סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב
Abusive(שולט)
tomime
The Mentaliste(שולט)
המלכה לונה וג'וזי(שולטת){זוג}
newnightprincess
נשלט כנוע טוב
Cagebunny(מתחלפת)
חתולייי(אחרת)
DiBella
שליטהמוחלטת(שולט)
אלדה קלמה(שולט)
- ריקוד מושחת -
loving it(שולט)
טוםארבע(שולט)
Legato
Liber Pater(שולט)
night wolf(אחרת)
brookbob
Blackk And White
עבד לקשר טוטאלי(נשלט)
LEGION{Ghost }
JudA(שולט)
עיסוי טנטרי מגבר
Dark charm(שולט)
Darth Vader
A Ravenclaw(נשלט)
aum
SinEma{❤️ʕ•ᴥ•ʔ❤️}
שלך שלי
I am I'm me(אחר)
המאלף השולט בעבד(שולט)
קושית(שולטת)
orysi(נשלט)
wildvixen(נשלטת)
peter69north
Sirene
porcupine
Daniel-Rope(נשלט)
Nighthawk(שולט)
IMStrider(שולט)
a מק
joshee(שולט){ממי*}
Purple Phoenix(נשלטת){Loki the t}
שולט בך יפה(שולט)
הקול(שולט)
Truth Seeker
לא סתם עוד עבד
Masterblaster(שולט)
המכשפה בג'ינס(מתחלפת)
b o s s
גברשולט(שולט)
Ed-OFF
danini
הצעצוע האישי שלך
עלמא-דאתי
submissive puppy(נשלטת)
-om-
טורף בועל ומכניע
R O Y L I
generative(שולט)
לרשותך אדוני
הכספת
ברדוגו
god is here
כלבונת סקרנית(נשלטת){תומר ההוא}
jet
צופסטיקס
Relaxed Alpha(שולט)
נשלט-איכותי(נשלט)
SeriousFun
זיו רון
shiri mimon
סימטאות
עומד dom
האישה האמיתית(שולטת)
Rooty2(מתחלף)
סם69
Agate
aizik
טרנסית קרוסית
kryptonMe
אוהב ולא בסתר(שולט)
תומר ההוא(שולט){כלבונת סקר}
טליה בן(נשלט)
tor10
White Lion(שולט)
HexaDoe(אחר)
באשיר
דתלש
הכוהנת(שולטת)
אופטימי1(נשלט)
obb45678
yanivsl(נשלט)
עבד נצחי(נשלט)
כוכב בודד(נשלט)
The first Joker
imper(נשלט)
kareena()
Tuborg
סוליקר(מתחלף){שיר כאב}
היא כל הסיפור(נשלט)
סמית(שולט)
dr jekyll and MASTER hyde{♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦}
הגבירה שלי(שולטת)
אדון בכלבה רעבה(שולט)
InSearchOfTheReal
האנשה עצמית(אחר)
סטאר(מתחלף)
feetslave{scary}
underheel
CaveM
  •  ראשי
  • בלוגים
  • פורום
  • מגזין
  • חברים
  • רשימת קשר
  • אלבומים
  • לוחות
  • בילויים
  • צ׳אט

לא מספיק?

כותב את מה שאני חושב, מרגיש ונראה לי לנכון,
במטרה אולי לגרות את המוח, הלב ואיברי המין שלכן/ם...
לפני 4 ימים. 6 באפריל 2025 בשעה 18:20

"היית היום לא טובה." אני כותב לך בסוף היום.

את מיתממת "מה, מתי" כותבת לי חזרה, מהר מידי.

את רואה שאני כותב, ואת עוד מצליחה לדחוף כמה מילים לפני הפסקה שלי

"אולי לא אתקלח, תעניש אותי עכשיו ואלך לישון. אני גם עייפה... היה לי יום ארוך."

"היית צריכה לשתות? שלחת לי דברים כמו שקבענו? ניסית להתמקח על עונשים מאתמול?

אם זה לא נכון, ואני טועה, אז בבקשה, תכתבי מה שאת חושבת לנכון. אבל. אם זה נכון, תכתבי כן, תכנסי להתקלח ותחכי עירומה אחרי בחדר שלך."

דקה עברה. ראית. שתי דקות.

"כן" כתבת.

 

עשר דקות עברו, עד שכתבת עוד הודעה שאת כבר אחרי המקלחת.

*תמונה*

את עומדת בחדר, עירומה ורטובה בכתפיים, מחכה.

"תיקחי את המקל שלנו, עופי חזרה לחדר מקלחת. תראי לי ותחכי."

המקל שלנו זה חלק מצעצוע עץ, שעיטרנו בצבעים וצורות שאת אוהבת.

"למקלחת? עכשיו יצאתי, החדר קטן והוא רטוב מהמקלחת" את רושמת.

"אוקיי, ו?" אני עונה לך חזרה. כול מה שתגידי, לא יעזור לך כרגע.

את לא עונה. כעבור דקותיים שוב הודעה.

*תמונה*

"יופי. עכשיו תרדי לדוגי, תראי לי, ותמשיכי לחכות."

"במקלחת? אני יכולה להחליק, וגם העץ והטלפון יירטבו..."

"מדוגי? לאן את תחליקי?

אם את רוצה שהצעצוע והטלפון לא יירטבו, תשמרי עליהם כמו שצריך. תניחי את הטלפון בצורה טובה.

את יכולה גם להחזיק את הצעצוע בפה, עם השיניים. ככה הוא לא יירטב, מהמים של המקלחת לפחות.

את הרי כול כך נהנית ביום האחרון להשתמש בפה שלך, אז בבקשה, הנה את משתמש בו."

"כן מ." כתבת ושלחת את עצמך בדוגי על הרצפה הרטובה במקלחת הקטנה שלך, ועם העץ בפה שלך.

השדיים שלך לכיוון הרצפה, והתחת הלבן שלך מבצבץ מאחורה.

עם המקל עץ התחלת להכות באזורים שונים בגוף שלך לפני שבשלב מסוים התמקדנו בירך הפנימית.

נשלחה תמונה. סרטון, הקלטה.

לשמוע את העץ מכה את הגוף שלך. את האנחה והקפיצה בקול שלך כשהוא פוגש בבשרך. לראות, לשמוע ולהרגיש אותך.

הברכיים שלך כבר אדומות וברך אחת עם שקע.

את נחה בין עונש לעונש, בין תנוחה לתנוחה, בין צילום לצילום.

 

את ממשיכה "מה עם הטלפון? אם הוא ייפול לי? הכול רטוב, אין פה מקום לא רטוב"  שואלת או אומרת, לא שזה משנה.

 

"אם לא כיבדת את הכללים שלנו, וחשבת שאת יכולה להתמקח על דברים, או להתחצף, גם אני לא אכבד את הדברים שלך, טלפון, צעצוע או את גופך."

 

*תמונה*

 

"אני יכולה כבר לא להיות על 4? כואב לי, אני מחליקה"

"אני לא ברור? משהו שאני אומר משתמע לשני פנים?

תצליפי על הירך הפנימית שלך שבע פעמים, ותראי לי." אמרתי, דרשתי וקיבלת על עצמך.

*סרטון שאת מצליפה על הירך הפנימית שלך*

כבר יש סימן, ואנחנו מאדימים ומעמיקים אותו.

אני ממשיך ואומר

"אחרי כול ההתווכחות גם עכשיו את ממשיכה. אחרי כול השיח שלנו וההסברים."

עוד הקלטה שלך סופרת אחרי כל הלקאה על הירך. אני שומע ואת סופרת. 

"את מדברת הרבה למישהי שגמורה מעייפות" אני חצי צוחק חצי רציני. יודע שהחרמנות שלך עוררה אותך, במילא לא תלכי לישון.

 

"אני לא מאמינה שאני על 4 במקלחת, בקושי מצליחה להישאר בדוגי כשהידיים והברכיים בורחת בגלל הרטיבות של המקלחת. משפיל בטירוף.

אפילו בחדר כמו שצריך אני לא יכולה להיענש כמו שצריך." את שולחת הקלטה.

אני שומע אותך מתאמצת לשמור על שיווי משקל ולהישאר בתנוחה, כשמידי פעם אני דורש תמונה, כדי לראות שהכול מתנהל כמו שצריך.

 

"נכון. אחרי כול מה שעשית. זה מה שמגיע לך. להיות כלבה על רצפה רטובה, ולהיענש על הדברים שאת עשית ובחרת. אני רואה שיש לך זמן פנוי לעשות הקלטות שוברות לב, אני עוד אתחיל להזיל דמעה. טיפשה שאת."

 

"בבקשה כואב לי

ואני מחליקה מהמים"

 

"תתהפכי על הגב, במקלחת, אם ויש איזו מחשבה אחרת, תראי לי את כולך. השדיים שזזים, הבטן שלך, הכוס הנפוח והרטוב שלך, הירך הפנימית שמסומנת ואדומה. והברכיים האדומות עם השקעים."

*תמונה*

כמו מקק.

אני רואה את הטשטוש של התמונה בשדיים והבטן שזזת וניסית לעשות את התמונה הזו.

הברכיים עם שקעים, הירך הפנימית שלך מסומנת בעיקר באזור אחד, ניסית לעשות את ההצלפה לאותו המקום, לא כול כך הצליח לך, אבל את בהחלטת מסומנת, אדומה, ועם נפיחות דקה באזור שהצלחת להצליף עם הצעצוע שלנו שוב ושוב...

 

התקשרתי אלייך. נבהלת.

את עונה לי ב-'הלו' חלש ומבולבל.

"עופי למיטה שלך, תתארגני לשינה. את יכולה לגעת בעצמך, כשאת מרגישה שאת עומדת לגמור. תתקשרי אליי. את לא גומרת עד שאת לא מקבלת אישור מילולי ממני." אני אומר בקול נמוך ואני שומע את הנשימות שלך עמוקות מכול מה שהיה, וממשיכות ככל שאני מדבר אלייך.

"תכתבי לי שהכול מובן, ותתחילי" ניתקתי בסוף המשפט.

אני מניח שהיית המומה וחרמנית עוד דקה על הרצפה. הרצפה הרטובה מהמים שהתקלחת.

לא יודעת מה לעשות בכמה שניות אחרי הניתוק.

מסתכלת על התקרה, מרגישה את הכוס שלך פועם, נוזל.

את הירך הפנימית בוערת, והברכיים כואבות.

 

"מובן מ." כתבת אחרי דקה וחצי.

 

מי שלא מבין, לא יכול להיות חבר שלי!

וואט דה פאק. ברגע שראיתי את הטיזר, פאק.

ההתרגשות. הציפייה. העבר. הסדרות.

 

 

 

 

אני מתקשר אלייך. 

אנחנו מדברים... 

מתחילים כמו תמיד על הא ועל דא. על קצת מהיום, עלייך, על מה עשינו, מה קורה מבחינת בדסמ וגם הוניל. 

 

לי זה נחמד, אני אוהב את זה. מ-סיבות שונות.

לך לפעמים זה יותר קשה. 

 

את ישר רוצה וצריכה את האצבעות שלי בפה שלך. 

להזיז את התחתון הצידה כדי שהנזילה תמשיך לרדת בנוחות. 

הצוואר שלך חנוק.

והפטמות שלך זקורות ונוקשות. 

 

אני אוהב לשמוע אותך תוך כדי השיחה הונילית שלנו, מתחילה לנזול... 

מרגיש את הגוף שלך זז ונע. 

מתחנן ורוצה להתחיל. 

ובגוף את מרגישה את זה בראש... 

ובבטן... 

ובכוס. 

 

אני מתחיל לשמוע בנשימות שלך את הריכוז בקול שלי, ואת החוסר ריכוז בשיח שלנו. 

אני לא מאשים אותך.

לרוב הזמן שלנו קצוב. 

ואם אנחנו כבר מדברים, את רוצה את הגלים. את הקדימה-אחורה. הניפוץ על החוף. 

 

היה לך יום ככה ככה. יותר 'ככה' לא טוב. 

ולקחתי אותך, עם בקשה שלך, למקום קצת יותר 'ככה' טוב.

וכמובן שלא ויתרתי על לתפוס אותך קצת ולגרום לך לזוז במקומך באי נעימות כלשהי. 

 

את בחדרך, במיטה כבר, כנראה שזזה בעדינות עם גופך, נשימות עמוקות ואוזניים מקשיבות. 

חזייה ותחתון עלייך. 

קר, שמת על עצמך משהו. 

את מקשיבה ועושה במדויק מה שאני אומר. 

את ילדה טובה, אני יודע. 

ועם כמה שאת חצופה לפעמים, או בודקת את הגבולות. 

את יודעת מתי את צריכה להתנהג.

כמו ילדה טובה. כמו כלבה ממושמעת. 

 

התחלנו מנגיעות... הקשבה... שתיקה... רגיעה... תזוזה של הידיים על גופך... 

הפטמה שנצבטת... הקול שיוצא ממך.

הגניחה. הרטיבות שמתחילה להצטבר. 

המעבר על הגוף והאזורים הרגישים שלך... 

ההתבשלות שלך...

חימום... רטיבות... אנחות וגניחות... 

 

"עכשיו את תהיי טובה ותקשיבי לי" אמרתי והגניחות הפסיקו. 

"את ממשיכה לגעת בעצמך, מעל ומתחת לתחתון. אני נכנס להתקלח.

ואת ממשיכה. 

את לא גומרת.

עד שאני אחזור, אתקשר אלייך, ואז תבקשי. 

ורק אז. נראה אם תגמרי או לא."

שתיקה.

"זה ברור? הבנת את הכול?"

"כן..." את לוחשת עם נשימות עמוקות וגניחות קצרות.

"תפתחי את הפה שלך גדול, ותגידי לי שוב. זה ברור?" דרשתי.

"כן. הבנתי הכול..." אמרת ולקראת הסוף כבר לחשת.

"את תהיי ילדה טובה ותעשי את מה שאמרתי, אני יודע" השבתי לך. 

"כן, אני יכולה, אני אעשה את זה." ענית לי. 

"עכשיו תעצרי את הכול." ושמעתי את הנשימות העמוקות נעצרות.

"ותגידי לי מה אמרתי ומה את צריכה לעשות."

את עונה. "אני נוגעת בעצמי, ואני לא גומרת, אתה במקלחת ורק כשתחזור תתקשר אליי, ואז תגיד לי אם מותר לי לגמור או לא."

"כל הכבוד, ילדה טובה שאת...

אני יכול להתקלח חמש דקות או חצי שעה."

שתיקה קצרה ולאחריה אמירות הצלחה תוך כדי נשימות ונשיפות שלך. 

 

לאחר רבע שעה/עשרים דקות, אני יוצא מהמלקחת. ומסתכל על הטלפון. 

הודעה. 

*"אני כבר איזה שמונה דקות על סף גמירה"*

 

התארגנתי. 

התקשרתי. 

"היי לך" אני מתחיל. 

"שלום..." הנשימות שלך עמוקות וכבר מהירות. 

אני שומע את הגוף שלך, את החרמנות שלך, את הרטיבות שלך. אני מרגיש. 

"היית טובה?" אני שואל שאלה רטורית. 

אני יודע שלא גמרת. אני יודע שהקשבת. אני שומע אותך. ואני יודע שעשית את הדברים במדויק כמו שאמרתי לך. 

"כן... כן... אני כמעט גומרת כבר כמה זמן... אני רוצה לגמור..." את אומרת, מתחננת... מבקשת. 

"תבקשי יפה. אני יודע שאת יכולה ויודעת. את ילדה טובה..." אומר ויורד עם הקול שלי ככל שהמשפט מתקדם...

"בבקשה... בבקשה... אפשר לגמור... בבקשה..." את כבר מתחננת... רטובה כול כך שהמילים בעיקר כמלמולים. 

"תפתחי את הפה שלך." דורש, ומוסיף "את יכולה לבקש יותר טוב .". 

"בבקשה... אדוני... אני יכולה בבקשה... בבקשה לגמור...?" מתחננת... מתפתלת... מבקשת... נמסה לתוך המילים של עצמך. 

חיכיתי כמה שניות, מרגיש את הגוף שלך, את הפה הפתוח לרווחה. 

"כן. את יכולה עכשיו לגמור." אומר וגם דורש ממך.

אחרי כול ההמתנה, עכשיו, מותר לך. 

עודדתי אותך לגמור לי באוזן, ושאת יכולה, ושמותר לך, בקול מתירני.

"כן... כן. תגמרי, תגמרי בשבילי... את יכולה... כן..." אומר, דורש ומבקש ממך בקול חלש שחודר לך לאוזן.

 

בכמה דקות הבאות, לא דיברת, אבל האנחות, הגניחות, הנשימות המהירות הקצרות ואז העמוקות והאיטיות. 

אמרו לי על מה שקרה כאן, במשך בערך חצי שעה . 

"כן... יופי... טובה שאת... כול הכבוד... " אני לוחש לך... על מה שעשית. על מה שעברת. 

על איך שיניתי, שינית, שינינו, מ-'ככה ככה' ל- 'ככה טוב'. 

 

נרדמת לי באוזן.

הקשבתי לך.

הייתי כאן בשבילך.

 

מה זה משנה. 

 

לפעמים צריך להירגע ולשחרר. 

להתנתק.

 

כמו פאקינג לעלות על מטוס ולעבור מדינה.

בריחה?

 

בהצלחה לנו.

 

 

 

ואת אומרת שאת זוכרת, אותנו מחפשים את אותם הדברים תביני,
שאת פוחדת אני גם פוחד, אני מודה עכשיו הראש שלי אוחז לא מרפה.
כמה עוד אכתוב לך, כל מה שרציתי, כל פעם שטעיתי, כל רגע שהבטתי לפלאפון
ולא ענית לי, לא ענית לי ,לא ענית, אפילו לא ראית את ההודעה.
איך היית נוגעת בי בקצות האצבעות עם היידים הרכות שלך,
לוחשת לי אני שלך ובאותה שנייה של אנחה אני זוכר אותך מתחת לשמיכה שלי
אף פעם לא הרגשנו מבוכה, זאת הגישה שלי סליחה אם לא פגעת רק בי, אמרת שאת הכרת אותי,
אמרתי די תפסיקי לדבר שטויות, אהבת אותי, עכשיו את לא עברת אותי,

נעים מאוד הייתי רון עכשיו אני חושב עלייך כל הזמן,

וכל מה שאגיד רק ישמע מוכן שיננתי רק משפט אחד במשך כל היום תביני אם את עוזבת, את גם לא חוזרת
אומרת לי זה לא מזל, חושבת שהכל גורל,
מאמי אל תחמיאי לעצמך כי וואלה עוד היום אם את עוזבת, את גם לא חוזרת.

ואת שוברת מגדל ממתכת, את כולך חשיבות עצמית כפרה איך את לא מתביישת?
לקום וללכת, בזמן שאני עוד כלוא בתוך האישונים שלך, ברגע בשקט, אז כמה עוד אפשר לתת, עוד כמה נשאר לי,
כשאת מתקשרת רק כשבא לך נראה לי, שלא באמת אכפת לך שרע לי וקל לי לזהות בך את עצמי שאת עונה לי,
איך לא מזמן אמרת לי אין בי שמץ חרטה אז למה זה מרגיש בריחה כל פעם שאת מחליטה,
ואני כל הזמן צריך לקלוט ללמוד את השיטה כי את אוהבת שהכל תחת שליטה כשאת זאת שמחליטה,
ואני פה רק למיטה בסך הכל רק עוד תקופה כי מאמי ככה את אוהבת כנראה שזאת שריטה,
את מחזיקה ממני ערס אני מחזיק ממך שרוטה,

מדליק עוד ג'וינט עוצם עיינים שוב, חושב עלייך כל הזמן,

וכל מה שאגיד רק ישמע מוכן שיננתי רק משפט אחד במשך כל היום תביני אם את עוזבת, את גם לא חוזרת
אומרת לי זה לא מזל, חושבת שהכל גורל,
מאמי אל תחמיאי לעצמך כי וואלה עוד היום אם את עוזבת, את גם לא חוזרת.

 

 

 

 

איך כל אותן שנים שלא היית קיימת לי הייתי מסתדר
היום אני מרגיש שאם את לא תהיי שלי אני אהיה אחר
בין כל אותן שנים שלא היית קיימת לי הייתי קצת אחר
היום אני מרגיש שאם את לא תהיי שלי אני לא אסתדר

אני זוכר שנכנסתי לחדר אמרת לי עזוב הכל טוב,
אני לא מפחדת לבכות והזמן יעשה את שלו הכל טוב, באמת,
אני לא מפחדת לראות עוד זוגות מהצד
אני לא מפחדת לראות את השקיעה לבד
אין לי תפחד הזה שגרם לי אף פעם, לא לעזוב תמיד להמר
להגיד הכל טוב ובסוף להבין שהפסדתי הכל אם צריך גם ליפול
אז ניפול ונלמד איך לחיות בגדול
אני לא מחפשת אישית את הדרך אבל נהנית ובערך
הכל מסתכם להיות חלק ממשהו שלם
שלא מסוגל למלא את החור שבמילא צמא למשהו שאין
למשהו שאמא שלי תמיד אמרה לי אז כן מזמן לא אכפת לי ממה שאומרים לי
זה רק מה אני מרגישה אני כולי אשה, אבל לפעמים זה קשה שתמיד אתרכז בחולשה
ואתה הסיבה זה נראה לי אחרת גברת גדולה אני לא עוד ילדה מתבגרת
שרצה רחוק, מטפסת גבוה כל כך בלי לבדוק אם היא בכלל עוד תוכל להביט חזרה ולרדת
סליחה על הסרט, פשוט זה מרגיש לי שאני אוגרת כל כך הרבה דברים שונים,
ואני אף פעם לא מדברת, אף פעם לא מדברת

איך כל אותן שנים שלא היית קיימת לי הייתי מסתדר
היום אני מרגיש שאם את לא תהיי שלי אני אהיה אחר
בין כל אותן שנים שלא היית קיימת לי הייתי קצת אחר
היום אני מרגיש שאם את לא תהיי שלי אני לא אסתדר

אמרתי לה רגע רגע רגע, אז מה את אומרת ואיך זה קשור לעולם אני מניאק אמנם
אבל רגע רגע רגע רגע, לפני שאת אומרת הכל, כאילו זה קל, כאילו הייתי בכלל איזה
מישהו אתמול שפגשת בנמל, באיזה ליין מסריח
אז נניח את צודקת וכבר אין לך שום פחדים מהצלקת שתהיה או שבסוף זה רק עוד פרק שכזה
שאת תגידי זה היה ואני לא אגיד יותר מידי כי די היה מספיק זה לא כדאי
אני מכיר בך טוב מידי את הדרכים שלי לסבול, ולהזכיר אותך כשרע לי, ואז אולי
לדפוק עוד שורה במחברת לשים אוזניות ולראות איזה סרט אולי שראינו ביחד
ואז זה בכלל עוד ירגיש לי אחרת על מה את מדברת לאן את מטפסת
אני לא מבין מה את רוצה, אולי תכתבי לך פריקה כמו רון כהן
שאת כל הזמן שומעת, אולי תשלחי לו במייל את זה
העיקר שאת מודעת לעצמך למעשים שלך, לכל ההשלכות
נמאס לי לחפש שירים רק עם מילים יפות
בסוף תמיד חוזרים להתחלות, בסוף תמיד חוזרים להתחלות...

 

 

 

את לא יודעת כמה נפח את יוצרת
מתי תחזרי
היום עבר לי כל היום
שוב כל היום שוב
כל היום

עישנתי כבר חצי פקט בתוך החדר
את לא בשבילי
אמרתי לעצמי שוב כל היום
כל היום שוב

 

יש רגעים שאני מחפש אותך
לפעמים אני גם לא סגור מה כיוון הרוח

מדליק איזו קטנה נכנס לתוך מצב שינה
לפניי שמאוחר כל עוד הלחי יבשה

יוצא לי גם לראות אותך בזמן שאת לא מסתכלת
איך את מסדרת תשיער כשיש קצת רוח

נשבע לך שהראש שלי נקי יותר כשאת כבר לא אצלי
אני עצמי יותר
זה בטוח

אל תגידי שידעת את זה לפני
אני שונא כשאת צודקת
מי אוהב להיות טועה?

בתוך היופי שלך גם מסתתר סיפור חיים קשה
כי העיניים שלך אומרות הכל על להיות פגוע


את לא יודעת כמה נפח את יוצרת
מתי תחזרי
היום עבר לי כל היום
שוב כל היום שוב
כל היום

עישנתי כבר חצי פקט בתוך החדר
את לא בשבילי
אמרתי לעצמי שוב כל היום
כל היום שוב


נסעתי לחפש אותך בין אין סוף בחורות
הכי קשה למצוא בדיוק כמוך תביני זה ידוע

חלק גם צוחקות דומה וחלק מזכירות
בפנים
או בגומות
שמשאירות אותי פצוע

חוסר משמעות הפכה להיות מילה גסה
כשהמיטה שלך ריקה ואתה שוב תקוע

כשהאורות כבים והשדים ערים
אני שותה לי קצת חריף עוד טיפה אהיה רגוע

בין המחשבות שלא עוזבות על מה יהיה מחר
כבר איבדתי את האורך רוח

אני מכיר תעצמי מספיק כדי לדעת להדחיק
את הפחדים שלי לרגע ולנוח

אולי אז בעולם אחר או בגלגול חדש
אני אפגוש בך מחדש ואז אני ארגיש בטוח

שלא זה לא מקרה יש משמעות לכל דבר
גם כשהלב נשבר
אולי הכל מראש ידוע

 

אני לא פסיכולוג.

אני לא הפסיכולוג שלך.

אני לא רוצה להיות הפסיכולוג שלך.

 

אף גבר כאן שלא עבר הכשרה לא יכול לעזור לך.

וגם אם הוא כן עבר הכשרות למיניהן, זה לא תפקידו כאן. 

 

את/ה שמנסה למצוא אישורים חיצוניים. (תגיד לי... תכתוב לי... ותאמר לי... ותעשה לי... ותביא, ותהיה...)

בטח אם את/ה לא מגיעה עם מודעות להיות לפחות צד נוסף שעומד בתנאים שלך. (תראה לי שאתה כאן, אני צריכה את זה - ואת. לא כאן).

 

את/ה שמנסה למצוא מישהו לתקן אותו. או שהוא! יתקן אותך. 

 

אם את/ה מונעת מטראומה. כעס. בריחה. ריצוי. 

 

הצרכים והעדפות שלנו כנראה לא מתחברים. 

אנחנו לא מגיעים למקום הזה, זוגיות, סקס, בדסמ, חיבור, תקשורת. מאותו המקום.

WE ARE NOT THE SAME.

 

את? 

משתמשת במקום הזה כדי לצעוק לעזרה דרך הבלוג. 

העור החלק והתחת העגול שעבדת עליו שעות, העיקר לא לדבר עם הבחור ההוא. 

תמונות חצי עירום כדי לקבל ככה וככה תגובות וככה וככה לייקים. לא עושות לך כבר כלום אחרי העשרה פוסטים הראשונים ותשומת לב, ואת יודעת את זה. וגם לי לא עכשיו. 

גיפים של "מחפשת דאדי" ואחרי שלושה פוסטים לכתוב כמה את בודדה...

 

מקסים. לא. 

 

לדעת שאפשר וצריך לפנות לאיש מקצוע (אם וצריך, אפילו רק כדי לפרוק.)

ללמוד להבין מתי ואיך אנחנו צריכים עזרה, ולמי זה הגיוני לבקש אותה. (הא.נשים שכאן לא רק שלא יעזרו או יתמכו, אלא יגרמו ליותר נזק. יחידי סגולה 1 מתוך 250)

 

*האמור מכליל אך לא נועד לכך, כולנו פתיתי שלג. 🙂

**פוסט שהיה לי בטיוטה הרבה חודשים. חלק מה.אנשים שנכתב עליהם/ן כבר אולי לא פעילים או שמצאו צעצוע חדש לזמן קצוב, אולי שהלך הרוח בכלוב השתנתה. 👻

***התיקון לא יבוא מאחרים/ות. את/ה צריכים לעשות זאת בעצמכם מחוץ למקום הנוראי הזה. ואם צריך גם עזרה מקצועית כלשהי. 

**** אינני מושלם.

 

איפה אתם? 

שנוכל להתאכזב יחדיו מהסיום של "אגתה: לאורך כל הדרך".

 

 

--------------------------------

צריך להקים פורום של גיקים.

מה לעשות שהגיקים שמים לב לפרטים, רוצים להשקיע, מעדיפים להישאר בבית(דאנגן פרטי שלהם, מה?), מאומנים באצבעות, יודעים להכיל כאב: המפסידים מבינינו ;). ובמילא לא יוצאים מהבית אז אפשר להשאיר סימנים על כול הגוף.

.הסטריאוטיפים הקלים.

 

או פשוט משחקי קופסא מיניים. 

במקום תזוזה על הלוח לפי הקוביות, מספר ההצלפות? 

סחר של אקטים מיניים בכדי לעשות חילוף בקטאן?

שמעתי כבר על הצעות של Dungeons & Dragons סקסי. תלבושות? כן בבקשה. 

 

שם קוד עם קלפים של בדסמ. (או אפילו שם קוד רגיל, אבל את צריכה לשמש כשולחן לקלפים.)

פוקימון/יו-גי-הו אבל אני בוחר אותך להילחם עם הבחירה שלו. (הקלפים הם האביזרים ו/או הבגדים שעלייך).

קלפים נגד האנושות.

שמים סרטים וסדרות בכובע, ומישהו/י עולים עירומים (המופיע/ה הוא העירום היחיד) ומנסים להעביר את מה שכתוב על הדף כשאין על גופם כלום. מי שבכול זאת מצליח להתרכז ולהצליח, מקבל נקודה. 

 

בואו נגיד את האמת, מריו קארט, והמפסידים צריכים להוריד פריט לבוש. 

 

מעבר לראש שלי שלא מפסיק לעבוד ומנסה להיות יצירתי,

אני חושב שיש עוד עשרות משחקי מין/סקס/אירוטיקה/בדסמ שניתן לקנות ו/או להוריד ולהשתמש.

 

 

 

 

 

 

את

כמו שאת, מגיעה תמיד, מְתוּקְתֶּקֶת. 

עם ריח, עם טעם. 

הלבשה תחתונה סקסית. חוטיני.

אנחנו יושבים ומדברים קצת,

מספרים ומשוחחים. 

מתקרבים ונוגעים. 

 

היית צריכה להתחיל להיות חוצפנית קצת, בראטית קטנה שאת. 

מצחיקה שאת. 

האצבעות בתוך הפה שלך. אני פותח ומכניס לתוכך. הרוק והאצבעות שלי מתערבבים בפה שלפני רגע אמר שטויות. פותח את הפה שלך, ומגדיל את החור.

משם, הדרך קצרה לאימפקט.

העמדתי אותך, והתחלתי להעביר את הידיים שלי על התחת שלך.

הפשטתי אותך, עד לחוטיני.

את חשופה, עומדת עירומה מלבד החוטיני. 

*סטירה*

*סטירה*

*סטירה*

*סטירה*

האדמתי אותך, הכאבתי לך.

אני יושב על הספה מסתכל עלייך עומדת. נהיית אדומה והעור שלך נהיה חם. 

עם שתי הידיים אני מפליק לך שוב על שני הפלחים שלך.

*סטירה*

*סטירה*

את מתנדנדת כשאת מנסה לשמור על שיווי משקל.

כבר אין סימני אצבעות ויד על התחת שלך, הוא נהיה אדום כולו, מהפלחים לחיבור של הירך.

*סטירה*

*סטירה*

*סטירה*

מרחיב ומדגיש את האדום עלייך, את החום שיוצא ממך. 

 

לאט לאט היד חיפשה גם את השפתיים התחתונות שלך. 

על החוטיני השחור שלך, שנרטב. 

עובר, בין סטירה לסטירה, על המפשעה החמה שלך.

 

הנחתי אותך על הברכיים שלי, את יושבת עליי, הפנים מולי, הרגליים שלך עוטפות את המותן שלי. 

שמת את הראש שלך לנוח על השקע בכתף שלי, ואני עובר על הגב שלך. 

עובר ועובר ועובר. 

עם הכריות של האצבעות, מרגיש את הגב שלך, מעורר את התאים שעל גופך.

אני משנה קצב, ומשנה תנוחה של האצבעות שלי. 

אלו כבר לא הכריות, אלא הציפורניים. 

 

מתחיל לעבור, להיכנס לתוך העור שלך, שלפני רגע ליטפתי והערתי. 

קצת

וקצת יותר

וזה כבר הרבה. 

מהעורף שלך

השכמות

על אמצע הגב

הכתפיים

בגב התחתון

בצדדי הגב לכיוון הבטן.

 

אני מרגיש את הגב שלך נהיה אדום, עם קווים, ונפוח במקומות המסומנים. 

בכל מקום מסומן, אני עובר מילימטר לידו שוב. להגדיל, להאדים, ליצור עומק. 

החום ממך יוצא, ואני מרגיש את הגב. 

 

אני שומע, קצת קשה לפספס כשאת צמודה אליי, הפה והראש שלך על הכתף שלי ליד האוזן.

את האנחות שלך, הגניחות, הכאב, הסבל שלך, הצעקות. 

מרגיש ורואה את הגוף שלך נע וזז. בסבל, בכאב, אי נוחות.

איך את מתקשה כשאת מרגישה את ההתחלה של הנעיצה שלי. 

איך הגוף מתכונן. 

את האנחה כאשר הציפורניים שלי מתנתקות מבשרך. 

את ההשתחררות של הגוף כשאני עוזב את גופך עד שאני מגיע עם האצבעות חזרה אלייך ועלייך. 

 

הגב שלך מסומן כולו. ואני עובר על אותן מקומות. 

על השכמות שלך. על אמצע הגב בקו של עמוד השדרה. 

מעמיק את הציפורניים. מעמיק את הנפיחות והכאב. 

 

את מעמיקה את התפיסה של האצבעות שלך לתוך השיער שלי.

את הנשימות שלך לתוך האוזן שלי. 

את הגניחה הכואבת צמוד אליי. 

את הכוס שלך עליי זז ורטוב. 

המותן שלך זזה באיטיות כמעט כאילו את לא זזה, יחד עם האצבעות שלי שננעצות בך, הכוס שלך נע על אזור הזין שלי קדימה ואחורה. 

 

סיימנו את זה בצילומים של הקנבס שאת. במה שעשיתי. בגאון וגאווה על היצירה שלי. היצירה שאת.

הלכנו אחר-כך לחדר, לחשת לי "אתה יכול להוריד את החולצה ושנעשה כפיות?"

לא היית צריכה לבקש פעמיים ולפני שכבר נשכבת על המיטה הייתי רק עם בוקסר.

 

הגוף החם שלך, עם סימנים ונפיחות נצמד אליי ואני אלייך. 

תפסתי אותך ולקחתי אותך. כרגע, שלי.

כול מה שעשיתי היה צמוד אליי, לחזה ולבטן שלי. 

והנשימות שלנו היו הדבר היחיד שנשמע בחדר, עד להירדמות קלה...

 

הגעת אליי, מכנס פוטר גדול, חולצה שחורה עם ציור ושם של טופאק שמכסה את גופך, ונעלי ספורט.

שתית קצת מים, הסתכלת עליי במבוכה. ידענו מה הולך לקרות. דיברנו על זה.

הגענו לסלון ונעמדת באמצע. אני יושב על הספה ומסתכל עלייך.

"תורידי את החולצה" אמרתי כשאני מסתכל לך בעיניים.

את מכניסה יד אחד לתוך החולצה ומורידה את החולצה מבפנים, מעל הראש ומניחה על אחת הספות.

"הנעליים והגרביים" בעודי מסתכל על החלק העליון שלך, חומה ונעימה למראה, רכה וחלקה, אני נותן לך הוראות. אני מסתכל על השדיים שלך, זזות בתוך החזיית תחרה הלבנה, כשאת מתכופפת להוריד את הדברים. אני רואה ולא רואה את העור מסביב לפטמות שלך והשדיים שלך, העגולים והיפים.

כשהורדת את הגרביים ועוד היית בתנועה למטה, כשהשדיים מתנודדים עם החזייה אמרתי "המכנס".

התיישרת ונעמדת בחדר, מולי. חזייה ותחתון תחרה, פרחים לבנים על הסט. שקופים במקצת.

מסתכלת לתוך חלל החדר, נהיית אדומה בפנים...

אני מסתכל על הפנים, העיניים שלך, על הגוף שלך, החלק והרך, לוחש לי להגיע, לתפוס לגעת...

אני קם.

נעמד מולך, ומסתובב סביבך.

התחתון אוסף את התחת העגול שלך יפה, עוטף אותך גם במותן שלך, פותח את הפלחים שלך ומרחיק אותם קצת אחד מהשנייה. מסתיר בבד שהוא לא תחרה בדיוק את החלקים שאמורים לנזול, ואפשר להציץ בחלקים הנוספים בין הפרחים והחורים של התחרה.

אני נעצר מאחורייך, ופותח לך את החזייה. אוטומטית את מזיזה את הידיים ואני עוצר אותך.

אני מוריד אותה לאט, נותן לה ליפול מהכתפיים לזרועות שלך, לשדיים שלך להשתחרר ולנשום. אני עוטף אותך מאחורה, תופס את השדיים שלך עם החזייה המשוחררת ומרים מעט את החזה שלך למעלה ולתוכך. אני תופס את החזייה ומוריד אותה, זורק אותה לספה.

"איזה סרט נראה?" אני שואל.

"חשבתי על הסרט 'לא לוקחים קשה', כן?" את שואלת אותי, קצת מעל לחישה.

"מצוין" אני אומר בחיוך.

אני מושיב אותך על הספה, והולך לחדר להביא את הכיסוי עיניים.

אני חוזר מתכופף, מניח על הראש שלך את הכיסוי, ומנשק אותך, לאט, עמוק.

מרטיב את השפתיים והלשון שלך, ואת את שלי.

לאט אני מוריד את הכיסוי עיניים אל עינייך, ובודק שזה יושב כמו שצריך.

אני תופס את הלחיים שלך וממשיך לנשק אותך, להעמיק את עצמי לתוך הפה שלך.

אני עובר לצוואר ומנשק אותך, מגיע לאוזן הימנית שלך, ועובר עליה עם הלשון בין החוטים של הכיסוי עיניים.

אני עומד ומסתכל עלייך, את שומעת ומרגישה אותי מולך, בין הטלוויזיה אלייך.

אני רואה אותך יושבת, שליש נינוחה, שליש מובכת ושליש סקרנית.

החזה הרך והחום שלך עומד ומחכה. לנגיעות ולרטיבות. נח על גופך.

התיישבתי ליד, והתעסקתי עם הטלוויזיה. אני שומע ומרגיש אותך. איך הנשימות שלך נעשות לחוצות ועמוקות. לא יודעת מה מגיע או יגיע. איך את מתרכזת ומנסה להבין מה אני עושה.

שמתי את הסרט. הרגשתי את הגוף שלך מוכן.

 

חיכיתי. דקה. חמש. עשר.

 

את לא רואה את הסרט, אבל שומעת.

לא יודעת ולא רואה, מתי אני מסתכל עלייך, מתי אני נוגע בעצמי, מתי אני אגע בך. את לא רואה את הפרצוף שלי, על מה אני חושב מה אני רוצה לעשות לך.

אני מקרב את הגוף שלי לשלך, ואת נדרכת.

הירך אל הירך החשופה שלך. אני עובר עם האצבעות שלי ב-רכות על הגוף שלך.

מהירך שלך, לכיוון הברך, לכיוון המותן. אני מרגיש את העור ברווז שלך מתחיל להתהוות. את הרעידות כשאני מגיע לאיזור המותן, על המחשבה שלך שאני אכנס לכיוון המפשעה שלך.

אני ממשיך מהמותן אל הבטן שלך, אל השדיים, אני תופס שד אחד ומחזיק אותו, צובט אותו. אני מקרב את הפה, ומוצץ את הפטמה הזקורה שלך. מנשק ומרטיב את החזה שלך, עובר לשד השני. הפנים שלך עם הכיסוי עברו להסתכל עליי, והזזתי את הסנטר שלך לכיוון הטלוויזיה.

אחרי שהחזה שלך נהיה זקור ורטוב. הפסקתי.

 

חיכיתי. דקה. חמש. עשר.

 

קמתי מהספה, וישר הרגשת את זה.

הורדתי את החולצה, והתכופפתי על הברך, לקחתי את הרגליים שלך, ושמתי אותן על השולחן. הרחקתי רגל מרגל.

ועברתי מהאצבעות שברגליים, לעקב, לשוק, מלטף את הגוף הרך שלך.

על הירכיים. דואג להפריד ולהרחיק את הרגל אחת מהשנייה וליצור רווח.

אני מגיע לאזור המפשעה והמותן, וחוזר לספה.

 

חיכיתי. דקה. חמש.

 

נגעתי בירך הפנימית שלך, את שמעת את התזוזה ולא נבהלת. את קרה, המזגן עובד בחדר.

אני מחמם את האזור, וממשיך...  אני עובר על התחתון שלך.

אומנם המזגן עובד על קור, אבל התחתון שלך חם ולח.

אני רואה את השפתיים שלך זזות וננשכות מבפנים כשאני עובר מעלה מטה על התחתון.

הראש שלך נשען אחורנית, ואני שולח יד אל הצוואר שלך, ומעלה את הראש שלך למעלה.

"תתרכזי בסרט, רצית לראות סרט לא?" אני שואל ברטוריות. אפילו לא ניסית להוציא תשובה.

אני עובר על התחתון דקה, שתיים, חמש. מעלה מטה. עוצר על הדגדגן מידי פעם. מעמיק וחופר באיזור פתח הכוס שלך. מכניס לך את התחתון קצת לתוכך. סופג את הרטיבות שלך...

 

חיכיתי. דקה. שתיים.

 

הזזתי את התחתון ואת מרוב חרמנות עזרת לי כשזזת עם התחת על הספה בתנועה של ימינה שמאלה.

הכנסתי שתי אצבעות לתוך הפה שלי, והשמעתי לך את המציצה שלהן. שתדעי מה אני עושה, וכמה שזה מחרמן אותך, ושתדעי מה מגיע.

הראש שלך נטע לכיווני, כדי לשמוע ולהרגיש אותי יותר.

הוצאתי את שתי האצבעות, ותפסתי את הלחיים שלך עם היד השנייה.

לחצתי על הלחיים ופתחת את הפה והוצאת מעט את הלשון.

הכנסתי את האצבעות הרטובות שלי ואת סובבת את הלשון עליהן, עוד רוק עוד לשון שלך.

עזבתי ודחפתי אותך להישען על הספה, הרגליים המפוסקות שלך לרשותי עכשיו.

התחתון בצד שפתיי הכוס שלך, והכניסה פתוחה.

מחכה שאכנס הנשימות שלך נעשות עמוקות ומהירות.

 

אני מחכה.

דקה.

 

ומכניס את האצבעות הרטובות שלי ממני וממך, לתוך הכוס שלך. את נאנחת וגונחת.

אני מכניס ומוציא ושומע את הנשימות שלך עולות.

אני מוציא את האצבעות ועובר על השפתיים של הכוס שלך, מעלה מטה, מזיז הצידה מעסה ולוחץ על השרירים שלך באיזור.

עם היד השנייה אני תופס את הדגדגן ומרים אותו מעט מעלה, ועם היד השנייה והאצבעות המלאות בנוזלים שלי ובעיקר שלך, לוחץ ומסתובב עליו. היד שלך תופסת אותי בכתף, כשהראש שלך מוטה מעלה ואת כאילו מסתכלת על התקרה.

 

"אני גומרת, כן... כן.. שם... אני גומרת..." את לוחשת לאט ומעלה את הקול שלך.

 

אני מפסיק.

"לא...לא..." את מגמגמת לתוך עצמך.

"לא סיימנו את הסרט" אני אומר לתוך האוזן שלך. ומסדר את התחתון שלך על הכוס והשפתיים שלך.

אני רואה את כולך. את השיער הסמור על הצוואר שלך. את העור ברווז על הירכיים. השדיים הזקורים שלך. הנשימות העמוקות והחרמנות שנוטפת עלייך ואיתך, הגוף שלך עוד זז מכול הסצנה. הבטן רועדת והשדיים קופצות מעט.

"את רוצה להיות ילדה טובה ולגמור בסוף הסרט או שאת רוצה להיות ילדה מטונפת שגומרת באמצע הסרט?" אני שואל אותך ובזמן הזה עולה עלייך ומכניס את היד שלי, מאזור הבטן לתוך המפשעה, לתוך התחתון שספוג מרוק ונוזלים שהעברנו עלייך.

אנחנו מתנשקים בלהט, את מנסה להרים את עצמך אבל לא מצליחה, מנסה לזוז עם המותן כדי שיהיה חיכוך בשבילך, הרוק יורד מהשפתיים שלנו אפילו אל גופך, והלשונות שלנו מתנגשים אחד בשנייה בפה שלך.

את לא עונה. אני סוטר לך פעמיים על הלחי. הלחי שלך ברגע נהיית אדמדמה, מהבושה או מהסטירות.

"כן, אני כלבה מטונפת. אני רוצה לגמור. כן... כןן." את אומרת לי.

אני קם ממך, כשהיד שלי עוד בתוכך. " היית צריכה לענות בפעם הראשונה.

אני מוריד את המכנס עם יד אחת כשהיד השנייה חופנת ומחרמנת אותך בתוך התחתון שלך.

הזין הקשה שלי נשלף מהג'ינס, אני מוריד לך את הראש ומכניס את הזין, אפילו רטוב מעט, לתוך לפה שלך.

אני מתיישב צמוד אלייך ושומע אותך ממלמלת ומעלה בועות. בזמן שהיד שלי עסוקה בנוזלים שלך, הפה שלך עסוק בנוזלים שלי.

"עכשיו שנינו נגמור" לחשתי לך בזמן שהיד שלי דוחפת את הראש שלך עד לסוף הזין שלי, בזמן שהלוע והגרון שלך עוטפים את הזין שלי, מרטיבים אותו מכול הכיוונים והלשון שלך נדחפת בין נוזלי הזין לקירות הפה שלך, עד שאת מרגישה את השיער הקצוץ מהגוף שלי על השפתיים והאף שלך.

אני מעלה את הראש שלך מעלה מטה על הזין העומד שלי. אני רואה כשהגוף שלך צריך לעלות למעלה. הגב שלך מתקמר, כמו חתולה, ואני מעלה את הראש שלך לתחילת הזין שלי, כשאת מוציאה את הלשון ומלקקת את הכיפה מלאת הנוזלים, שלי ושלך.

את עובדת קשה.

את רוצה להגמיר אותי כשאת גומרת גם, ואת מרגישה את עצמך קרובה. חוסר הידיעה עם הכיסוי עיניים במשך כול כך הרבה זמן, האצבעות שלי בתוכך ואפילו לא הורדתי לך את התחתון, תלכלכי אותו, משפיל. הרוק שמתפשט על גופך, שאת לא יודעת מה שלי ומה שלך. ההחפצה שלך והצעצוע שאת עכשיו, לעונג שלי. את רוצה להוכיח לי. 'אני יכולה'. 'אני יודעת'.

אבל האצבעות שלי שנכנסות לתוכך... הכריות של האצבעות שדוחפות את הקירות של הכוס שלך מעלה מטה... את הנוזלים שמצטברים אצלך... כשאנחנו שומעים את הרטיבות שלך והרעש מהכוס. בטח שאת שומעת. בגלל שאת לא רואה, השמיעה שלך התחדדה.

אז את עולה ויורדת עם השפתיים והפה שלך על הזין שלי, לוקחת אותו עמוק עמוק. לא מפספסת את הטיפות. אבל ברגע אחד את מבינה שאת הולכת לטנף את האצבעות שלי ואת התחתון שלך קודם. את יורדת עד הסוף, רפלקס ההקאה כמעט ומכניע אותך, את עולה חזרה למעלה, ויורדת על הזין שלי מהצד כשהפתיים עוטפות אותו. את שמה את הראש שלך על הירך שלי, כשהזין שלי זז על השפתיים שלך שנסגרות, ואת מתחילה ליילל ולהיאנח מחרמנות וגמירה...

 

"קחי לך כמה זמן ותתיישרי. יש לנו סרט לסיים. ובנוסף לזה, יש לך גם משימה לסיים" אני מסיים לדבר ושם את היד שלך, כמו יד של בובה מחוסר כוח שלך וריכוז כרגע, על הזין החשוף והקשה שלי.

 

Truth of the matter is I'm complicated
You're as straight as they come
You go 'bout your day, baby
While I hide from the sun

It's better if you don't understand
'Cause you won't know what it's like until you try

You know I, I'll be waiting on the other side
And you, all you gotta do is cross the line
I could wait a whole lifetime, but you just gotta decide
You know I, I'll be waiting on the other
Waiting on the other side

We would live forever
Who could ask for more?
You could die if you wanted
But baby, what for?

It's better if you don't understand
And you won't know what it's like until you try

You know I, I'll be waiting on the other side
And you, all you gotta do is cross the line
I could wait a whole lifetime, but you just got to decide
You know I, I'll be waiting on the other
Waiting on the other side

If they say life's a dream, call this insomnia
'Cause this ain't Wonderland, it damn sure ain't Narnia
And once you cross the line, you can't change your mind
Yeah, I'm a monster, but I'm no Frankenstein
And quite frankly, I've been feelin' insane in between my eyes
I really can't explain what I feel inside
If you knew what I was, you would run and hide
Many have tried to go into the night
And cross over the line, and come back alive
But that's the price we paying when we living on the other side

You know I, I'll be waiting on the other side
And you, all you gotta do is cross the line
I could wait a whole lifetime, but you just gotta decide
You know I, I'll be waiting on the other
Waiting on the other side

It's better if you don't understand
It's better if you don't understand
It's better if you don't understand
It's better if you don't understand
It's better if you don't understand
It's better if you don't understand

דיברנו כול היום, סיפרת לי שאת יוצאת עם חברות, ואת לא יודעת מה ללבוש. זה היה קל מידי לבקש לשלוח לי דברים.

דיברתי איתך, שאלתי מה ירגיש לך בנוח. בסוף הלכת על איזו שמלה, כחולה כהה כלשהי, שלחת לי תמונה ממראה רחוקה ממך.

שסע בירך שלך, ועל הכתפיים רצועות דקות. לא ראיתי יותר, לא את הגב ולא את החזה השופע שלך. הפלאש והטלפון חסמו את זה.

המשכנו לדבר, כבר היית באוטו עם החברות, ושלחת לי סלפי חתוך, הפנים החמודות שלך, וראיתי איך הצוואר והחזה שלך פתוח, אבל את השדיים והמחשוף לא.

אמרת לי שאת יושבת עכשיו, אבל השמלה מדגישה את הדברים הנכונים, זאת אומרת: השדיים, התחת שלך, המותן, ומקומות נוספים שאני תופס לך אותם.

 

"את בכוח רוצה שאני אבקש תמונה טובה שלך נכון?" כתבתי לך.

"לא יודעת, אולי..." החזרת לי.

"את יודעת כמה אני נהנה לראות אותך, אבל לא כדאי לך לשחק את המשחקים האלו" השבתי.

"איזה משחקים" היתממת.

"את זוכרת שאת מגיעה אליי אחרי נכון? אז כדאי שתשתמשי בראש שלך עכשיו, או שאני אשתמש בראש שלך עם הקיר."

*תמונה*

אני פותח ורואה אותך, מהפנים עד לבטן, על המיטה שלך, שוכבת, השדיים יוצאות מהשמלה ונופלות לכיוון פנייך. החיוך שלך. הבטן בשמלה, העיניים הבוהקות. עסיסית וטעימה.

"רציתי לראות אותך עומדת ומדגמנת את השמלה דווקא" אמרתי לך אחרי כמה דקות שהסתכלתי ונהניתי ממך.

"לזה יהיה זמן כשאגיע אלייך" והוספת אימוגי קורץ.

"אתה לא רוצה עוד תמונות?" שאלת

"את רוצה לשלוח? תשלחי. את רוצה שאבקש ממך? תגידי את זה בקול רם ואל תתביישי, נראה אותך."

"תבקש ואני אשלח" והוספת אימוגי מחייך."או שהתמונות מהבית, ומהשירותים בבר כאן... ומול המראה כאן... יישארו בגלריה" הוספת.  

"תהני לך עם החברות" כתבתי והוספתי אימוגי של יין.

לא נכנסת להודעה אפילו. אני יודע שעשית את התמונות. אנחנו אחר כך מסתכלים על הגלריה שלך, ונהנים ביחד. לא שלחת, לא נכנסת לצאט.

בסדר.

רצית שאבקש. שארצה. שאגיד לך. שאעמוד ואחכה לתמונות שלך.

לא. זה לא ייקרה. ולא קרה.

 

נתתי לך את הזמן עם החברות, עברו כמה שעות, וכתבת לי שאת בדרך אליי. עם תוספת של כמה י' ב-'אלייך'.

דפקת ארבע פעמים על הדלת.

קמתי מהספה ופתחתי את הדלת.

"וואו" אמרתי וחייכת, כשאני עובר עם המבט שלי על השמלה והגוף שלך מלמעלה למטה. מהשיער והפנים שלך, דרך החזה והבטן אל הרגליים שלך.

הסתובבת במקומך וכמעט מעדת.

התקרבתי, תפסתי אותך ונישקתי. כמה דקות חלפו, והפרדתי את השפתיים שלנו כשאנחנו עוד בדלת.

 

"עכשיו את תהיי ילדה טובה ותעשי מה שאני אומר לך. בלי לדבר, בלי לזוז לא לצורך, ובלי להיות חצופה שחושבת שמגיע לה דברים ושהיא מחליטה ." הטון שלי השתנה במהלך המשפט והעיניים שלך גם בהתאם.

הכנסתי אותך לדירה, סגרתי את הדלת והסתכלתי עלייך. לא היה אור דולק בבית, בכוונה. אבל האור שנכנס מבחוץ עזר לי לראות אותך. השמלה שעוטפת את גופך, התחת אסוף ומעורר התלהבות בצורתו האפרסקית שהשמלה לא משאירה מקום לדמיון. השסע שמראה את הירך והעור בצבע שחום, רך וחלק, ואת הגב והצוואר שנמתחים בחשש עכשיו.

אני מתקרב אלייך ומריח אותך, את הבושם שאת אוהבת לשים, את הקרמים שאת מורחת על הגוף שלך אחרי המקלחת...

אני לוקח מהשידה ליד הכניסה חפץ ואת שומעת את זה, ומתקרב אלייך.

אני מקרב את המפשעה והזין שלי לכיוון התחת שלך, ואוחז אותך מקדימה, בשדיים. את נאנחת ונשענת אחורנית כלפיי.

"תעמדי זקוף" אמרתי לך באוזן, ואת התרוממת חזרה.

 

הרמתי את הידיים שלי ועברתי את הראש שלך לכיוון הפה. זה עבר מול העיניים שלך, והבנת מה הבאתי.

מחסום פה עם כדור שחור באמצע. פתחת את הפה ואני הכנסתי אותו. ביד שלך הכנסתי כדור קטן שיש בו פעמון, כשהוא נופל אנחנו שומעים אותו, למקרה שתצטרכי.

 

ירדתי על ברך אחת, ופתחתי את העקבים שלך שנסגרו ליד העקב, רגל ועוד רגל. ירדת מהם, ואני עליתי חזרה כשהאצבעות שלי עוברות על הגוף שלך, עד שהם הגיעו לשמלה ומשכתי אותה עם האצבעות, באיטיות, לכיוון המותן שלך, חושף את הירכיים ואיברייך.

"את רצית שאני אבקש תמונה?" שאלתי, בעודי יורד לאט למטה, עובר שוב על הירכיים והתחת שלך עם הציפורניים שלי, נועץ בבשרך.

עם הפה החסום שלך ניסיתי להגיד משהו כמו "לא... אני-"

"תסתמי." אמרתי בקול רם לתוך החדר.

"עכשיו את לא מדברת, עכשיו את לא רוצה"  אמרתי בטון נמוך.

 

השמלה נעצרה מתחת לפלחים של התחת שלך, אוחזת ועוטפת אותם. אני תופס בשני הצדדים של המותן שלך, ומעלה את השמלה לכיוון הבטן התחתונה.

התחת שלך עלה, ירד ונעצר. החוטיני השחור שלבשת נמצא בין הפלחים, ואני מאמין שהוא נהיה רטוב ברגע זה.

אני חופן את העסיסיות של התחת שלך, האפרסק שלנו. אפילו מאדים אותו בלחיצות שלי, תופס ומשחרר, צובט ומשחרר.

אני מפליק לך קלות כמה פעמים על התחת החשוף.

"את חושבת שהיית טובה היום?" שאלתי.

שתיקה, ואחרי כדקה של שקט בזמן שאני מפליק על התחת שלך, את עונה ומנסה להגיד ולמלמל משהו כמו "לא יודעת"

סטירה

באמצע המילים שלך אני מפליק לך כבר יותר חזק על התחת

"אמרתי לך לסתום."

 

סטירה

סטירה

סטירה

 

הגוף שלך נשען מידי פעם קדימה כדי לא ליפול מהעוצמה שאת סופגת.

ואת לא משמיע מילה עכשיו.

אני מתקרב אלייך ומשפשף את הג'ינס שלי על התחת שלך, ומוציא שד אחד מהשמלה.

את דוחפת את עצמך אליי ומרגישה את הזין מתקשה בתוך הג'ינס שלי.

הפטמה הרגישה שלך והשפשופים אחד על השנייה משפיעים גם עלייך, ואת מתחילה להיאנח והרוק מתחיל להצטבר בפה שלך ומסביב לגאג. עם היד השנייה אני בודק את החוטיני שלך, עוד לא מרגישים את הלחות, אבל ברגע שהאצבעות שלי נגעו בתחתון, המותן שלך הלכה קדימה כדי שהאצבעות שלי ילחצו באזור המפשעה שלך.

 

"את בסך הכול חרמנית קטנה, שצריכה תשומת לב" אני מרחיק את הזין שלי ממך, ומפליק לך עוד שלוש פעמים.

"את רצית שאבקש ממך כדי שתוכלי להתחרמן מהעובדה שאני חושב עלייך? שאת תרגישי שאת מכוונת את הסיטואציה?" אני שואל לאוויר, ואת כבר לא עונה.

אני תופס לך את השד חזק, מקרב את הזין שלי לתחת שלך, ומחליק את האצבעות לתוך החוטיני שלך.

כאן כבר לא היה ספק. את רטובה. מלאת נוזלים. לא הייתי צריך להתאמץ והאצבעות שלי היו כבר בתוכך. את גונחת כבר בקול ממה שמצליח לצאת מהמחסום, לא מצליחה להשתלט על עצמך.

"אז עכשיו נראה מי מכוון, ואת תלמדי לשלוח את התמונות סתם ככה. כי את 'רוצה להראות את עצמך בשבילי, כי את אוהבת שאני מסתכל עלייך' לא כי 'את רוצה שאשאל ואבקש ממך' כמו אחד מאנשי האפליקציות והאתרים שאת שומרת לעצמך בצד." אמרתי לך באוזן בזמן שהיד שלי חופרת בתוכך והזין שלי גדל ומתקשה על התחת שלך.

אני מוריד את הרצועות הדקות מהכתפיים שלך ומשאיר רק שד אחד בחוץ.

אני שם את הידיים על הכתפיים החשופות שלך ומוריד אותך על הרצפה, את יורדת לסקוואט נמוך מאוד. התחת שלך מרחף מעל הרצפה, ואני סוטר לך חמש פעמים.

"את חושבת שאת יכולה להגיע לספה בהליכת צפרדע?" אני שואל ולא מחכה לתשובה, מתקדם לספה.

את מזיזה את עצמך צעד צעד, שומרת על ריכוז ועל יציבות, שתמיד יש כף רגל מלאה תמיד על הרצפה. שולחת רגל אחת קדימה נועצת אותה, ואת הרגל השנייה מעבירה רחוק יותר, וככה את הולכת, בסקוואט נמוך, רגל רגל. 

 

כשאת מגיע כחצי מטר מהספה, אני תופס אותך וזורק אותך לכיוון הספה, הברכיים שלך על הרצפה, והשד שלך מעוך על הספה.

מראה מרהיב.

אני מסתכל עלייך, השד שנצמד לגוף בגלל הספה, הברכיים שמכופפות, הראש בתוך הספה, והחוטיני שנבלע לחור של התחת שלך והכוס שלך, לא נראה, התחת עומד ומחכה לתגובה.

עם שתי הידיים שלי אני נותן לך חמש סטירות על התחת.

הצליל, האימפקט... כבר אפשר להתחיל לראות את הסימנים והאדום על התחת שלך.

אני מוריד את הגינס והבוקסר שלי. הזין הקשה שלי מתנופף לנוכח שינוי האווירה.

אני עובר על החוטיני מהמותן שלך. מוצא את החוטים שלו. את החוט שעובר על פי הטבעת שלך, על השפתיים של הכוס שבלעו אותו מרוב חרמנות.

אני מזיז אותו הצידה, ואת נאנחת מהמגע של החוט עוזב את הרטיבות, ומהידיעה שאני הולך להכניס את הזין שלי לתוכך.

אני מתחיל עם שתי אצבעות לתוכך כשאת בדוגי, חצי על הרצפה וחצי על הספה.

את נאנחת ומכניסה את הראש שלך לתוך הכריות כדי שתוכלי להגביר את הגניחות והאנחות שלך.

את כולך רטובה, אני מכניס ומוציא את האצבעות מתוכך, כשהם בחוץ אני עובר על השפתיים שלך, מרטיב אותם עוד, משגע אותך.

אני מוציא את האצבעות שלי, מעביר את הנוזלים מהאצבעות לחור של התחת שלך ומעסה אותו כשהוא עוד מכוסה קצת עם החוטיני, ומכניס את הקצה של הזין שלי לתוך הכוס שלך ולא זז.

 

את נאנחת לתוך הכריות ומזיזה את התחת שלך אחורנית.

סטירה

סטירה

סטירה

"אמרתי לך לזוז?"

את מזיזה את עצמך חזרה צמוד לספה, והזין שלי יוצא ממך לגמרי.

אני מכניס את הקצה שוב, ונכנס עד הסוף לתוכך בפעם אחת ונעצר.

את צועקת, בקושי.

החרמנות, ההפתעה, השיגעון, הרטיבות.

אני יוצא ונכנס בקצב אחיד איטי.

 

אני מוריד ממך את הגאג, וזורק אותו לסוף הספה. אני שומע אותך נאנחת בשחרור והנאה.

את נושכת את השפתיים שלך ודוחפת את הראש לתוך הספה עוד ועוד כול פעם שאני כמעט ויוצא ממך ונכנס שוב לתוך עמוק.

אני ממשיך לזיין אותך, תופס לך את השיער ומעלה את הראש והגב שלך למעלה, כדי לשמוע אותך גונחת יותר טוב. ויד שנייה מכניסה אצבעות לפה שלך.

 

"את רוצה משהו אחר בפה שלך?

את חושבת שמגיע לך?"

את מהנהנת באגרסיביות כדי שאבין את התנועה של הראש שלך.

אני משחרר את השיער שלך ואת נופלת קדימה, אני מכניס את האצבעות משתי הידיים שלי לתוך הפה שלך, פותח אותו משני הצדדים, מכין אותו. הרוק לא נשאר בחלל הפה כבר ופשוט נופל לכול עבר. על האצבעות שלי ומתגלגל על הסנטר שלך, על השד וגם על הספה.

 

אני מוציא את הזין ממך, והופך אותה כשהתחת שלך על הרצפה, והגב נשען על הספה והראש אחורנית.

אני מפליק לך על השד שמחוץ לשמלה וגם על השמלה שעוד מצליחה להכיל את השד השני שלך, והפטמה יוצאת ומציצה מהסטירות.

העיניים שלך עליי. אדומות, אולי עם דמעות גם. הפרצוף שלך אדמדם ומלא נוזלים.

אני נשען לכיוונך, והפה שלך נפתח באופן אוטומטי כשאני מגיע.

 

את מכניסה אותו לפה שלך ואני אוחז לך בידיים ושם אותן על הספה מכול צד של הגוף שלך.

אני מכניס ומוציא אותו. משתמש בחור של הפה שלך כצעצוע רטוב ולח.

 את מתמלאת בנוזלים, ברוק, זיעה, שפיך, דמעות שזולגות.

החניקה, האוויר, המליחות, הריח, הצורה שלך, העירום החלקי, העור החשוף והאדום.

הכול נוטף ממך ועלייך. ואת לא יכולה לנקות או לסדר את עצמך.

את לא מורידה ממני את המבט.

 

"מגיע לך לבלוע?" אני שואל בזמן שאני מפמפם לך את הפרצוף והחור בו.

את מהנהנת בקושי כדי לא לעשות תנועה חדה כשהזין שלי בתוכך.

אני ממשיך ואני מרגיש את הגמירה.

אני מוציא את הזין שלי מהפה שלך ואת מופתעת, את יודעת כמה אני אוהב לגמור בתוכך, לא משנה באיזה חור.

אני עוזב יד אחת שלך, ואני מתחיל לאונן לעצמי מולך, סנטימטרים ממך.

כול הרוק והשפיך גורמים לסיכוך חמים ונעים, אני משתמש בהם וחלק כבר נשפך על הגוף והשמלה שלך, וכעבור חצי דקה גומר.

אני מכוון את השפיך על הצוואר שלך, החזה שכבר לא כול כך מכוסה, ועל השמלה.

אני מכניס לך את הזין שמאבד מהנפח שלו לפה שלך, שתמצצי את השאריות.

את מלקקת ומכניסה לפה נהנית מהרגע הזה, לפחות קיבלת משהו.

 




מקובל עלי
אתר זה מיועד למבוגרים בלבד, אנא אל תגלשי/תגלוש בו אם טרם מלאו לך 18.
כמו כן אתר זה עושה שימוש ב-Cookies כדי להקל עליך את השימוש בו.