אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הולם להפליא

עניין של אמונה
ואדיקות לשמה
לפני שנה. שבת, 8 בספטמבר 2018, בשעה 13:50

 

 

"אני אוהבת שאתה מתקלח מסטול" היא אמרה בזמן שאפה תחוב בשקע שבין הביצים ובין הירך השמאלית.

למראה המבט התמה והשואל והגבות המורמות; שאפה את הריח, עצמה עיניה בהנאה מתמכרת, פלטה את האוויר לאט, ואז המשיכה והסבירה:

"כשאתה מתקלח מסטול, אתה מתרשל, מפספס, ולא מסתבן ביסודיות כמו שאתה עושה בדרך כלל." אמרה במבט חולמני ומסומם.

"ואז נשאר הריח החזק הזה שלך, שאני חולה עליו. הריח של הזיעה שלך, הטעם המיוחד הזה." הסבירה בעיניים נוצצות ובשפתיים לחות.

"זה ריח של גבר. של זכר. של היצור הקדמון והראשוני שאתה. הריח שמחרמן אותי, הריח שמרטיב אותי, הריח שהנקבה שבי מגיב אליו. הריח שנקבות מגיבות אליו בחולשת איברים, והתפשקות אוטומטית ולא נשלטת. מאז אנשי המערות ועד היום.
זה הריח שגורם לי לרצות עוד ועוד ממך. לרצות את הגוף הגדול שלך, את הזין ההולם שלך.
זה הריח שבאמצעותו החיה שבך מעירה ומפעילה את החיה המיוחמת שהיא אני".

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י