הרגשות שלי מעורבים.
אהבה-שנאה, שמחה-עצבות, כעס-השלמה ועוד ועוד ועוד...
Dance of rhe opposite
אבל לא בא לי לכתוב לך על הרגשות שלי
בא לי לכתוב על המפגש הבא שלנו, אם וכאשר.
את תשאירי את הדלת סגורה אבל לא נעולה ואני אכנס לדירה שלך שתהיה רק עם אור עמום מהטלוויזיה שמנגנת פלייליסט שקט לחלל הסלון.
הכלב שלך, למרות שהוא אחד המתוקים יהיה בתוך הכלוב שלו (אין לי שום כוונה שיפריע לי הערב).
את תהיי בחדר החשוך שלך, במיטה שלך תחת השמיכה, ערומה כביום היוולדך. מסכת העיניים שלך, זאת שאת לא ישנה בלעדיה תכסה את עינייך.
אני אכנס לחדר
אפשוט את בגדיי
אשאר עם תחתון או שאולי גם אותו אוריד ואכנס למיטה לשכב לידך.
אין לי שום כוונה שנדבר היום.
למעשה אין לי שום כוונה לשום דבר למעט לשכב לצידך ולהרגיש את חום גופך... אבל זו לא הייתה התכנית המקורית, כי לפני שתי דקות הייתי בטוח שאכתוב לך איך אני מתכוון להכנס למיטה, לפשק לך את הרגליים ולחדור אליך באחת, בלי גינוני נימוס והתחשבות.
להכנס ולצאת ממך, לאט ומהר, עמוק ולא עמוק, חזק ועדין, לזיין את הזונה שלי, את זאת שעליה רק אני מחליט, את זאת שהחורים שלה שייכים לי ורק לי, את זאת שתעשה כל מה שאומר לה לעשות. בלי כמעט, ליד או בערך.
לזיין אותך עד שאגמור עמוק עמוק בתוכך או היכן שיתחשק לי באותו הרגע. על הכוס שלך, על השדיים שלך או אולי על הבטן שלך.
אבל אני יודע מה באמת מגיע לך. מגיע לך שאפתח לך את הפה, אדחף לך את הזין שלי עמוק לגרון שלך ואגמור לך כמו פרא אדם בתוכו.
כן. רק בגלל שאת לא אוהבת את זה, זה מה שבאמת בא לי לעשות לך. ואחרי שאגמור, אתלבש ואלך, ואשאיר אותך לחשוב על החודש האחרון כשהפה שלך מלא בזרע הלא רצוי שלי.
בלי היי מאמי, בלי ביי מאמי. בלי איך עבר עלייך החודש, בלי שום גרם של דאגה או עניין.
אבל... משהו עוצר אותי מלעשות את זה.
בכל זאת, לא באתי לעולם כדי להרוס אותך.
את מה שמגיע לך על החודש האחרון את תקבלי, אבל לא ממני.
אני רק אשכב שם בשקט לזמן קצוב.
ארגיש את חום גופך, אריח אותך, אולי אצמיד את שפתיי לצווארך בתקווה לעורר זכרון של הטעם שלך, ואז אקום, אתלבש ואצא.
בלי היי מאמי
בלי ביי מאמי
