לא מספיק?

גם אחרי כאב,

גם אחרי עונג,

שיש סימנים עליה. 

ילדונת קטנה מחפשת איברים קשיחים. סוכריה. עוגן. 

רוגע...

מילים למציאות. 

אחד מיני רבים. 

כשהיא כבר לא יכלה לזוז...

כשהיא נהייתה חמה...

כשהיא הבינה שעכשיו היא לא עושה מה שהיא רוצה... 

כשהיא התחילה לנזול. מהחורים שלה... ומהחום... 

כשהיא הייתה מחוצה... 

קשורה... 

מנויילנת...

נושמת לאט, נושמת עמוק... 

מכניסה אוויר לגוף שמתנגד ונלחם בעטיפת ניילון... 

נכנסת לאט לאט לתוך עצמה... 

המחשבות שצפות ועולות... 

הלחימה שלך בהן... 

הריכוז שלך... 

החרמנות שלך... 

הטמפרטורה שעולה... בתוכך וגופך... 

המאבק בין הרגשות שנהיים עזים יותר...

המאבק, המחשבות, החרמנות, הדברים הרעים והדברים הטובים...

קישטתי את גופה בסימנים Home made. 

החלטתי לעטוף אותה.

והדבקתי עליה דברים.

בלי יכולת תנועה. נעזרת בי לכל דבר. 

אחר כך היא גם הייתה על הרצפה. 

זונת צומי, חולת Cock. 

10 נקודות, לבית שלכם, אם אתם מזהים את השיר שמוחבא כאן.