לפני 18 שנים. 4 בדצמבר 2005 בשעה 6:47
נרדמתי שונאת אותך.
בוכה וכואבת.
על זה שהצלחת ככה כבר להמשיך הלאה.
על זה שכואב לי, ובגללך.
על ההבדל של האחרי בהשוואה ללפני.
שונאת אותך כי כואב לי.
אמרת דברים והאמנתי.
כי רציתי להאמין,
האמנתי שאת יכולה/מוכנה למה שאמרת.
נאיביות שכזאת...
שונאת אותך, אבל לא באמת.
רוצה אותך, אבל לא מוכנה.
אהבתי...
אוהבת...
ומה עכשיו?
