ויסות חושי

אני רוצה לכתוב את הכאב הזה לדעת,

לכתוב, לכתוב, לכתוב,

לפלוט את המילים, בלי לסנן.

אני רוצה לכתוב את הדמעות האלו,

עגולות וגדולות,

זה לא מלח, אלו תמציות כאב

כמה זמן עוד,

עד שייעלם ולא יהיה יותר?

אתמול לא יצאתי לרוץ, למרות שזה יום אימון.

ויתרתי לעצמי לגמרי, אפילו לא חשבתי על יוגה.

התבטטתי על ספת הקטיפה החרדלית,

סיימתי לראות את סיפורה של שפחה,

נתתי לעצב לקרוע בבשר,

לזלוג החוצה ולהשאיר אותי על הרצפה.

אני אוהבת לישון עירומה.