סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לא מספיק?

כותב את מה שאני חושב, מרגיש ונראה לי לנכון,
במטרה אולי לגרות את המוח, הלב ואיברי המין שלכן/ם...
לפני יומיים. 19 בנובמבר 2024 בשעה 20:25

אני לא פסיכולוג.

אני לא הפסיכולוג שלך.

אני לא רוצה להיות הפסיכולוג שלך.

 

אף גבר כאן שלא עבר הכשרה לא יכול לעזור לך.

וגם אם הוא כן עבר הכשרות למיניהן, זה לא תפקידו כאן. 

 

את/ה שמנסה למצוא אישורים חיצוניים. (תגיד לי... תכתוב לי... ותאמר לי... ותעשה לי... ותביא, ותהיה...)

בטח אם את/ה לא מגיעה עם מודעות להיות לפחות צד נוסף שעומד בתנאים שלך. (תראה לי שאתה כאן, אני צריכה את זה - ואת. לא כאן).

 

את/ה שמנסה למצוא מישהו לתקן אותו. או שהוא! יתקן אותך. 

 

אם את/ה מונעת מטראומה. כעס. בריחה. ריצוי. 

 

הצרכים והעדפות שלנו כנראה לא מתחברים. 

אנחנו לא מגיעים למקום הזה, זוגיות, סקס, בדסמ, חיבור, תקשורת. מאותו המקום.

WE ARE NOT THE SAME.

 

את? 

משתמשת במקום הזה כדי לצעוק לעזרה דרך הבלוג. 

העור החלק והתחת העגול שעבדת עליו שעות, העיקר לא לדבר עם הבחור ההוא. 

תמונות חצי עירום כדי לקבל ככה וככה תגובות וככה וככה לייקים. לא עושות לך כבר כלום אחרי העשרה פוסטים הראשונים ותשומת לב, ואת יודעת את זה. וגם לי לא עכשיו. 

גיפים של "מחפשת דאדי" ואחרי שלושה פוסטים לכתוב כמה את בודדה...

 

מקסים. לא. 

 

לדעת שאפשר וצריך לפנות לאיש מקצוע (אם וצריך, אפילו רק כדי לפרוק.)

ללמוד להבין מתי ואיך אנחנו צריכים עזרה, ולמי זה הגיוני לבקש אותה. (הא.נשים שכאן לא רק שלא יעזרו או יתמכו, אלא יגרמו ליותר נזק. יחידי סגולה 1 מתוך 250)

 

*האמור מכליל אך לא נועד לכך, כולנו פתיתי שלג. 🙂

**פוסט שהיה לי בטיוטה הרבה חודשים. חלק מה.אנשים שנכתב עליהם/ן כבר אולי לא פעילים או שמצאו צעצוע חדש לזמן קצוב, אולי שהלך הרוח בכלוב השתנתה. 👻

***התיקון לא יבוא מאחרים/ות. את/ה צריכים לעשות זאת בעצמכם מחוץ למקום הנוראי הזה. ואם צריך גם עזרה מקצועית כלשהי. 

**** אינני מושלם.

 

לפני שבוע. 8 בנובמבר 2024 בשעה 20:14

איפה אתם? 

שנוכל להתאכזב יחדיו מהסיום של "אגתה: לאורך כל הדרך".

 

 

--------------------------------

צריך להקים פורום של גיקים.

מה לעשות שהגיקים שמים לב לפרטים, רוצים להשקיע, מעדיפים להישאר בבית(דאנגן פרטי שלהם, מה?), מאומנים באצבעות, יודעים להכיל כאב: המפסידים מבינינו ;). ובמילא לא יוצאים מהבית אז אפשר להשאיר סימנים על כול הגוף.

.הסטריאוטיפים הקלים.

 

או פשוט משחקי קופסא מיניים. 

במקום תזוזה על הלוח לפי הקוביות, מספר ההצלפות? 

סחר של אקטים מיניים בכדי לעשות חילוף בקטאן?

שמעתי כבר על הצעות של Dungeons & Dragons סקסי. תלבושות? כן בבקשה. 

 

שם קוד עם קלפים של בדסמ. (או אפילו שם קוד רגיל, אבל את צריכה לשמש כשולחן לקלפים.)

פוקימון/יו-גי-הו אבל אני בוחר אותך להילחם עם הבחירה שלו. (הקלפים הם האביזרים ו/או הבגדים שעלייך).

קלפים נגד האנושות.

שמים סרטים וסדרות בכובע, ומישהו/י עולים עירומים (המופיע/ה הוא העירום היחיד) ומנסים להעביר את מה שכתוב על הדף כשאין על גופם כלום. מי שבכול זאת מצליח להתרכז ולהצליח, מקבל נקודה. 

 

בואו נגיד את האמת, מריו קארט, והמפסידים צריכים להוריד פריט לבוש. 

 

מעבר לראש שלי שלא מפסיק לעבוד ומנסה להיות יצירתי,

אני חושב שיש עוד עשרות משחקי מין/סקס/אירוטיקה/בדסמ שניתן לקנות ו/או להוריד ולהשתמש.

 

 

 

 

 

 

לפני 3 שבועות. 26 באוקטובר 2024 בשעה 16:40

את

כמו שאת, מגיעה תמיד, מְתוּקְתֶּקֶת. 

עם ריח, עם טעם. 

הלבשה תחתונה סקסית. חוטיני.

אנחנו יושבים ומדברים קצת,

מספרים ומשוחחים. 

מתקרבים ונוגעים. 

 

היית צריכה להתחיל להיות חוצפנית קצת, בראטית קטנה שאת. 

מצחיקה שאת. 

האצבעות בתוך הפה שלך. אני פותח ומכניס לתוכך. הרוק והאצבעות שלי מתערבבים בפה שלפני רגע אמר שטויות. פותח את הפה שלך, ומגדיל את החור.

משם, הדרך קצרה לאימפקט.

העמדתי אותך, והתחלתי להעביר את הידיים שלי על התחת שלך.

הפשטתי אותך, עד לחוטיני.

את חשופה, עומדת עירומה מלבד החוטיני. 

*סטירה*

*סטירה*

*סטירה*

*סטירה*

האדמתי אותך, הכאבתי לך.

אני יושב על הספה מסתכל עלייך עומדת. נהיית אדומה והעור שלך נהיה חם. 

עם שתי הידיים אני מפליק לך שוב על שני הפלחים שלך.

*סטירה*

*סטירה*

את מתנדנדת כשאת מנסה לשמור על שיווי משקל.

כבר אין סימני אצבעות ויד על התחת שלך, הוא נהיה אדום כולו, מהפלחים לחיבור של הירך.

*סטירה*

*סטירה*

*סטירה*

מרחיב ומדגיש את האדום עלייך, את החום שיוצא ממך. 

 

לאט לאט היד חיפשה גם את השפתיים התחתונות שלך. 

על החוטיני השחור שלך, שנרטב. 

עובר, בין סטירה לסטירה, על המפשעה החמה שלך.

 

הנחתי אותך על הברכיים שלי, את יושבת עליי, הפנים מולי, הרגליים שלך עוטפות את המותן שלי. 

שמת את הראש שלך לנוח על השקע בכתף שלי, ואני עובר על הגב שלך. 

עובר ועובר ועובר. 

עם הכריות של האצבעות, מרגיש את הגב שלך, מעורר את התאים שעל גופך.

אני משנה קצב, ומשנה תנוחה של האצבעות שלי. 

אלו כבר לא הכריות, אלא הציפורניים. 

 

מתחיל לעבור, להיכנס לתוך העור שלך, שלפני רגע ליטפתי והערתי. 

קצת

וקצת יותר

וזה כבר הרבה. 

מהעורף שלך

השכמות

על אמצע הגב

הכתפיים

בגב התחתון

בצדדי הגב לכיוון הבטן.

 

אני מרגיש את הגב שלך נהיה אדום, עם קווים, ונפוח במקומות המסומנים. 

בכל מקום מסומן, אני עובר מילימטר לידו שוב. להגדיל, להאדים, ליצור עומק. 

החום ממך יוצא, ואני מרגיש את הגב. 

 

אני שומע, קצת קשה לפספס כשאת צמודה אליי, הפה והראש שלך על הכתף שלי ליד האוזן.

את האנחות שלך, הגניחות, הכאב, הסבל שלך, הצעקות. 

מרגיש ורואה את הגוף שלך נע וזז. בסבל, בכאב, אי נוחות.

איך את מתקשה כשאת מרגישה את ההתחלה של הנעיצה שלי. 

איך הגוף מתכונן. 

את האנחה כאשר הציפורניים שלי מתנתקות מבשרך. 

את ההשתחררות של הגוף כשאני עוזב את גופך עד שאני מגיע עם האצבעות חזרה אלייך ועלייך. 

 

הגב שלך מסומן כולו. ואני עובר על אותן מקומות. 

על השכמות שלך. על אמצע הגב בקו של עמוד השדרה. 

מעמיק את הציפורניים. מעמיק את הנפיחות והכאב. 

 

את מעמיקה את התפיסה של האצבעות שלך לתוך השיער שלי.

את הנשימות שלך לתוך האוזן שלי. 

את הגניחה הכואבת צמוד אליי. 

את הכוס שלך עליי זז ורטוב. 

המותן שלך זזה באיטיות כמעט כאילו את לא זזה, יחד עם האצבעות שלי שננעצות בך, הכוס שלך נע על אזור הזין שלי קדימה ואחורה. 

 

סיימנו את זה בצילומים של הקנבס שאת. במה שעשיתי. בגאון וגאווה על היצירה שלי. היצירה שאת.

הלכנו אחר-כך לחדר, לחשת לי "אתה יכול להוריד את החולצה ושנעשה כפיות?"

לא היית צריכה לבקש פעמיים ולפני שכבר נשכבת על המיטה הייתי רק עם בוקסר.

 

הגוף החם שלך, עם סימנים ונפיחות נצמד אליי ואני אלייך. 

תפסתי אותך ולקחתי אותך. כרגע, שלי.

כול מה שעשיתי היה צמוד אליי, לחזה ולבטן שלי. 

והנשימות שלנו היו הדבר היחיד שנשמע בחדר, עד להירדמות קלה...

 

לפני חודש. 21 באוקטובר 2024 בשעה 18:40

הגעת אליי, מכנס פוטר גדול, חולצה שחורה עם ציור ושם של טופאק שמכסה את גופך, ונעלי ספורט.

שתית קצת מים, הסתכלת עליי במבוכה. ידענו מה הולך לקרות. דיברנו על זה.

הגענו לסלון ונעמדת באמצע. אני יושב על הספה ומסתכל עלייך.

"תורידי את החולצה" אמרתי כשאני מסתכל לך בעיניים.

את מכניסה יד אחד לתוך החולצה ומורידה את החולצה מבפנים, מעל הראש ומניחה על אחת הספות.

"הנעליים והגרביים" בעודי מסתכל על החלק העליון שלך, חומה ונעימה למראה, רכה וחלקה, אני נותן לך הוראות. אני מסתכל על השדיים שלך, זזות בתוך החזיית תחרה הלבנה, כשאת מתכופפת להוריד את הדברים. אני רואה ולא רואה את העור מסביב לפטמות שלך והשדיים שלך, העגולים והיפים.

כשהורדת את הגרביים ועוד היית בתנועה למטה, כשהשדיים מתנודדים עם החזייה אמרתי "המכנס".

התיישרת ונעמדת בחדר, מולי. חזייה ותחתון תחרה, פרחים לבנים על הסט. שקופים במקצת.

מסתכלת לתוך חלל החדר, נהיית אדומה בפנים...

אני מסתכל על הפנים, העיניים שלך, על הגוף שלך, החלק והרך, לוחש לי להגיע, לתפוס לגעת...

אני קם.

נעמד מולך, ומסתובב סביבך.

התחתון אוסף את התחת העגול שלך יפה, עוטף אותך גם במותן שלך, פותח את הפלחים שלך ומרחיק אותם קצת אחד מהשנייה. מסתיר בבד שהוא לא תחרה בדיוק את החלקים שאמורים לנזול, ואפשר להציץ בחלקים הנוספים בין הפרחים והחורים של התחרה.

אני נעצר מאחורייך, ופותח לך את החזייה. אוטומטית את מזיזה את הידיים ואני עוצר אותך.

אני מוריד אותה לאט, נותן לה ליפול מהכתפיים לזרועות שלך, לשדיים שלך להשתחרר ולנשום. אני עוטף אותך מאחורה, תופס את השדיים שלך עם החזייה המשוחררת ומרים מעט את החזה שלך למעלה ולתוכך. אני תופס את החזייה ומוריד אותה, זורק אותה לספה.

"איזה סרט נראה?" אני שואל.

"חשבתי על הסרט 'לא לוקחים קשה', כן?" את שואלת אותי, קצת מעל לחישה.

"מצוין" אני אומר בחיוך.

אני מושיב אותך על הספה, והולך לחדר להביא את הכיסוי עיניים.

אני חוזר מתכופף, מניח על הראש שלך את הכיסוי, ומנשק אותך, לאט, עמוק.

מרטיב את השפתיים והלשון שלך, ואת את שלי.

לאט אני מוריד את הכיסוי עיניים אל עינייך, ובודק שזה יושב כמו שצריך.

אני תופס את הלחיים שלך וממשיך לנשק אותך, להעמיק את עצמי לתוך הפה שלך.

אני עובר לצוואר ומנשק אותך, מגיע לאוזן הימנית שלך, ועובר עליה עם הלשון בין החוטים של הכיסוי עיניים.

אני עומד ומסתכל עלייך, את שומעת ומרגישה אותי מולך, בין הטלוויזיה אלייך.

אני רואה אותך יושבת, שליש נינוחה, שליש מובכת ושליש סקרנית.

החזה הרך והחום שלך עומד ומחכה. לנגיעות ולרטיבות. נח על גופך.

התיישבתי ליד, והתעסקתי עם הטלוויזיה. אני שומע ומרגיש אותך. איך הנשימות שלך נעשות לחוצות ועמוקות. לא יודעת מה מגיע או יגיע. איך את מתרכזת ומנסה להבין מה אני עושה.

שמתי את הסרט. הרגשתי את הגוף שלך מוכן.

 

חיכיתי. דקה. חמש. עשר.

 

את לא רואה את הסרט, אבל שומעת.

לא יודעת ולא רואה, מתי אני מסתכל עלייך, מתי אני נוגע בעצמי, מתי אני אגע בך. את לא רואה את הפרצוף שלי, על מה אני חושב מה אני רוצה לעשות לך.

אני מקרב את הגוף שלי לשלך, ואת נדרכת.

הירך אל הירך החשופה שלך. אני עובר עם האצבעות שלי ב-רכות על הגוף שלך.

מהירך שלך, לכיוון הברך, לכיוון המותן. אני מרגיש את העור ברווז שלך מתחיל להתהוות. את הרעידות כשאני מגיע לאיזור המותן, על המחשבה שלך שאני אכנס לכיוון המפשעה שלך.

אני ממשיך מהמותן אל הבטן שלך, אל השדיים, אני תופס שד אחד ומחזיק אותו, צובט אותו. אני מקרב את הפה, ומוצץ את הפטמה הזקורה שלך. מנשק ומרטיב את החזה שלך, עובר לשד השני. הפנים שלך עם הכיסוי עברו להסתכל עליי, והזזתי את הסנטר שלך לכיוון הטלוויזיה.

אחרי שהחזה שלך נהיה זקור ורטוב. הפסקתי.

 

חיכיתי. דקה. חמש. עשר.

 

קמתי מהספה, וישר הרגשת את זה.

הורדתי את החולצה, והתכופפתי על הברך, לקחתי את הרגליים שלך, ושמתי אותן על השולחן. הרחקתי רגל מרגל.

ועברתי מהאצבעות שברגליים, לעקב, לשוק, מלטף את הגוף הרך שלך.

על הירכיים. דואג להפריד ולהרחיק את הרגל אחת מהשנייה וליצור רווח.

אני מגיע לאזור המפשעה והמותן, וחוזר לספה.

 

חיכיתי. דקה. חמש.

 

נגעתי בירך הפנימית שלך, את שמעת את התזוזה ולא נבהלת. את קרה, המזגן עובד בחדר.

אני מחמם את האזור, וממשיך...  אני עובר על התחתון שלך.

אומנם המזגן עובד על קור, אבל התחתון שלך חם ולח.

אני רואה את השפתיים שלך זזות וננשכות מבפנים כשאני עובר מעלה מטה על התחתון.

הראש שלך נשען אחורנית, ואני שולח יד אל הצוואר שלך, ומעלה את הראש שלך למעלה.

"תתרכזי בסרט, רצית לראות סרט לא?" אני שואל ברטוריות. אפילו לא ניסית להוציא תשובה.

אני עובר על התחתון דקה, שתיים, חמש. מעלה מטה. עוצר על הדגדגן מידי פעם. מעמיק וחופר באיזור פתח הכוס שלך. מכניס לך את התחתון קצת לתוכך. סופג את הרטיבות שלך...

 

חיכיתי. דקה. שתיים.

 

הזזתי את התחתון ואת מרוב חרמנות עזרת לי כשזזת עם התחת על הספה בתנועה של ימינה שמאלה.

הכנסתי שתי אצבעות לתוך הפה שלי, והשמעתי לך את המציצה שלהן. שתדעי מה אני עושה, וכמה שזה מחרמן אותך, ושתדעי מה מגיע.

הראש שלך נטע לכיווני, כדי לשמוע ולהרגיש אותי יותר.

הוצאתי את שתי האצבעות, ותפסתי את הלחיים שלך עם היד השנייה.

לחצתי על הלחיים ופתחת את הפה והוצאת מעט את הלשון.

הכנסתי את האצבעות הרטובות שלי ואת סובבת את הלשון עליהן, עוד רוק עוד לשון שלך.

עזבתי ודחפתי אותך להישען על הספה, הרגליים המפוסקות שלך לרשותי עכשיו.

התחתון בצד שפתיי הכוס שלך, והכניסה פתוחה.

מחכה שאכנס הנשימות שלך נעשות עמוקות ומהירות.

 

אני מחכה.

דקה.

 

ומכניס את האצבעות הרטובות שלי ממני וממך, לתוך הכוס שלך. את נאנחת וגונחת.

אני מכניס ומוציא ושומע את הנשימות שלך עולות.

אני מוציא את האצבעות ועובר על השפתיים של הכוס שלך, מעלה מטה, מזיז הצידה מעסה ולוחץ על השרירים שלך באיזור.

עם היד השנייה אני תופס את הדגדגן ומרים אותו מעט מעלה, ועם היד השנייה והאצבעות המלאות בנוזלים שלי ובעיקר שלך, לוחץ ומסתובב עליו. היד שלך תופסת אותי בכתף, כשהראש שלך מוטה מעלה ואת כאילו מסתכלת על התקרה.

 

"אני גומרת, כן... כן.. שם... אני גומרת..." את לוחשת לאט ומעלה את הקול שלך.

 

אני מפסיק.

"לא...לא..." את מגמגמת לתוך עצמך.

"לא סיימנו את הסרט" אני אומר לתוך האוזן שלך. ומסדר את התחתון שלך על הכוס והשפתיים שלך.

אני רואה את כולך. את השיער הסמור על הצוואר שלך. את העור ברווז על הירכיים. השדיים הזקורים שלך. הנשימות העמוקות והחרמנות שנוטפת עלייך ואיתך, הגוף שלך עוד זז מכול הסצנה. הבטן רועדת והשדיים קופצות מעט.

"את רוצה להיות ילדה טובה ולגמור בסוף הסרט או שאת רוצה להיות ילדה מטונפת שגומרת באמצע הסרט?" אני שואל אותך ובזמן הזה עולה עלייך ומכניס את היד שלי, מאזור הבטן לתוך המפשעה, לתוך התחתון שספוג מרוק ונוזלים שהעברנו עלייך.

אנחנו מתנשקים בלהט, את מנסה להרים את עצמך אבל לא מצליחה, מנסה לזוז עם המותן כדי שיהיה חיכוך בשבילך, הרוק יורד מהשפתיים שלנו אפילו אל גופך, והלשונות שלנו מתנגשים אחד בשנייה בפה שלך.

את לא עונה. אני סוטר לך פעמיים על הלחי. הלחי שלך ברגע נהיית אדמדמה, מהבושה או מהסטירות.

"כן, אני כלבה מטונפת. אני רוצה לגמור. כן... כןן." את אומרת לי.

אני קם ממך, כשהיד שלי עוד בתוכך. " היית צריכה לענות בפעם הראשונה.

אני מוריד את המכנס עם יד אחת כשהיד השנייה חופנת ומחרמנת אותך בתוך התחתון שלך.

הזין הקשה שלי נשלף מהג'ינס, אני מוריד לך את הראש ומכניס את הזין, אפילו רטוב מעט, לתוך לפה שלך.

אני מתיישב צמוד אלייך ושומע אותך ממלמלת ומעלה בועות. בזמן שהיד שלי עסוקה בנוזלים שלך, הפה שלך עסוק בנוזלים שלי.

"עכשיו שנינו נגמור" לחשתי לך בזמן שהיד שלי דוחפת את הראש שלך עד לסוף הזין שלי, בזמן שהלוע והגרון שלך עוטפים את הזין שלי, מרטיבים אותו מכול הכיוונים והלשון שלך נדחפת בין נוזלי הזין לקירות הפה שלך, עד שאת מרגישה את השיער הקצוץ מהגוף שלי על השפתיים והאף שלך.

אני מעלה את הראש שלך מעלה מטה על הזין העומד שלי. אני רואה כשהגוף שלך צריך לעלות למעלה. הגב שלך מתקמר, כמו חתולה, ואני מעלה את הראש שלך לתחילת הזין שלי, כשאת מוציאה את הלשון ומלקקת את הכיפה מלאת הנוזלים, שלי ושלך.

את עובדת קשה.

את רוצה להגמיר אותי כשאת גומרת גם, ואת מרגישה את עצמך קרובה. חוסר הידיעה עם הכיסוי עיניים במשך כול כך הרבה זמן, האצבעות שלי בתוכך ואפילו לא הורדתי לך את התחתון, תלכלכי אותו, משפיל. הרוק שמתפשט על גופך, שאת לא יודעת מה שלי ומה שלך. ההחפצה שלך והצעצוע שאת עכשיו, לעונג שלי. את רוצה להוכיח לי. 'אני יכולה'. 'אני יודעת'.

אבל האצבעות שלי שנכנסות לתוכך... הכריות של האצבעות שדוחפות את הקירות של הכוס שלך מעלה מטה... את הנוזלים שמצטברים אצלך... כשאנחנו שומעים את הרטיבות שלך והרעש מהכוס. בטח שאת שומעת. בגלל שאת לא רואה, השמיעה שלך התחדדה.

אז את עולה ויורדת עם השפתיים והפה שלך על הזין שלי, לוקחת אותו עמוק עמוק. לא מפספסת את הטיפות. אבל ברגע אחד את מבינה שאת הולכת לטנף את האצבעות שלי ואת התחתון שלך קודם. את יורדת עד הסוף, רפלקס ההקאה כמעט ומכניע אותך, את עולה חזרה למעלה, ויורדת על הזין שלי מהצד כשהפתיים עוטפות אותו. את שמה את הראש שלך על הירך שלי, כשהזין שלי זז על השפתיים שלך שנסגרות, ואת מתחילה ליילל ולהיאנח מחרמנות וגמירה...

 

"קחי לך כמה זמן ותתיישרי. יש לנו סרט לסיים. ובנוסף לזה, יש לך גם משימה לסיים" אני מסיים לדבר ושם את היד שלך, כמו יד של בובה מחוסר כוח שלך וריכוז כרגע, על הזין החשוף והקשה שלי.

לפני חודש. 6 באוקטובר 2024 בשעה 19:26

 

Truth of the matter is I'm complicated
You're as straight as they come
You go 'bout your day, baby
While I hide from the sun

It's better if you don't understand
'Cause you won't know what it's like until you try

You know I, I'll be waiting on the other side
And you, all you gotta do is cross the line
I could wait a whole lifetime, but you just gotta decide
You know I, I'll be waiting on the other
Waiting on the other side

We would live forever
Who could ask for more?
You could die if you wanted
But baby, what for?

It's better if you don't understand
And you won't know what it's like until you try

You know I, I'll be waiting on the other side
And you, all you gotta do is cross the line
I could wait a whole lifetime, but you just got to decide
You know I, I'll be waiting on the other
Waiting on the other side

If they say life's a dream, call this insomnia
'Cause this ain't Wonderland, it damn sure ain't Narnia
And once you cross the line, you can't change your mind
Yeah, I'm a monster, but I'm no Frankenstein
And quite frankly, I've been feelin' insane in between my eyes
I really can't explain what I feel inside
If you knew what I was, you would run and hide
Many have tried to go into the night
And cross over the line, and come back alive
But that's the price we paying when we living on the other side

You know I, I'll be waiting on the other side
And you, all you gotta do is cross the line
I could wait a whole lifetime, but you just gotta decide
You know I, I'll be waiting on the other
Waiting on the other side

It's better if you don't understand
It's better if you don't understand
It's better if you don't understand
It's better if you don't understand
It's better if you don't understand
It's better if you don't understand

לפני חודש. 5 באוקטובר 2024 בשעה 16:30

דיברנו כול היום, סיפרת לי שאת יוצאת עם חברות, ואת לא יודעת מה ללבוש. זה היה קל מידי לבקש לשלוח לי דברים.

דיברתי איתך, שאלתי מה ירגיש לך בנוח. בסוף הלכת על איזו שמלה, כחולה כהה כלשהי, שלחת לי תמונה ממראה רחוקה ממך.

שסע בירך שלך, ועל הכתפיים רצועות דקות. לא ראיתי יותר, לא את הגב ולא את החזה השופע שלך. הפלאש והטלפון חסמו את זה.

המשכנו לדבר, כבר היית באוטו עם החברות, ושלחת לי סלפי חתוך, הפנים החמודות שלך, וראיתי איך הצוואר והחזה שלך פתוח, אבל את השדיים והמחשוף לא.

אמרת לי שאת יושבת עכשיו, אבל השמלה מדגישה את הדברים הנכונים, זאת אומרת: השדיים, התחת שלך, המותן, ומקומות נוספים שאני תופס לך אותם.

 

"את בכוח רוצה שאני אבקש תמונה טובה שלך נכון?" כתבתי לך.

"לא יודעת, אולי..." החזרת לי.

"את יודעת כמה אני נהנה לראות אותך, אבל לא כדאי לך לשחק את המשחקים האלו" השבתי.

"איזה משחקים" היתממת.

"את זוכרת שאת מגיעה אליי אחרי נכון? אז כדאי שתשתמשי בראש שלך עכשיו, או שאני אשתמש בראש שלך עם הקיר."

*תמונה*

אני פותח ורואה אותך, מהפנים עד לבטן, על המיטה שלך, שוכבת, השדיים יוצאות מהשמלה ונופלות לכיוון פנייך. החיוך שלך. הבטן בשמלה, העיניים הבוהקות. עסיסית וטעימה.

"רציתי לראות אותך עומדת ומדגמנת את השמלה דווקא" אמרתי לך אחרי כמה דקות שהסתכלתי ונהניתי ממך.

"לזה יהיה זמן כשאגיע אלייך" והוספת אימוגי קורץ.

"אתה לא רוצה עוד תמונות?" שאלת

"את רוצה לשלוח? תשלחי. את רוצה שאבקש ממך? תגידי את זה בקול רם ואל תתביישי, נראה אותך."

"תבקש ואני אשלח" והוספת אימוגי מחייך."או שהתמונות מהבית, ומהשירותים בבר כאן... ומול המראה כאן... יישארו בגלריה" הוספת.  

"תהני לך עם החברות" כתבתי והוספתי אימוגי של יין.

לא נכנסת להודעה אפילו. אני יודע שעשית את התמונות. אנחנו אחר כך מסתכלים על הגלריה שלך, ונהנים ביחד. לא שלחת, לא נכנסת לצאט.

בסדר.

רצית שאבקש. שארצה. שאגיד לך. שאעמוד ואחכה לתמונות שלך.

לא. זה לא ייקרה. ולא קרה.

 

נתתי לך את הזמן עם החברות, עברו כמה שעות, וכתבת לי שאת בדרך אליי. עם תוספת של כמה י' ב-'אלייך'.

דפקת ארבע פעמים על הדלת.

קמתי מהספה ופתחתי את הדלת.

"וואו" אמרתי וחייכת, כשאני עובר עם המבט שלי על השמלה והגוף שלך מלמעלה למטה. מהשיער והפנים שלך, דרך החזה והבטן אל הרגליים שלך.

הסתובבת במקומך וכמעט מעדת.

התקרבתי, תפסתי אותך ונישקתי. כמה דקות חלפו, והפרדתי את השפתיים שלנו כשאנחנו עוד בדלת.

 

"עכשיו את תהיי ילדה טובה ותעשי מה שאני אומר לך. בלי לדבר, בלי לזוז לא לצורך, ובלי להיות חצופה שחושבת שמגיע לה דברים ושהיא מחליטה ." הטון שלי השתנה במהלך המשפט והעיניים שלך גם בהתאם.

הכנסתי אותך לדירה, סגרתי את הדלת והסתכלתי עלייך. לא היה אור דולק בבית, בכוונה. אבל האור שנכנס מבחוץ עזר לי לראות אותך. השמלה שעוטפת את גופך, התחת אסוף ומעורר התלהבות בצורתו האפרסקית שהשמלה לא משאירה מקום לדמיון. השסע שמראה את הירך והעור בצבע שחום, רך וחלק, ואת הגב והצוואר שנמתחים בחשש עכשיו.

אני מתקרב אלייך ומריח אותך, את הבושם שאת אוהבת לשים, את הקרמים שאת מורחת על הגוף שלך אחרי המקלחת...

אני לוקח מהשידה ליד הכניסה חפץ ואת שומעת את זה, ומתקרב אלייך.

אני מקרב את המפשעה והזין שלי לכיוון התחת שלך, ואוחז אותך מקדימה, בשדיים. את נאנחת ונשענת אחורנית כלפיי.

"תעמדי זקוף" אמרתי לך באוזן, ואת התרוממת חזרה.

 

הרמתי את הידיים שלי ועברתי את הראש שלך לכיוון הפה. זה עבר מול העיניים שלך, והבנת מה הבאתי.

מחסום פה עם כדור שחור באמצע. פתחת את הפה ואני הכנסתי אותו. ביד שלך הכנסתי כדור קטן שיש בו פעמון, כשהוא נופל אנחנו שומעים אותו, למקרה שתצטרכי.

 

ירדתי על ברך אחת, ופתחתי את העקבים שלך שנסגרו ליד העקב, רגל ועוד רגל. ירדת מהם, ואני עליתי חזרה כשהאצבעות שלי עוברות על הגוף שלך, עד שהם הגיעו לשמלה ומשכתי אותה עם האצבעות, באיטיות, לכיוון המותן שלך, חושף את הירכיים ואיברייך.

"את רצית שאני אבקש תמונה?" שאלתי, בעודי יורד לאט למטה, עובר שוב על הירכיים והתחת שלך עם הציפורניים שלי, נועץ בבשרך.

עם הפה החסום שלך ניסיתי להגיד משהו כמו "לא... אני-"

"תסתמי." אמרתי בקול רם לתוך החדר.

"עכשיו את לא מדברת, עכשיו את לא רוצה"  אמרתי בטון נמוך.

 

השמלה נעצרה מתחת לפלחים של התחת שלך, אוחזת ועוטפת אותם. אני תופס בשני הצדדים של המותן שלך, ומעלה את השמלה לכיוון הבטן התחתונה.

התחת שלך עלה, ירד ונעצר. החוטיני השחור שלבשת נמצא בין הפלחים, ואני מאמין שהוא נהיה רטוב ברגע זה.

אני חופן את העסיסיות של התחת שלך, האפרסק שלנו. אפילו מאדים אותו בלחיצות שלי, תופס ומשחרר, צובט ומשחרר.

אני מפליק לך קלות כמה פעמים על התחת החשוף.

"את חושבת שהיית טובה היום?" שאלתי.

שתיקה, ואחרי כדקה של שקט בזמן שאני מפליק על התחת שלך, את עונה ומנסה להגיד ולמלמל משהו כמו "לא יודעת"

סטירה

באמצע המילים שלך אני מפליק לך כבר יותר חזק על התחת

"אמרתי לך לסתום."

 

סטירה

סטירה

סטירה

 

הגוף שלך נשען מידי פעם קדימה כדי לא ליפול מהעוצמה שאת סופגת.

ואת לא משמיע מילה עכשיו.

אני מתקרב אלייך ומשפשף את הג'ינס שלי על התחת שלך, ומוציא שד אחד מהשמלה.

את דוחפת את עצמך אליי ומרגישה את הזין מתקשה בתוך הג'ינס שלי.

הפטמה הרגישה שלך והשפשופים אחד על השנייה משפיעים גם עלייך, ואת מתחילה להיאנח והרוק מתחיל להצטבר בפה שלך ומסביב לגאג. עם היד השנייה אני בודק את החוטיני שלך, עוד לא מרגישים את הלחות, אבל ברגע שהאצבעות שלי נגעו בתחתון, המותן שלך הלכה קדימה כדי שהאצבעות שלי ילחצו באזור המפשעה שלך.

 

"את בסך הכול חרמנית קטנה, שצריכה תשומת לב" אני מרחיק את הזין שלי ממך, ומפליק לך עוד שלוש פעמים.

"את רצית שאבקש ממך כדי שתוכלי להתחרמן מהעובדה שאני חושב עלייך? שאת תרגישי שאת מכוונת את הסיטואציה?" אני שואל לאוויר, ואת כבר לא עונה.

אני תופס לך את השד חזק, מקרב את הזין שלי לתחת שלך, ומחליק את האצבעות לתוך החוטיני שלך.

כאן כבר לא היה ספק. את רטובה. מלאת נוזלים. לא הייתי צריך להתאמץ והאצבעות שלי היו כבר בתוכך. את גונחת כבר בקול ממה שמצליח לצאת מהמחסום, לא מצליחה להשתלט על עצמך.

"אז עכשיו נראה מי מכוון, ואת תלמדי לשלוח את התמונות סתם ככה. כי את 'רוצה להראות את עצמך בשבילי, כי את אוהבת שאני מסתכל עלייך' לא כי 'את רוצה שאשאל ואבקש ממך' כמו אחד מאנשי האפליקציות והאתרים שאת שומרת לעצמך בצד." אמרתי לך באוזן בזמן שהיד שלי חופרת בתוכך והזין שלי גדל ומתקשה על התחת שלך.

אני מוריד את הרצועות הדקות מהכתפיים שלך ומשאיר רק שד אחד בחוץ.

אני שם את הידיים על הכתפיים החשופות שלך ומוריד אותך על הרצפה, את יורדת לסקוואט נמוך מאוד. התחת שלך מרחף מעל הרצפה, ואני סוטר לך חמש פעמים.

"את חושבת שאת יכולה להגיע לספה בהליכת צפרדע?" אני שואל ולא מחכה לתשובה, מתקדם לספה.

את מזיזה את עצמך צעד צעד, שומרת על ריכוז ועל יציבות, שתמיד יש כף רגל מלאה תמיד על הרצפה. שולחת רגל אחת קדימה נועצת אותה, ואת הרגל השנייה מעבירה רחוק יותר, וככה את הולכת, בסקוואט נמוך, רגל רגל. 

 

כשאת מגיע כחצי מטר מהספה, אני תופס אותך וזורק אותך לכיוון הספה, הברכיים שלך על הרצפה, והשד שלך מעוך על הספה.

מראה מרהיב.

אני מסתכל עלייך, השד שנצמד לגוף בגלל הספה, הברכיים שמכופפות, הראש בתוך הספה, והחוטיני שנבלע לחור של התחת שלך והכוס שלך, לא נראה, התחת עומד ומחכה לתגובה.

עם שתי הידיים שלי אני נותן לך חמש סטירות על התחת.

הצליל, האימפקט... כבר אפשר להתחיל לראות את הסימנים והאדום על התחת שלך.

אני מוריד את הגינס והבוקסר שלי. הזין הקשה שלי מתנופף לנוכח שינוי האווירה.

אני עובר על החוטיני מהמותן שלך. מוצא את החוטים שלו. את החוט שעובר על פי הטבעת שלך, על השפתיים של הכוס שבלעו אותו מרוב חרמנות.

אני מזיז אותו הצידה, ואת נאנחת מהמגע של החוט עוזב את הרטיבות, ומהידיעה שאני הולך להכניס את הזין שלי לתוכך.

אני מתחיל עם שתי אצבעות לתוכך כשאת בדוגי, חצי על הרצפה וחצי על הספה.

את נאנחת ומכניסה את הראש שלך לתוך הכריות כדי שתוכלי להגביר את הגניחות והאנחות שלך.

את כולך רטובה, אני מכניס ומוציא את האצבעות מתוכך, כשהם בחוץ אני עובר על השפתיים שלך, מרטיב אותם עוד, משגע אותך.

אני מוציא את האצבעות שלי, מעביר את הנוזלים מהאצבעות לחור של התחת שלך ומעסה אותו כשהוא עוד מכוסה קצת עם החוטיני, ומכניס את הקצה של הזין שלי לתוך הכוס שלך ולא זז.

 

את נאנחת לתוך הכריות ומזיזה את התחת שלך אחורנית.

סטירה

סטירה

סטירה

"אמרתי לך לזוז?"

את מזיזה את עצמך חזרה צמוד לספה, והזין שלי יוצא ממך לגמרי.

אני מכניס את הקצה שוב, ונכנס עד הסוף לתוכך בפעם אחת ונעצר.

את צועקת, בקושי.

החרמנות, ההפתעה, השיגעון, הרטיבות.

אני יוצא ונכנס בקצב אחיד איטי.

 

אני מוריד ממך את הגאג, וזורק אותו לסוף הספה. אני שומע אותך נאנחת בשחרור והנאה.

את נושכת את השפתיים שלך ודוחפת את הראש לתוך הספה עוד ועוד כול פעם שאני כמעט ויוצא ממך ונכנס שוב לתוך עמוק.

אני ממשיך לזיין אותך, תופס לך את השיער ומעלה את הראש והגב שלך למעלה, כדי לשמוע אותך גונחת יותר טוב. ויד שנייה מכניסה אצבעות לפה שלך.

 

"את רוצה משהו אחר בפה שלך?

את חושבת שמגיע לך?"

את מהנהנת באגרסיביות כדי שאבין את התנועה של הראש שלך.

אני משחרר את השיער שלך ואת נופלת קדימה, אני מכניס את האצבעות משתי הידיים שלי לתוך הפה שלך, פותח אותו משני הצדדים, מכין אותו. הרוק לא נשאר בחלל הפה כבר ופשוט נופל לכול עבר. על האצבעות שלי ומתגלגל על הסנטר שלך, על השד וגם על הספה.

 

אני מוציא את הזין ממך, והופך אותה כשהתחת שלך על הרצפה, והגב נשען על הספה והראש אחורנית.

אני מפליק לך על השד שמחוץ לשמלה וגם על השמלה שעוד מצליחה להכיל את השד השני שלך, והפטמה יוצאת ומציצה מהסטירות.

העיניים שלך עליי. אדומות, אולי עם דמעות גם. הפרצוף שלך אדמדם ומלא נוזלים.

אני נשען לכיוונך, והפה שלך נפתח באופן אוטומטי כשאני מגיע.

 

את מכניסה אותו לפה שלך ואני אוחז לך בידיים ושם אותן על הספה מכול צד של הגוף שלך.

אני מכניס ומוציא אותו. משתמש בחור של הפה שלך כצעצוע רטוב ולח.

 את מתמלאת בנוזלים, ברוק, זיעה, שפיך, דמעות שזולגות.

החניקה, האוויר, המליחות, הריח, הצורה שלך, העירום החלקי, העור החשוף והאדום.

הכול נוטף ממך ועלייך. ואת לא יכולה לנקות או לסדר את עצמך.

את לא מורידה ממני את המבט.

 

"מגיע לך לבלוע?" אני שואל בזמן שאני מפמפם לך את הפרצוף והחור בו.

את מהנהנת בקושי כדי לא לעשות תנועה חדה כשהזין שלי בתוכך.

אני ממשיך ואני מרגיש את הגמירה.

אני מוציא את הזין שלי מהפה שלך ואת מופתעת, את יודעת כמה אני אוהב לגמור בתוכך, לא משנה באיזה חור.

אני עוזב יד אחת שלך, ואני מתחיל לאונן לעצמי מולך, סנטימטרים ממך.

כול הרוק והשפיך גורמים לסיכוך חמים ונעים, אני משתמש בהם וחלק כבר נשפך על הגוף והשמלה שלך, וכעבור חצי דקה גומר.

אני מכוון את השפיך על הצוואר שלך, החזה שכבר לא כול כך מכוסה, ועל השמלה.

אני מכניס לך את הזין שמאבד מהנפח שלו לפה שלך, שתמצצי את השאריות.

את מלקקת ומכניסה לפה נהנית מהרגע הזה, לפחות קיבלת משהו.

 

לפני חודש. 30 בספטמבר 2024 בשעה 6:39

אם וחשבת,

שאת צריכה יותר,

ושאני לא נותן לך. 

שאת צריכה יותר קרקוע, קשיחות. יותר שליטה, יותר ממני. (את חושבת שאת בכלל מסוגלת? כי מה שאני רואה, זה טעויות ממך.)

 

את כף היד והאגרוף, את כול הזרוע שלי בתוכך, זזה ונעה, נכנסת לכיוון איברייך הפנימיים,

שאת לא מסתפקת רק באצבעות שזזות על השפתיים ובתחילת הכוס שלך.

 

את החסימה של האוויר, עד שתהיי אדומה לקראת פיצוץ?

את התחת הרותח, מאדים ואדום שנהיה סגלגל, ואת לא יכולה לשבת עליו?

את הדגדגן הנפוח? השפתיים הנפחות והרטובות? הנהר שיוצא ונוזל מבין רגלייך?

צועקת, מתחננת לגמור?

 

ברכותיי. 

אנחנו במנטאלי. 

 

את לא מקבלת את הדברים האלו, כי כנראה לא מגיע לך. 

אולי ועולה בראשך מחשבה, שזה לא מספיק, שאנחנו לא מתואמים, שאני לא... וכדומה. 

 

את טועה.  :)

 

אני. זה שמחליט. כמה. איך. למה ומתי. 

וכשאני ארגיש שאנחנו בתוך זה. 

את תקבלי. ותצטערי. 

למה?

ככה.

 

כן, אני יודע שאת *צריכה* את זה עכשיו. 

כן אני יודע שאת *מרגישה* שאת רוצה את זה עכשיו.

                       .*חייבת*.

 

אבל את תקבלי את זה. 

אם ובכלל. 

כשתוכלי לשרוד גם את האי קבלה. 

לפני חודשיים. 13 בספטמבר 2024 בשעה 16:28

הדבר החשוב לדעתי,

במציאת בת/בן זוג.

היא לא השאלה אם נישאר ביחד תמיד. 

 

השאלה היא האם יש הסכמה שנשתנה יחד. שנשתנה לחוד. שנישאר באותו המקום. שנזוז. שנשב. שנתקע. שנחיה.

להיות אנחנו, יחד. גם לחוד כי צריך ורוצים. 

 

א.נשים לא נשארים אותו הדבר, גם קוגניטיבית וגם פיזית. 

 

השאלה אם נישאר גם אם וכאשר דברים משתנים.

את חושבת?

לפני חודשיים. 12 בספטמבר 2024 בשעה 18:59

הגעתי אלייך, בידיוק סיימת להתקלח ולהוריד מעצמך כול מה שהיית צריכה. 

את פותחת לי את הדלת עם מכנס קצר, חלק מהסט של הפיג'מה, לא סיימת להתארגן לשינה. 

את מחייכת, קצת מובכת, ואני נכנס, מנשק אותך, נוגע בגופך העליון שחשוף. 

בשכמות ובגב, עובר לצוואר, מעביר את שתי הידיים שלי בעדינות על צווארך משני הצדדים, מחזיק לך את הלחיים.

אני מתנתק ממגע השפתיים והלשון שלך, ויורד אל השדיים שלך, הפטמות הזקורות, שמחכות כמו חץ להיכנס לתוך הפה החם והרטוב. שחומה נעימה טעימה. 

שד ימין נכנס לתוך הפה שלי ומתמלא ברוק כאשר הלשון שלי מסתובבות סביב הפטמה, ויד שמאל שלי תופסת את שד שמאל שלך, מעלה אותו קצת מעלה ועם האגודל עובר על הפטמה.

אני שומע את האנחות והחרמנות שמתאספים אצלך.

"זה מספיק" אני אומר והקול נשמע ברחבי החדר. 

אנחנו משתחררים אחד מהשנייה, ואני מתיישב בסלון. 

את הולכת וממשיכה להתארגן לשינה, אני רואה מהסלון לתוך החדר שלך שאת מוציאה את החולצה של הסט מהארון, מרימה את הידיים ושמה אותה עלייך. 

את ממשיכה להתהלך בתוך הבית, מהחדר שלך, למקלחת, לשירותים, לסדר פה דברים ושם להניח דברים, לסגור את החלונות, להדליק את המזגן. 

מצחצחת שיניים, ולבסוף נעמדת ליד הספה, לידי. 

"זהו? סיימת?" אני שואל.

"כן, הבית מסודר ואני מוכנה לשינה" אמרת לי.

"יופי" אני מחייך אלייך
"ואת באמת חושבת שתעמדי בזה?" אני נעמד ושואל אותך פנים מול פנים.

את מסתכלת עליי, חושבת... "כן, אני אצליח, חשבתי על זה בימים האחרונים, ואין סיבה שלא".

 

בשיחה שהייתה לנו כמה ימים לפני, אמרתי לך שאני לא בטוח שאת תצליחי לישון כשאת יודעת שאני בסביבתך.

שהחשק שלנו יעלה, ושאת תרצי להיות זונה טובה, ואז אני אשתמש בך... או אפילו לא אשתמש בך, כי זה יהיה הכי משפיל כשאת מתחננת ונוגעת בעצמך כשאנחנו שוכבים במיטה ואת רק רוצה תשומת לב, ואני אגיד לך לא. 

אז צחקת, ואמרת שאנחנו צריכים לקבוע יום שאת תאונני בו מספיק, ושיום למחרת את צריכה להתעורר מוקדם לעבודה. ואז נוכל לראות מי נוגע במי כשנשכב במיטה.

צחקת... 

צחקתי בהנאה. והצחוק שלי גרם לך להפסיק לצחוק. כי את יודעת שהראש שלי עובד על טורבו. בטח כשזה מגיע לרעיונות ויצירתיות.

"למה את לא צוחקת" 

"כי אני יודעת שיש לך כבר מה להגיד ומה לעשות, בטח כבר יש לך תוכנית ואיך לבצע אותה, ואני? אני אסבול" אמרת והתנשפת.

"את רואה, את לפעמים צודקת!" אני אומר בחיוך שנשמע בטלפון.

ואז הוספתי בקול רציני

"את תנסי לישון, עם כול החרמנות שלך, עם הניסיונות של האצבעות שלך לא לרדת למטה…

לא לגעת בעצמך ולטייל על גופך, ללטף, לחמם. אפילו לא ברצון של חרמנות או אוננות, את פשוט רגילה כשאת נכנסת למיטה לגעת בעצמך. להרגיש את האיברים, את השדיים שלך, את הבטן הירכיים והמפשעה החלקה. ולפעמים את נהיית חרמנית ולפעמים לא. אבל אני יודע שאת תהיי חרמנית. 

אולי לא תצליחי בכלל להירדם, ועוד תמשיכי לחשוב
תחזרי למה שכתבתי לך בטלפון. תקראי שוב ושוב…
תגרמי לעצמך להיות רטובה יותר
חרמנית יותר
שכול תזוזה בירכיים שלך תגרום לך פעימות וקריאות מלמטה.
שאת רק רוצה את הזין שלי בפה שלך, שירגיע אותך, שתוכלי להירדם
אבל לא.
ואת תנסי ותנסי לישון, עד שתצליחי, אם בכלל."

 

אז הגענו לעכשיו. את עומדת מולי, אומרת שתצליחי. 

"אני אעשה את זה אפילו יותר קל, קטנטנה..." אני הולך לכיוון פינת האוכל, לוקח כסא. 

"אני אפילו לא אהיה איתך במיטה"

את מסתכלת עליי, לא מאמינה למה שאת שומעת. 

אני רואה על הפרצוף שלך, שאת מבינה. 'הפסדתי' חושבת לעצמך. את בליעת הרוק שלך, את החרמנות שעולה והרטיבות שיורדת.

שאני אשב ואסתכל עלייך, מהצד.

כל כך משפיל. ילדותי. כוחני. מייאש. כל כך *מחרמן*. 

 

חייכתי והתקדמנו אל החדר שינה שלך.

 

"אני מכבה את כול האורות בבית, שתדע" את אומרת בחוסר שביעות רצון. 

אני מניח את הכסא ליד הארון בגדים שלך, ואת מרימה את את השמיכה, כאשר אני הולך למקלחת ומדליק את האור בחדר ההוא. 

אני חוזר, ואני רואה אותך נכנסת מתחת לשמיכה עם גלגול עיניים. 

האור שמגיע מהמקלחת חלש ולא מאיר הרבה. 

אני רואה חלק מהקצה של המיטה שקרוב אליי, היכן שכפות הרגליים שלך אמורות להיות, וקצת מהאור עולה מעלה, לכיוון הירכייים.

 

אף אחד לא מדבר. 

אני שומע אותך נושמת לאט ובעדינות. אני יודע שעוד לא נרדמת.

אני יושב על הכסא, נינוח, הרגליים מתפרשות קדימה, והגב נשען אחורנית. 

עוברות כמה דקות, אולי עשר דקות, רבע שעה. 

ואני מתחיל לראות אותך. 

להרגיש אותך.

משתגעת. מתחרמנת בתוכך.

אז זזה מצד ימין לצד שמאל. 

מורידה חלק מהשמיכה, ומעלה אותה חזרה אחרי דקה. 

מנסה את התנוחה האלכסונית, על הבטן, על הגב. 

את מעלה את השמיכה שתכסה את פנייך, והרגליים שלך, קצת מעל הברך, הופכות גלויות. 

אני ממשיך להסתכל. 

אני רואה תנודות בתוך השמיכה. 

עברו כבר עשרים דקות או חצי שעה. 

אני מרגיש איך את נוגעת בעצמך. 

מנסה שלא אראה או ארגיש. 

אבל אני מסתכל. בוחן אותך. 

מרגיש את החדר. 

אני רואה את הרגליים שלך מתקרבות אחת לשנייה. 

את השמיכה עולה ויורדת כמעט כאילו אלו הנשימות שלך. 

אבל אלו הידיים שלך, נוגעות ומעניקות הנאה על העור הרך והחום שלך.

כנראה התחלת עם השדיים שלך, לחצת קלות, העלת והורדת אותם. אבל עכשיו אני רואה שאת על הכוס שלך.

 

אני לא זז. את יודעת שאני מסתכל עלייך. רואה וצופה בך. יודע מה את עושה. מה את צריכה. מה את רוצה. 

 

את מעלה מעלה עוד חלק מהשמיכה, ואני רואה חלק מהמפשעה שלך. הרגליים קרובות אחת לשנייה, ויד אחת שלך בתוכן. מתעסקת עם השפתיים החיצוניות שלך. 

האור לא חזק, אבל אני מכיר את הגוף שלך, ואני רואה צללים ואת הזויות של הגוף שלך, הירך ואת הרגליים אחת על השנייה, את חצי מהתחת כשאת מסתובבת להיות על הצד. 

 

כבר עברו אולי ארבעים דקות. 

אני פותח את החגורה שלי, ומוריד לאט ובשקט את הג'ינס קצת למטה. 

את שומעת את החגורה עושה צליל. 

אחרי חצי שעה בטח שאת נוגעת בעצמך. הצליל הזה היה הקש ששבר אותך. 

את הרי יודעת שאני לא אתקרב אלייך. ואת יודעת שאני אחזיק את הזין שלי ביד. 

גם אם תודי בזה שאמרתי דברי אמת, אני לא אתן לך את הסיפוק היום, לגעת בו. 

את מזיזה מצד לצד את השמיכה עד שהיא מוסרת מעלייך, ונופלת מהמיטה אל הרצפה. 

אני מסתכל עלייך, ואני רואה שהמכנס כבר לא עלייך, כנראה הורדת אותו כשהתרגלתי לחושך, ועשית את זה באיטיות ובזהירות מצויינת. 

החולצה מגולגלת עד מעל השדיים שלך, ככה שאת כולך כמעט עירומה. 

אני מסתכל עלייך, הזין החצי קשה שלי ביד שלי, אני מעלה ומוריד לאט את היד עליו. 

את לא מסתכלת. את יודעת שאני נועץ בך מבט, וזה מה שמספיק לך. 

 

עכשיו את כבר לא משחקת. את מאוננת ונוגעת בעצמך. הידיים שלך בפעולה. 

אין לך מה להחביא או להתחבא. 

את זזה לכיוון השידה ליד המיטה, ומוציאה 'כלים'. 

חמש דקות. עשר דקות. כול אחד עם עצמו. 

אחרי כ-רבע שעה, את מביטה בי.

את חרמנית. שרמוטה. זונה. כלבה שלא יודעת שובע. 

את רואה אותי ואת הזין שביד שלי. 

את נשענת עם הגב על הקיר שבקצה השני של המיטה. 

את מזיעה, את מלאת נוזלים בכוס. 

את יורקת על האצבעות שלך, חלק מהרוק מתפספס ונופל לכיוון הירך שלך ועל הסדין. 

שנינו מסתכלים אחד על השנייה. מאוננים. נוגעים בעצמנו. כול אחד והנוזלים שלו.

אני מרטיב את הזין עם רוק וprecum שיוצא ממני, ועוזר לי לסכך את הזין שלי.

ואת עם הרוק שלך והנוזלים שמציפים אותך. בכוס, על השפתיים. 

 

את מלכלכת את עצמך, את המיטה
זיעה, גמירות, שפיך, יריקות. רק היה חסר דם.
מתבוססת בזוהמה והלכלוך של עצמך. בזוהמה ובידיעה שאני צודק. ומעבר לכך, שאפילו לא הייתי צריך להיות לידך.
את בתוך המיטה, לבד.
היא נהיית ספוגה מכול הריחות, הנוזלים והטעמים.
גומרת פעם אחת, פעם שנייה.
אצבעות, ויברטור, דילדו.
מתלכלכת בזוהמה שמצטברת.
מלוכלכת שאת…

אבל טובה…

טובה שאת…

 

לפני חודשיים. 11 בספטמבר 2024 בשעה 19:10

 

Am I the good guy or do I just play like him