבוע,
כמו נרקומן בקריז היא מחכה להתרה, לשחרור, לפורקן,
כי כשזה בא, זה בא בגדול, הרבה יותר מסתם "מוות קטן",
כשהוא יפלח אותה כל גופה יכנס לשוק, הלם ומורא,
ומהר מאד היא תאבד שליטה, תמריא, תישטף בסערה,
הסיבות לצום, לבצורת, רבות ומגוונות, כולנו מכירים,
נסיעות, נסיבות, מחזור, מילואים. וגם דברים אחרים.
כל סיבה בנפרד נסבלת, פחות או יותר. אם זה לזמן מה,
אבל כשהן מצטרפות יחדיו , הן גורמות רעב לנשמה.
וכשהוא מגיע, הוא מגיע בגדול, בענק, בחוזק ובסערה,
בהתנגשות של טיטאנים, בעוצמה, בטלטלה ובדהרה,
בחבטת אגנים, בחייתיות, בהתהפכות עיניים, בחדות הנעיצה,
בחדירות חזקות וקשות, באודם ישבן, בלישת הגוף, בהשפרצה,
והעונג נמסך, הקריז נשבר, הפורקן מגיע, הגוף הרעב מואבס,
והכוס הכמה , הפועה, המתגעגע, הדורש, למצב רגיעה נכנס,
היא מוטלת, מסוחררת, ובין נשיפותיה לואטת משהו חשוב,
"הייתי כל כך צריכה את זה, לא אעמוד בהפסקה כזו שוב"
לפני 13 שנים. 25 בנובמבר 2010 בשעה 20:18