|
|
|
מלפנים הכלי טיס הזה מזכיר לי היפופוטם...
חמוד ועגלגל עם פרצוף מתוק, אפילו בצבע קצת,
אבל כמו בעלי חיים שנראים חמודים...
הגודל הענקי שלו, המהירות המפתיע, עור עבה שמגן עליהם, ניבים גדולים וחוזק נשיכה, פשוט RAW POWER. אני מדבר על ההיפופוטם.
וככה גם הB2...
It's your young voice that's keeping me holding on
To my dull life, to my dull life
And it's your young voice that's keeping me holding on
To my dull life, to my dull life
כאשר יש כאלו שמגיע להן, את המקום לידי. לצידי. ברוגע. בהכלה. קבלה.
שאפשר לפתח ולהתפתח יחד.
אני יכול ורוצה להיות העוגן, המגדלור, לה.
אני נותן מעצמי ומאפשר לה להיות היא.
בטח בימי מלחמה.
בגישה קצת נרקיסיסטית, אני הוא הקול, שמאפשר לה להיות היא. מאפשר לה את המקום שלה.
בזכות הקול שלי. היא נרגעת. מתפעלת. מתחרמנת. מופעלת.
והמקום הזה.
נותן לה את הכוחות להמשיך.
השיר המקורי הוא של King Creosote and Jon Hopkins- Your Young Voice.
היא נוסעת לא טוב.
היא אומרת לי.
"נסעתי קצת מהר.. ויש מצב שניסיתי להספיק את הרמזור..." "...אני מרגישה שאני נוסעת גרוע..."
זה לא יעבור חלק. וזה לא בא בחשבון.
אני מבין שזה מלחץ ובגלל המצב, באופן חלקי.
" כשאת נכנסת ומתחילה נסיעה, לפני שאת יוצאת לדרך, את נוגעת בעצמך" אולי זה יעזור לה להוריד לחץ.
"כמובן, שאת שולחת תמונה או סרטון, שאראה ואשמע אותך"
"אם יש איתך חברות ברכב, תתחילי נסיעה, ולאט לאט, עם יד אחת לאזור, תלטפי מעט בזמן הנסיעה."
אומרת כן, כן וכן, על כל מה שאני אומר. מבינה שאת צריכה לנהוג בצורה טובה יותר ואחראית.
"זה מצחיק, עונש לגעת ולעשות לעצמי נעים😛" את אומרת לי, צוחקת.
"את חושבת שזה יהיה לך מצחיק, בזמן שחברות שלך ברכב איתך?" אני שואל אותה, בזמן שאת התשובה שלה שתכלול מבוכה וביישנות אני כבר יודע.
לא עברו יומיים מאז העונש.
וזה מה שהיא אומרת, אחרי שהיא צחקה.
בזמן שהיא עושה את העונש, ונהנית כל כך כמו שחשבה לרגע, הנה אוסף תשובות תוך כדי:
"זה מביך אותי מידי 😶🌫️"
"החלון של ... פה והיא יכולה תוך רגע לראות אותי"
"...יש פה אנשים ובניינים"
"יש אנשים בבתים שיכולים לראות אותי"
"זהו אפשר לנסוע בבקשה?"
"פשוט לא נעים לי כשיש בניינים סביבי ואני ליד הבית או מקום שיכולים להכיר אותי.."
"ואז שפתאום יראו אותי נוגעת"
אמרתי לה: "עכשיו תלכי למצוא את המשפט שאמרת שזה מצחיק אותך, עונש של לגעת בעצמך."
"😶🌫️כי זה באמת מצחיק שזה העונש, אבל זה בחוץ ואנשים יכולים לראותת" עונה לי מבוישת וכנראה חרמנית.
"אז כנראה שזה לא כל כך מצחיק."
"כשזה ככה פחות" היא עונה לי.
ובינתיים, לאט ובזהירות, היא כבר לא עוברת מהירות.
'ללא חדירה. שולט נוסף. נשלטת אחת. סשן. אימפקט. החפצה.
חוויה שמחזקת את העובדה, שסשן לא חייב להיות חדירה ו/או סקס מלא.
בדסמ, מלא בטוב. אפשר לעשות קצת מזה וקצת מזה. הרבה מפה וקצת משם.'
הכרנו באפליקציה.
מבוגרת ממני, א-מונוגמית, עם שולט. (אישה. בוגרת, בשלה, יודעת מה היא רוצה, ומה הם רוצים. )
פטפטנו קצת והבנו שיש לנו חיבור, גם מהפרופילים שלנו.
עברנו לטלגרם, ואחרי כמה שלום שלום ומה שמך ומה שמי, הצעת/ם שנעבור לקבוצה בטלגרם של כולנו.
דיברנו קצת, נשלחו תמונות, וקבענו להיפגש...
הגעתי לאזור, חניתי, והבן זוג יצא לקראתי כשהגעתי לבניין.
הוא חמוד, נמוך ממני עם זקן מלא, נראה אירופאי, ויקינג בערך.
התיישבנו בסלון, דיברנו, צחקנו.
היא לבושה בשמלה אפורה ארוכה עד בערך אחרי הברכיים, כבר ממבט ראשוני אפשר להבין שהיא לא לובשת חזייה או תחתונים. החזה הגדול שלה זז עם השמלה, הרגליים הלבנות והארוכות, שצועדות בחדר ומתיישבות, עוברות אחת מעל השנייה... מזיזות את השמלה הזו, מעלות את המתח שבחדר.
הבן זוג ואני ישבנו על הספה, והיא הסתובבה בין המטבח לבין הסלון.
אחרי היכרות קצת יותר מעמיקה ושאלות שכל אחד ואחת ענו, הוא שאל את חלל החדר "נשחק קצת?"
"אתה אוהב משחקי קופסא?" שאלו אותי.
עניתי שבוודאי, ואמרתי כמה משחקים שיצא לי.
הם הציעו משחק שעוד לא שיחקתי, אבל זרמנו על זה(שמרתי לעצמי בטלפון לקנות אותו).
שיחקנו כמה זמן, ובזמן המשחק, הם כבר התחילו להתחמם. התקרבו אחד לשנייה, נגעו אחד בשנייה. בזמן שאנחנו משחקים ובין התורות, החרמנות עולה, המתח המיני מתחזק.
המשחק נגמר, והיה ברור מה הולך לקרות. אפשר להריח את המתח והמיניות בחדר. וזה היה נפלא.
הוא הרים אותה על הרגליים. והם התחילו להתמזמז.
הנחתי את פלג גופי העליון אחורנית, הגב צמוד לספה, והראש לכיוונם, מסתכל וצופה עליהם.
מתמזמזים. מתפשטים. מעבירים נוזלים. נוגעים אחד בשנייה.
הוא לקח את הידיים שלה והרים אותן, הפשיט ממנה את השמלה.
הוא הוריד את האצבעות שלו אל הכוס שלה בזמן שהמשיך לנשק אותה, והאצבעות נכנסות מעט ויוצאות בזמן שאני צופה. בוחן אותה, אותו, אותם.
העור הלבן והחלק שלה מזמין. והידיים שלו שעוברות עליה, מתופפות ומכאיבות לעיתים, שגורמות לרטיבות שלה, גם.
אני קם מהספה, בזמן שהוא עובר לחלק האחורי שלה. אני עובר על השדיים שלה והפטמות הזקורות, היא מסתכלת עליי, עוצמת את העיניים כשהוא על הברכיים ומרטיב את החור שלה והכוס. אני מנשק את צווארה, יורד לכיוון השדיים בזמן שהידיים שלי תופסות את הצוואר שלפני רגע נישקתי וליקקתי. אני שומע את קולות המציצה מלמטה ומאחורה, בו זמנית את הגניחות שלה. כל כמה זמן נשמע באוויר סטירות, צליל של גוף שמקבל הלקאות.
הוא נעמד בזמן שאני תופס את השיער ערווה שלה, אחרי שגם אני בדקתי את מצב הרטיבות שלה, עם היד השנייה אני סוטר לה על התחת כמה פעמים והיא גונחת ונשענת קדימה. אני מנשק אותה ואני שומע אותו הולך לחדר אחר.
אני ממשיך להכאיב. אוחז לה בשדיים, תופס אותם, לא משחרר. מנשק את שפתיה ומכאיב לגוף שלה. והוא מגיע. פלוגר בידו.
הוא לקח לה את הראש, והזיז אותה לכיוון הידית של הספה. היא הניחה ידיים והיית עם התחת אליי. עזבתי אותה, ועברתי עם האצבעות עם השפתיים של הכוס, אוסף את הרטיבות, ומתחיל לסטור לה בחוזקה על התחת העומד. בזמן שאני לוקח תנופה עם היד, הוא מלקה אותה עם הפלוגר. אני. הוא. ואני. והוא. ואני. והוא.
עליה.
התיישבתי על הספה, והיא התקרבה אליי, שינתה את הזווית של הגוף והראש, לכיווני.
הורדתי את הג'ינס, והיא התחיל ללקק ולהרטיב את הבוקסר בזמן שהוא עם הפלוגר מאחורה. יוצאות מהפה הרטוב שלה אנחות וגניחות ומידי פעם צעקה.
הוצאתי את הזין שכבר עמד והיה רטוב, מצד הבוקסר, והיא לקחה ומצצה אותו לתוך הפה שלה. מעלה ומטה בזמן שאני מרגיש את הרעידות של ההפלקות עד לגרון שלה, מזיז את הגוף שלה קדימה ואחורה עם המכות שעל גופה, על הזין שלי.
הזין שלי גדל ומתקשח בתוך הפה שלה. אני מעלה ומוריד את הגרון והשפתיים שלה כאשר הפה שלה נשאר פתוח, מאפשר לי להשתמש בחור של הפה שלה כרצוני.
"בוא, נלך לחדר שינה" הוא אמר לי בזמן שהוא הפסיק להכות אותה. כבר לא מתייחס אליה. אנחנו כאן, והיא לצרכים שלנו.
היא נלקחה והלכה אתו, ואני לצידם, הולך ורואה את התחת האדום שלה, ושומע את האנחות הקטנות שיוצאות כל צעד ממנה.
הוא נשכב על המיטה. היא ליקקה את הזין שלו, ומיד עלתה על המיטה, עליו, מכניסה את הזין שלו לתוכה. עולה ויורדת עליו, בזמן שהוא שוכב על הגב מסתכל עליה ולא מוותר לה על המבט. אני מאחוריה, עולה על המיטה, ותופס את הפנים שלה. מכניס אצבעות לפה. מטייל בשיער, תופס, מזיז, מושך.
אני יורד לכיוונם, עם הברכיים על המיטה, מנשק ונושך את הגב עם חלקים אדומים. מלקק את העורף ועובר על הסימנים שעליה. אני תופס את האגן שלה, את השיער ערווה שמעל הכוס שלה. אני מזיז אותה עליו. מנחה את הקצב, העומק, החדירה. היא זזה לפי כף היד שתופסת אותה ממש בכוס, גונחת וצועקת כאשר אני מושך ומרים את העור שלה. רואה את הנקודות של זקיקי השערה עולים ומושכים את העור והבשר. אני ממשיך מידי פעם להפליק על התחת שלה, מקווה שהוא מרגיש את הרעידות בזין שלו, כמו שהרגשתי את הרעידות על הזין שלי, לפני כמה זמן.
הוא התרומם ותפס לה את הצוואר, חנק אותה. הוא החליף את התנוחה, והיא עכשיו על הגב והוא מעליה. מזיין אותה. היא גונחת ורועדת. אני עובר למיטה למעלה, מוריד את הבוקסר שלי. היא מחפשת עם היד שלה את הזין שלי, ואני מאפשר לה למצוא אותה, שתתחיל עם היד, ואז אני מתיישב גבוה יותר על המיטה קרוב לפרצוף שלה, שתוכל להכניס אותה גם לפה הרטוב שלה. מזיין לה את הפה בזמן שהוא מעלה את הקצב ומזיין את הכוס שלה. בזמן הזה הוא אומר מעליה "אתמול עשינו אנאלי קשה, אז היום לא נכנס לחור הזה, הוא צריך לנוח" הוא צוחק ואני מגחך מעליה בזמן שהיא לא יכולה להגיד כלום, ואפילו כמעט לא לשמוע אותו, בזמן שאני מפמפם לה את הפה ושומעים רק את הרטיבות והאנחות שלה.
הוא מתנשף ונאנח, לוחץ עליה עם גופו, היא מוציא את הזין מהפה, צמוד לשפתיים שלה, קורי רוק ופריקאם מחברים בין האיברים שלנו. יד אחת שלו על הצוואר שלה, ויד שנייה על הבטן שלה, לוחץ על האיברים שלה, הוא גומר והיא נאנחת ורועדת.
הוא מתנשף ומסדיר נשימה, עובר לגב של המיטה ומתיישב, מותח את הרגליים על המיטה. בשתיקה, היא מתכדררת והולכת בין רגליו, ליד הברכיים, בקצה של המיטה.
הוא מסביר לי עליהם. האפטרקר שלהם, על היחסים שלהם. בזמן שהיא בשקט, חוזרת לעצמה, מעבדת את מה שהיה.
בשלב מסוים היא מתחילה לדבר גם. המשכנו בשיח נפלא של כולנו. עלינו, על הדברים שעשינו. שואלים שאלות, לחלקם יש תשובות.
צוחקים, נהנים מהחוויה, מהחיבור, מהכימיה, מהשיחות האינטימיות, הפילוסופיות, המין.
היה טייק 2.
הלכתי למקום מוגן מחוץ לביתי.
התאספנו השכנים של הרחוב, והמקום הזה שייך לסוג של צימר. אז זה סוג של חלופת דיירים.
בזמן האחרון והקרוב, זו מישהי שלא מדברת עברית, אירופה או משהו, לפחות ככה נשמעת.
בין לבין אנחנו מדברים השכנים והשכנות להבין מה קורה, מתי אפשר לצאת, מי בחוץ, מה קורה בערים אחרות.
היא שקטה, בטלפון והמחשב נייד על הרגליים של האירופאית.
פתאום עלתה בי מחשבה, איזה מוזר זה להיות במקום זר, ארץ שונה, מקום מוגן בערך מקלט, שאנשים בשפה שאת לא יודעת מדברים ממה שנשמע מעלייך.
בזמן שיש אזעקות, טילים, פיצוצים, בומים. קרובים.
אני חושב שזה מפחיד, מלחיץ... קטונתי, כי לא הייתי בסיטואציה כזו, אבל זה נראה מוזר ועוד יותר קשה.
ואז עלתה בי מחשבה...
אולי היא בכלל מסתכלת עלינו, רואה אותנו עירומים ועירומות. חושבת, על אורגיה. על זה שכולנו נתפשט במקום הזה. שאם כבר היא במדינה זרה, לא מכירה אף אחד, אזעקות ובומים באוזניים, אז לפחות שנזדיין. שנדחף לחורים שלה את מה שיש לנו. איברי מין, אצבעות. בזמן שהיא מעלה את התחת שלה גבוה גבוה מעל הרצפה המאובקת, מלקקת את התחתון של שכנה אחרת.
פתאום לא נשמע מבהיל כל כך.
ככה זה אירופה לא? נודיזם, שחרור מיני. סקס. אורגיות.
אני יודע שיש כאן הורים לילדים, בגילים שונים. אז.
תהיי ילדה טובה, גם אם את בוגרת, ותקראי את הכול.
וגם אתה גבר, אבא ל... דאדי של... אתה יכול לעבור על כמה דברים כאן.
הורים ל... ילדים של...
משחקי תפקידים.
קטנטנות וקטנטנים.
דאדים/מאמיות, שולטים ושולטות.
במציאות ובדמיון.
המצב מורכב. ועשוי להשתנות בעצימות בזמן הקרוב והרחוק. אשתדל לעשות את זה קצר וקולע. לא נותן מידע מלא כי זה לא תפקידי, וגם כי כאשר את מחפשים ומוצאים את המידע יכולה לעזור ולהרגיע.
קודם כל, הפחתת החדשות וחשיפה לתכנים קשים גם ברשת -זה השולט העכזר בכלוב- זה לא באמת נותן לנו שליטה.
*להסביר ולתווך שיח עם הילדים, תלוי גיל והתפתחות, באווירה רגועה ונעימה- להציג את האמת בצורה פשוטה, מילים של מוגנות וביטחון, שיתוף הילד/ה בשאלות, מסקנות תהיות. זה בסדר לא לדעת תשובות. וכל רגש הוא לגיטימי(...צחוק, בלבול, בכי, התרגשות, הפתעה, חרטה, מבוכה, קנאה...).
*איזה ערוץ יכול לעזור לנו בהתמודדות עם לחץ (גוף/שכל/רגש/חברים ומשפחה/אמונה/דמיון). לכל תחום יש דרכי התמודדות, ואתם יכולים גם להמציא לפי ההיכרות שלכם עם עצמכם וילדכם. חפשו גשר מאחד בגוגל.😎
מה עוד יכול לעזור?
טכניקות 5-4-3-2-1 (חפשו😉).
מיינדפולנס.
טכניקות נשימה גם לילדים (בועות סבון, פרח ונר) אם גם את זה את מחפשת... וואו.
חיבוק, נשימה, לשחק, לשתף, לקפוץ, לצייר, מגע ולחיצות, להתקלח, מוזיקה, עזרה במטבח...
בקיצור, אם לא קראתם הכול ורק את השורה התחתונה, מטונפים שאתם:
שגרה וניסיון ליצור לוז, שיח על רגשות, מגע ותנועה, נוכחות ועשייה משותפות, הודיה ודמיון.
בוודאי שלא להסתמך על הכלוב למידע אמין ואיכותי, לא בתחום החדשות ולא בתחום הטיפול.
מוקדים לתמיכה נפשית:
ערן- 1201
נטל- 1-800-363-363
מוקדי קופות חולים.
"אני חרמנית" את כותבת לי.
"כל כך חרמנית."
"את עוד בשירותים" שואל ואומר, יודע שלא תצאי בלי להגיד לי.
"כן, מביך לי, אני עם אוזניות כדי לשמוע אותך" אומרת בזמן שאת מודיעה לי מי נכנסת לשירותים ומי יוצאת.
"יופי, שובבה." לדעת שאת בשירותים בבסיס. כשנכנסות ויוצאות חברות. ואת כולך רטובה ומטונפת. מחכה לסימן, נוטפת. מחכה לרגע. שתוכלי להתנפל על עצמך עם האצבעות, כי לא נוגעים עד שלא מקבלים אישור.
"את יכולה לגעת." אני נותן לך את האישור. את הרגע.
"אפשר.. לראות אותך?" את שואלת, כמעט בחשש, כבר לא מצליחה לעצור את המחשבות שלך שקופצות לך בראש. ומחרמנות את כל גופך, באמצע יום עבודה.
"ואם אצליח מותר לגמור גם?" את ממשיכה ושואלת כמו ילדה טובה, כמו כלבה מחונכת. כי את יודעת שעל כל פעולה צריך לבקש רשות.
לגעת. לאונן. לגמור. כל פעולה היא בקשה נפרדת.
"זה סרטון מיוחד" אני אומר לך. " הוא לא מעכשיו, אבל את תגעי בעצמך ותגמרי." אני כותב לך בזמן שאת נעה כנראה בחוסר נוחות בשירותים המלוכלכים.
"אוקידוקי, לא אצא ממנו עד שאגמור דאדי." את מכינה את עצמך.
"תראי אותך. חרמנית. מטונפת. בשירותים, בבסיס. נוגעת בעצמך."
"אני חרמנית ממש ממש ממש ממש. זה לא כמו בבית השירותים, אבל אני חרמנית מטונפת של דאדי."
"מטונפת שאת." אני אומר, ושולח את הסרטון. את רואה אותו מטושטש לפני שאת תלחצי עליו ותפתחי אותו.
"נכון נכון, והשירותים קצת מסריחים... ובנות באות לעשות פיפי ואני מנסה להתרכז בעצמי!" אמרה הכלבה המטונפת מרימה לעצמה. כל הכבוד...
"את מבינה כמה כלבה חרמנית וסוטה את."
את מוודאת עוד פעם. "אז יש אישור לגמור?"
אני עונה לך בצורה חד משמעית "רק לגמור. אין לך אישור לא לגמור."
עוברת דקה. את שוחה ברטיבות, לא מבינה מה נרשם בכלל, עם כל החרמנות שלך.
"אני אוהבת את זה" מגיבה על מה שאמרתי.
דברים שלימדתי אותה.
ילדה קטנה.
זונת צומי גדולה.
צעצוע.
עד כה:
לכתוב.
לדבר.
לבקש.
לבקש יפה.
איפוק וסבלנות.
את המילה "לא".
שהגוף שלה הוא לא תמיד שלה.
בוודאות שהאורגזמות שלה כבר לא שלה.
שהיא טובה ומספיקה.
להתבאס.
הרגלים טובים: כסף, שינה, תזונה.
הבנת הנקרא. לקרוא ולהבין. (אומנם משימה פשוטה. לא כשהיא חרמנית).
כאב.
לא לקבל את מה שהיא רוצה.
ללכת. בדרך שהיא לא תמיד רוצה.
קרבה.
הנאה.
אכזבה.
להיות ברגע, גם אם קשה.
כל זאת, בזמן שהיא בצבא, עובדת, משפחה, לומדת, חברות.
ואני מסתכל ורואה, מרגיש ואומר.
מנחה ומדריך.
מלמד.
עוזר.
שם.
שאלתי אותה, וציק צק, מהר ויפה, היא רשמה לי מה היא לימדה. אז ציטוטים נבחרים. ואולי בפעם הבאה תהיה תמונה או צילום מסך.
"להתנהל יותר נכון עם כסף ושאפשר לוותר על כמה דברים שלא חייבים."
"להתמיד וללכת לאימונים גם אם לא ממש באלי."
לשפר את עצמי, אם זה לדחוף ולקבוע פגישה ... להיכנס למיטה בשעה מסויימת ... לשתות מים"
"לפרוק את כל מה שאני חושבת ואת כל הרגשות שלי במקום אחד, שיש לי מקום בטוח, פתוח וכן להגיד אותם- גם את הדברים שאני לא רוצה להגיד."
"כשיש לי רגשות רעים על עצמי ובכלל ... שעדיין יש מישהו לידי ואני בסדר. אתה המבוגר האחראי שלי:)"
"אתה עושה לי כיף וטוב בתחושות, להרגיש שמישהו חושב עלי ודואג, רוצה אותי ומקבל את כל הצומי שיש לי לתת- עושה לי פרפרים בבטן, בלב ובפושפוש."
"אתה נותן לי ביטחון. להיות פשוט אני. עם בגדים ובלי, הילדה. היא יוצאת החוצה איתך כל הזמן, עם כל מה שמאפיין אותי."
"גילית לי שאני מאוד אוהבת כואב עד אז אהבתי ופשוט לא שמתי לב לזה, אם הייתי נושכת או נותנת לעצמי מכות כואבות קצת בטוסיק זה היה רגיל ולא נתתי לזה שם, איתך הבנתי שאני ממש רוצה..."
היא סיפרה לי על שיח שהיה לה עם אנשים קרובים, היא אמרה שאין לה כסף, ונוצר ביניהם שיח.
אז שאלתי אותה.
מחרמן אותך?
מחרמן אותך לדעת שהם חושבים משהו שהוא לא קשור למציאות?
שמבחינתך היית מוציאה את כל העו"ש שלך ואז מפרישה את החיסכונות.
אבל הם חושבים שאת בונקרית קמצנית.
ולמה?
כי עומד מאחורייך מישהו. שהם לא מכירים.
ואומר לך מה לעשות.
פועם לך למטה? לדבר איתם ולהסביר להם דברים שלא קשורים אלייך אלא למטלות שאני נתתי לך?
שהם חושבים עלייך דברים אבל זה בכלל משהו אחר לגמרי. עולם וגוון אחר.
שאני עומד צמוד מאחורייך, בהחלטות שלך.
ואת צריכה עכשיו לדבר בשמי אבל בקולך.
*יש לה כסף.
הוא שמור היטב.
ובנוסף, יש לעבור כמה מפתחות אבטחה דו שלביות.
אין בעד מה.
