לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

ויסות חושי

לפני 4 שנים. יום רביעי, 5 באוקטובר 2022 בשעה 18:44

האמת היא שלא הגבתי בשליליות כי היית עם מישהי אחרת.

בסופו של דבר, אנחנו לא ביחד וזאת זכותך. 

 

הגבתי הכי שלילי כי אפילו לפנות אליי, אתה עושה בצורה עקומה ולא ישרה.

במקום להיות אמיתי עם עצמך ואיתי, לכתוב שאתה מתגעגע וחושב עליי ואתה רוצה לדעת אם יש לנו פתח לדיבור, כתבת שאתה רוצה לסגור מעגל.

 

על מי אתה עובד? לסגור מעגל סוגרים מיד. לא שלושה חודשים אחריי. לא כשכבר התקדמת והיית עם אחרת ואולי לא צלח לך איתה.

איזה מעגל יש לנו בדיוק לסגור? 

 

אני אהיה כנה איתך. כי זה ברור שאתה לא מסוגל להיות כן איתי. 

אני אוהבת אותך. 

בשלושת החודשים האלו, לא הפסקתי לחשוב עלייך. 

ועכשיו, לפני שאתה מנפח את החזה שלך במלא אוויר ואגו כדאי שתדע שאני בטיפול מיום שנפרדנו. אני אישה חזקה ואני מצרך נדיר בעולם החרא של הפנויים פנויות. 

אז למרות שאני אוהבת אותך, אני אתגבר עלייך. 

 

אתה נרקיסיסט. אתה חסר ביטחון. יש לך חוסר אמון בסיסי באנשים. 

הקטנת אותי. 

לא הערכת אותי. 

 

ובסופו של דבר, הפסדת אותי בגדול. אהבת חייך. כי כל ליבי היה נתון לך ובשבילך. וכבר לא. 

 

המעגל שלי איתך סגור.

לפני 4 שנים. יום שני, 3 באוקטובר 2022 בשעה 13:54

אני לא מוצאת את עצמי. 

מסתובבת הלוך וחזור בבית. 

טיאטאתי. 

ציחצחתי את הכיור ואת השיש. 

יצאתי להליכה. עדיין קשה לי לרוץ. 

 

הגיעו אליי היום ידיעות רבות עלייך. 

חברה משותפת החליטה ליצור איתי קשר ולספר לי שלפני חודשיים עלו בפייסבוק שלך תמונות עם מישהי חדשה.

היא גם סיפרה לי שאתמול דיברת איתה ושאתה בברלין.

חברה.

נשמה טובה.

היה לה מאוד חשוב לציין בפניי שאמרת שאתה לבד ושהבחורה ההיא היתה טעות. היה לה חשוב לספר לי שאמרת שאתה עצוב ומבולבל. שאתה רוצה אותי בחזרה.

היה לה חשוב לומר לי שאתה מבין שעשית המון טעויות והפסדת מאהבת ואישה לחיים.

היה לה חשוב לציין שסיפרת לה שכתבת לי בוואטס אפ וכשלא עניתי תוך שעה, מחקת את ההודעה.

היה לה חשוב לציין שסיפרת לה שאתה מחפש דרך ליצור קשר אבל אתה מפחד מדחייה.

ובכן, היה לה חשוב. הטלפון אליי, היה לה חשוב. 

ואתה, מסתבר שאחרי חמש שנים, אתה בהחלט מכיר אותי. 

ברור שתפחד מדחייה.

עלוב. 

לפני 4 שנים. יום שני, 3 באוקטובר 2022 בשעה 10:35

אני אקבל באהבה כל סטירה שתבחר לתת לי. 

כל מכה שתשלח לעברי,

כל כאב.

 

ואוחחח

אתה נותן. 

בדרכים שאינן דרכים, אתה מפליא לסמן אותי. 

ועד כמה שהכאב גדול, 

שום סימן ממך לא יישאר לנצח. 

 

 

לפני 4 שנים. יום ראשון, 2 באוקטובר 2022 בשעה 10:19

פעם הייתי נהנית לקרוא אנשים.

אנשים כותבים היו אינטליגנטיים והשתמשו באותיות אית"ן. 

היום, זה רק כעס.

קשה לי להכיל את הטמטום, את חוסר היכולת להתנסח, להעביר רעיונות בבהירות.

קשה לי עם התגובות המהירות והאנאלפביתיות של כל אחד. לכולם יש דיעה ואף אחד לא משתמש בפסיק או נקודה.

 

אני חייבת להתנתק מהפייסבוק המזדיין הזה.

וגם מהוואטס אפ.

 

ומה אתה קשור, אחרי 3 חודשים, שולח לי הודעה ומוחק???

חתיכת פחדן.

לפני 4 שנים. יום רביעי, 28 בספטמבר 2022 בשעה 15:37

וואו. 

הופתעתי. 

הפתעת. 

אחרי 3 חודשים של נתק מוחלט, החלטת להראות אות חיים ולעשות לי לייק לאיזה פוסט רנדומלי מלפי חודש, בפייס. 

מה?

מה?

מה אתה עושה? 

 

אני שונאת את היכולת שלך לערער אותי. להרהר אותי. 

הימים קשים לי. אתה במחשבותיי. 

אני מחפשת אותך בכל שביל הליכה שלנו. בכל מסלול ריצה. בדמעות. בכאב. 

אני עוברת בדרך שלנו כל בוקר, נוסעת לעבודה ומקווה לתפוס אותך רוכב על האופניים. 

רק השם שלך בלבד מכווץ לי את הלב. מועך אותו לכדור נייר. 

וכל פעם שאני מצליחה לנשום קצת, להרים את הראש, משהו קורה ומזכיר לי עד כמה אתה משמעותי עדיין. 

 

אני לא מתכוונת להגיב על הפרובוקציה הזאת. 

אני אספוג את הכאב הזה, ששובר אותי, בשקט. 

איך טונה שר? גם זה יעבור. 

 

 

לפני 4 שנים. יום שלישי, 27 בספטמבר 2022 בשעה 17:20

לא, 

אני לא אהיה מנומסת. 

אני לא אענה ולא אגיב.

וממש לא אכפת לי שיש וי כחול ואתה יודע שקראתי.

 

קצתי בלעשות מה שטוב לכולם ולא משרת אותי. 

לפני 4 שנים. יום שני, 26 בספטמבר 2022 בשעה 16:01

יש בי חלק שרוצה לכתוב לך תודה על השנים שהיינו ביחד. 

אבל מיד כשהוא מתעורר, קם לצידו חלק חזק יותר, 

שמבקש להכניס לי כאפה מצלצלת. 

מה נסגר איתך, גיברת?( חתיכת ערסית אחת).

איזה תודה? על מה?

על עיניים חשדניות שמעולם לא הצליחו לפרגן לך? לומר מילה טובה?

על כל ההקטנות וההשפלות?

אולי על חוסר היכולת להכיל אותך ברגעים קצת פחות נעימים, כשאת לא מחייכת ולא צוחקת?

על מה את רוצה להודות לו?

 

אם יש בך צורך לסגור מעגל, זה בגלל שחתכת בבת אחת ובלי הסברים. התפרצת. התפוצצת. הגיעו מים עד נפש. 

ועכשיו את רוצה להסביר? לשטוח בפניו כמה הוא לא היה בסדר. זה לא ייתן לך כלום. ושום דבר. 

זה גם לא ייסגור לך שום מעגל. 

אז בכל פעם שאת רואה תמונה שלו, פוסט שלו או סתם, אחותו הזכירה אותו בשיחה שלכן( בכל זאת, החברה הכי טובה שלך), תאחלי לו בריאות, הצלחה ואהבה ושחררי אותו לעולם.

 

אני מאחלת לך אהבה. בריאות והצלחה. 

אני משחררת אותך לעולם. 

 

וגם אותי. 

לפני 4 שנים. יום רביעי, 21 בספטמבר 2022 בשעה 15:24

השתתפתי היום בשתי לוויות. 

אחת אחרי השניה.

 

החיים בלתי צפויים. 

 

לפני 4 שנים. יום שלישי, 20 בספטמבר 2022 בשעה 10:33

ביליתי אתמול שעות ניכרות 

על כיסא המתקעקעים,

מוסרת את הגוף שלי, בשקט, לחסדיה של מכשפה מקצועית.

ברקע, מוסיקה פולחנית אינדיאנית.

הכל התאים.

 

אל תוך השעה החמישית

הכאבים הפכו לבלתי נסבלים

והעיניים שלי התמלאו דמעות.

נשימות עגולות ומלאות הצליחו לעזור לי

ונכנסתי לאזור שבו הגוף מנותק

חשבתי עלייך.

 

וידעתי, שהפצע הגדול שאני פוערת עכשיו בעור,

שקול ללב הפצוע שלי

וככל שהפצע על העור זקוק לזמן החלמה בתוך תחבושת אטומה,

כך גם הלב שלי, נעול ומסוגר

ובעוד שבועיים, אולי שלוש, כשהפצע יחלים ויגליד

אוכל גם אני להסתובב בעולם, בלב פתוח 

 

הלוואי.

 

 

לפני 4 שנים. יום ראשון, 18 בספטמבר 2022 בשעה 14:53

עוד יום קשה של בכי.

כל נשימה שאני לוקחת, כואבת.

כל מחשבה מוקדשת לו.

 

הוא היה אהבת האמת שלי. 

כך לפחות האמנתי. 

התבדתי. 

והלב שלי ננעל. הגוף שלי נסגר.

כולי התקפלתי פנימה, לתוך הבור הזה, של הכאב

ואני לא רואה את היציאה או את האור. 

ומתי אחזור לנשום?