אודקסלגניה…

תתאהבו באנשים כמו שהם באמת ולא כמו שהפנטזיה שלכם רוצה שהם יהיו. להתאהב באנשים אמיתיים, בשבריריות שלהם, בפגמים שלהם, בטעויות שהם עשו. ולקבל אותם כמו שהם. לעולם אל תאהבו אנשים עם הרצון לשנות אותם. תתאהבו במבטים, בליטופים, בעדינות שהאנשים האלה יכולים לתת לכם. רק ככה אהבת אמת יכולה להימשך

בוקר של חבלים של השמש , ממש חיבוק חם

יש מחשבות שפשוט אי אפשר להפסיק.
כשאתה הכי פחות מצפה לזה הם חוזרים לרענן את הרעיונות שלך ולחמם לך את הדם בעורקים.

את יפה כשאת נלחמת על מה שאת מאמינה בו, גם אם את צריכה לאתגר את העולם ולעמוד לבד מול כולם. את יפה כשאת נהיית אדומה ורואים איך את מרגישה את יפה כשאת מסתכלת על עצמך ואת תמיד רואה יותר מדי פגמים, לבושה רק מהפחדים וחוסר הביטחון שלך.
את יפה כשהחיים נהנים להפיל אותך אבל את לא פורשת וקמה בחזרה אתה תמיד קמה לבד. את יפה כי את תמיד מאמינה, עד הסוף, גם אם את יודעת שאת הולכת לסבול. את יפה כשאת מבלה עוד לילה בבכי בשקט, עם הפנים שלך מוסתרות בכרית, לכודות במחשבות האלה שמשאירות אותך ער. את יפה שאת פתאום מתפוצצת מצחוק והעיניים נוצצות כמו כוכבים את יפה רוקדת לבד באמצע החדר, מדמיינת אהבה שמחזיקה אותך חזק לחזה שלה. את יפה בפיג'מה, עם שיער מבולגן ועיניים עייפות, מסתובבת יחפה, כמו בלרינה מוכנה לרקוד. את יפה כשאת שותקת, מגוונת במחשבותיך, לבושה בחלומותייך, לבושה בטעויותייך.
את יפה כשאת הולכת לבד ברחוב, עם הראש בעננים ועיניים מלאות שמש. את יפה כי את תמיד נותנת את כל כולך, את יפה כי את עדיין מאמינה בהבטחות, למרות האכזבות והבגידות. את יפה כשאת עושה אהבה, כשהנשימות שלך ממלאות את החדר ועינייך הרחבות מאירות את הלילה. את יפה כי את לא יודעת שאת ואת לא עושה שום דבר כדי להראות את עצמך שונה ממי שאת, לבושה בפגמים שלך שהופכים אותך ליחידה ומיוחדת. את יפה ואת לא יודעת אתה לא יודעת שאת מסוגל לגרום לעולם להתאהב בך...

אתה לא מתאים לכל אחד.... לא כולם יכולים לראות את היופי שבך.. ולא רק בגלל שלא מראים את זה לכולם, אלא דווקא בגלל שזה נדיר... זה מובן רק למי שיש משהו נדיר ורק למי שהוא מיוחד.. יכולה למצוא משהו מיוחד בך.. אתה לא מתאים לכולם..... כי אתה צוחק גם כשאתה אמור לבכות, כי כשאתה מתחיל לפחד אתה לא יכול להפסיק, כי כשיורד גשם אתה קורא ספר ומסתכל לשמיים.. למה אתם מקשיבים למילים של אחרים.... אל תעמידי פנים שאת מקשיבה להם, כי את מאמינה במה שאת עושה גם כשמה שאת עושה עלול להיות לא הדבר הנכון.
כי אתם חושבים שעדיף טעות שנשמעה... במקום
לעולם אל תטעו ובכך תבגדו בלבכם. אתה לא מתאים לכולם... למה אתה עדיין מקשיב ללב שלך, למה אתה רועד כשהם מסתכלים עמוק מדי.. למה שלא תסתכלו על הפצעים של אנשים אחרים.. אבל אתה מנסה לרפא אותם. אתה לא מתאים לכולם... כי לא כל אחד הוא הפתרון לבדידות, עבור אחד כמוך.. מי צריך משהו אמיתי ולא מוכן להסתפק בקצב זמני.
אתה לא מתאים לכולם..... אז אל תיעלב אם הם לא מבינים אותך... אם הם אפילו לא מנסים .. קשה להבין מישהו מיוחד...... ואת לא בשביל כולם, כי את לא כמו כולם... אתם לא טועים.... את פשוט מיוחדת..

אנשים נכנסים לחיינו בטעות, אבל לא בטעות. הרבה פעמים אנחנו ממלאים את חיינו בשיעורים. לפעמים הם מטיסים אותנו למעלה, אחרים מרסקים אותנו למטה, מלמדים אותנו כאב, נותנים לנו הכל, לוקחים הכל, לא משאירים כלום.

מה שנשאר בחיים זה לא מתנות חומריות, אלא זכרונות מהרגעים שחיית שעשו אותך מאושר. העושר שלך לא נעול בכספת, אלא במוח שלך וברגשות שהרגשת בתוך הנשמה שלך.

זה לא שאנחנו "מיועדים" לכל אחד.
נעשות בחירות, פחות או יותר נכונות, שמובילות אותנו לאן שאנחנו, קודם כל, רוצים להגיע. יש לנו פקולטות של בחירה, מכיוון שאנחנו יצורים מתחשבים, מודעים ועם רצונות משלנו.
אנחנו לא מיועדים לאף אחד כי כולם לרוב לא משתלבים עם מי שאנחנו, לכולם לא מזיזים פנטזיות או רצון להיות שם. צריך להטביע את הידיים במחשבות, בסוף שם הכל מתחיל, נכון?זה

זו לא אשמתנו אם .. הדברים האסורים .. הם גורמים לנו להרגיש כל כך פאקינג חיים .. 

הוא לא שאל אותה (מה נסגר איתך) 60 פעם..
הוא לא אמר לה להפסיק את המים, את משוגעת. הוא לא אמר לה (אני אשאיר אותך לעצמך להירגע קצת).. הוא לא אמר לה (את ממורמרת.. )
הוא לא אמר לה ( את לא היחידה שיש לה דאגות.. משועממת מהעצב שלך ! "
- כל מה שהוא עשה פשוט (חיבק אותה)
והוא הסתיר את זה בתוך זרועותיו ואפילו בלי לסגור את המים... הוא לא ניסה לשנות בה שום דבר כדי שהיא לא תרגיש שהוא מתנגד למצב שלה
זה סיכום של כל כך הרבה דברים שאנחנו צריכים בזמנים של שבר ודיכוי שלנו..
- תהיו רגועים כשאנחנו מוטרדים מכפויי הטובה של העולם ..
וכשאנחנו קורסים, תהיו המפלט, התמיכה והבטיחות שלנו לא יותר 💜

הרכבת מגיעה. לודוביקו חיפש את התא הריק ביותר והתיישב ליד החלון, בהה, גם בלי להסתכל, בנוף שמעבר לזכוכית.
הפעם הראשונה שהיא עלתה על הרכבת הייתה ב-1996. Soundgarden הוציאו את האלבום האחרון שלהם, "Down on the upside", שירת הברבור של תקופה שהגיעה לסיומה.
בקולנוע הקרינו את "אני רוקדת לבד", הסרט הראשון בכיכובה של ליב טיילר. הקסם והיופי הרענן שלה גילמו את דמותו של חן טהור ובלתי מזוהם שלודוביקו נראה בלתי ניתן להשגה, דומה לחזיון תעתועים שלעולם לא הצליח לנבוט.
שוב, הוא הרגיש שפלשה לו תחושת נוסטלגיה מוזרה לתקופה שלא אהב במיוחד, אבל עדיין היה חסר והלוואי שיצליח לתפוס מחדש.
הרכבת הזו הייתה גם אותה רכבת איתה חזר הביתה בלי כוונה. אותו אחד יכל לשמוע את המעבר, לפני שנרדם, בדממת הלילה.