צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לא מספיק?

מגרה מוֹחוֹת, לְבָבוֹת ואיברי מין...
לפני ארבעה חודשים. יום חמישי, 19 במרץ 2026 בשעה 11:49

 

 

Oh, you're spiraling again
The moment right before it ends, you're most afraid of
But don't you cancel any plans

'Cause I won't let you get the chance to never make them
Stayed on the line with you the entire night
Until you let it out and let it in

Don't let this darkness fool you
All lights turned off can be turned on
I'll drive, I'll drive all night
I'll call your mom
Oh dear, don't be discouraged
I've been exactly where you are
I'll drive, I'll drive all night
I'll call your mom
I'll call your mom

Waiting room, no place to stand
Just greatest fears and wringing hands and the loudest silence
If you could see yourself like this

If you could see yourself like this, you'd have never tried it
Stayed on the line with you the entire night
Until you told me that you had to go

Don't let this darkness fool you
All lights turned off can be turned on
I'll drive, I'll drive all night
I'll call your mom
Oh dear, don't be discouraged
I've been exactly where you are
I'll drive, I'll drive all night
I'll call your mom

Medicate, meditate, swear your soul to Jesus
Throw a punch, fall in love, give yourself a reason
Don't wanna drive another mile wondering if you're breathing
Won't you stay, won't you stay, won't you stay with me?

Medicate, meditate, save your soul for Jesus
Throw a punch, fall in love, give yourself a reason
Don't wanna drive another mile without knowing you're breathing
So won't you stay, won't you stay, won't you stay with me?

Don't let this darkness fool you
All lights turned off can be turned on
I'll drive, I'll drive all night
I'll call your mom
Oh dear, don't be discouraged
I've been exactly where you are
I'll drive, I'll drive all night
I'll call your mom
I'll call your mom

לפני ארבעה חודשים. יום שבת, 14 במרץ 2026 בשעה 14:25

הכרנו באפליקציה כלשהי, בביו שלה היא רשום א-מונוגמיה אז החיבור התחיל משם.

כבר בתמונות אצלה ראו את השדיים הגדולים שלה, פרצוף חמוד עם משקפיים גדולות ואיזו שרשרת דמוית זהב על הגוף. פטפטנו קצת ועברנו לוואצפ.

כבר מהרגעים האשונים בדקנו מתי אפשר להיפגש, ובגלל שהייתי בין שני מקומות הבנו שבסופ"ש זה יכול להסתדר. דיברנו עוד כמה ימים, שמעתי הקלטות, היא נשמע חמודה ומתוקה עם קול ילדותי. אחרי שהיא היית חולה ומצוננת קצת, נפגשנו.

 

לקחתי אותה והחלטנו להגיע לרחוב שאפשר לראות ממנו את כל העיר. באמצע הרחוב היו כמה טנדרים של אוכל, והחלטנו לקחת המבורגר וצ'יפס.

אחרי שחיכינו בתור והמוכר בהה לתוך השדיים שלה, התיישבנו באיזה ספסל רחוב.

היא הגיע עם חזיה שעוטפת את החזה שלה וחולצה וי שגורמת למחשוף שלה להיות ארוך, עמוק וגדול. היה אפשר לראות בקלות את השדיים הלבנים שלה זזים ונעים בין הטנדר לבין הספסל שהתיישבנו.

אכלנו ופטפטנו ודיברנו על קשרים ומיניות. ואיך אנחנו רואים את זה בתוך קשר ראשי וקשרים משניים... העלנו גם בדסמ ואיפה כל אחד נמצא ומה עשה.

אני מסתכל עליה, על הפנים, על ההבעות שלה. מתרכז בה ובשיח שלנו. אנחנו מסיימים את האוכל ומתחילים קצת ללכת בין לבין מקומות.

התיישבנו בספסל אבן אחורי שמשקיף על הנוף אבל לא רואים אותו ולא רואים אותנו.

"אתה יודע שהסתכלתי עלייך... ומאוד השתדלת לא להסתכל לי על החזה" היא מתקרבת אליי.

"אתה יודע שזה ממש מחרמן, שאני רואה איך אתה מסתכל בעיניים שלי ולא על המחשוף?" היא אומרת.

"אני חושב שאת נראית מצוין, ושהחולצה הזו מוסיפה לך ומאוד, אבל כרגע לדייט ראשון, אין מה להכניס את העיניים שלי לשם. וגם יש לנו כימיה טובה והיה לנו על מה לדבר" אני אומר וגם צוחק, מתקרב אליה.

מנשק את השפתיים עם השפתון שלה.

 

היא נצמדת אליי, עוברת לנשק את הצוואר שלי ואת האוזן.

"ממש אהבתי את זה שניסית לא להסתכל" היא לוחשת לי בזמן שהידיים שלה נוגעות בשיער ובגב שלי, והידיים שלי מתחילות לגעת בה... מהירכיים, הפנים שלה, אני מנשק ועובר על הגוף שלה. היא מתרחקת ומורידה את המשקפיים ושמה אותן על הספסל אבן ולוקחת את הידיים שלי. אני מבין מה היא רוצה, וברגע אחד אני  תופס את השדיים שלה עם החולצה. מצמיד אותם ומשחק בהם. מרגיש את הכובד והגודל שלהם, ואותה... גונחת ונצמדת לגוף שלי ולאוזניים... שאשמע אותה היטב. אוחזת לי בגב כאשר הגוף שלה מתעורר ורועד לתוך הידיים שלי.

 

"אני רוצה לעלות עלייך. אבל לא כאן." היא לוחשת לי באוזן ונעמדת באיטיות, כאילו מחכה שכל הדם יחזור מהכוס שלך לראש. מסדרת את המכנס קודם ורק אחר כך את החזייה והחולצה ששומרות על החזה שלה של-א פשוט יקפוץ החוצה. אני מסתכל עליה מסתדרת ואת השדיים קופצים וזזים בזמן שהיא עושה זאת.

 

אנחנו מגיעים חזרה לדירה שלה, דירת שותפים. אני מפטפט עם השותף והשותפה שבסלון, היא נכנסת לחדר לארגן אותו, וקוראת לי.

 

מיטה יחסית גדולה, וחדר עם מלא ציורים ודברים על הקירות. היא מורידה את החולצה ונשארת עם המכנסיים והחזייה, יורדת על הברכיים ואני פותח את המכנסיים שלי ומקבל אותה, מוצצת בהתלהבות כאילו רק על הרגע הזה היא חשבה ב-20 דקות מעבר בין המזמוז בספסל אבן, בנסיעה, בהגעה לדירה, בסידור החדר, ולשמוע אותי מפטפט עם השותפים. מוצצת ומוצצת, הרוק נאסף, בולעת אותו ומסתכלת עליי. אני מסתכל ברחבי החדר נהנה מהמציצה ומההתלהבות , מסתכל עליה מידי פעם כשהרוק יורד גם לחזה הגדול שלך וגם את הפה שמוצץ ואוסף את הנוזלים. אני מרים אותה מהרצפה ומוריד את החזייה וחושף את החזה הלבן והגדול שלך. אנחת רווחה יוצאת ממנה אולי בגלל החרמנות ואולי בגלל הפטמות שמשוחררות והחזייה רפרפה עליהן...

 

אני אוחז בה ומקרב אותה אליי, היא מורידה את המכנסיים והתחתונים שלה, עומדת מולי עירומה. הידיים שלה נשארות למטה בכדי להגיע לזין הקשה והרטוב שלי. ואני עובר על האוזן שלה... על הצוואר... נושך ומוצץ את הצוואר...

אני מסתכל רגע "נראה שזה עושה לך סימן" אני אומר. היא אפילו לא פתחה את העיניים שלה, ואמרה בעיניים עצומות "תתפרע...".

לא הייתי צריך הרבה מזה, ובמשך חמש-עשר דקות ואפילו יותר אני עובר מעלה מטה על הצוואר שלה, מוצץ ומלקק, שומע את הגניחות והאנחות שלה צמודה אליי והידיים שלה מתעסקות עם הזין שלי.

 

הזזתי אותה למיטה ועם הגב היא נשכבת על המיטה. השדיים הגדולים זזים ונעים... ואני נכנס לתוכה... הפה שלה מתרחב ונאנח בקול רם.

אני נכנס ויוצא ממנה ואחרי כמה זמן אנחנו מוסיפים את הצעצוע שלה.

"אין לו - בטרייה - אז רק תוכל - להכניס אותו" היא אומרת במקטעים בזמן שאני רואה את השדיים שלה זזים ועפים קדימה אחורה בזמן שאני מזיין אותה.

אחרי שאני הופך אותה ומזיין אותה בזמן שהברכיים שלה על המיטה, אני תופס את השיער ומזיז את הראש שלה לכיווני כדי לנשק אותה.

אני הופך אותה חזרה לשכב על הגב ומרים לה את הרגליים למעלה.

אני מכניס את הצעצוע לתוכה, לתוך הכוס הפתוח והמשומש שלה. ואני ויורד לדגדגן שלה.

אני מזיז את הצעצוע בתוכה בזמן שהדגדגן הנפוח והרטוב נמצא בפה שלי ועם הלשון אני עובר עליו מעלה מטה. מוצץ אותו.

עם הידיים אני ממשיך לאונן לעצמי ומידי פעם לוקח את הרוק שלה מהפה ושם על הזין שלי. אחרי כ-חמש דקות אני שומע אות מגמגמת והרגליים שלה רועדות ויורדת למטה על הגב שלי וזזות...

 

היא מזיזה לי את הראש אחורנית בזמן שהיא מנסה ללכת אחורה בעצמה.

"תודה" היא מצליחה להגיד.

אני מושך אותה חזרה לקדמת המיטה ומוריד אותה על הרצפה.

היא כמעט ולא מבינה מה קורה, היא בספייס משל עצמה אחרי הגמירה.

אני מכניס את הזין שכבר מרגיש שעומד לגמור, לתוך הפה שלה מוציא איתו נוזלים ממנה, העיניים שלה נעצמות כשהוא נכנס עמוק עמוק לתוכה, ואני לא מאפשר לה. עם האגודלים שלי אני פותח את העיניים שלה, שתראה אותי. שתרגיש את כל הזין שבגרון ובלוע שלה. ולא תיכנס לספייסים נוספים.

אני מזיז את הראש שלה על הזין שלי ואני שומע את רפלקס ההקאה שלה. מתעלם ממנו וממשיך לזיין לה את הגרון.

אני מוציא את הזין עם כל הנוזלים שנוטפים על החזה שלה והרצפה, ומטנף את כל הסביבה.

אני לוחש לה באוזן, "את תהיי ילדה טובה ואני אגמור כמו שצריך, ואני רוצה לראות את זה נוזל עלייך".

אני לוקח בחזרה את הראש שלה בשתי הידיים שלי ומכניס אותו באיטיות, עובר את הפה והלשון ונכנס עמוק יותר.

אני מזיין את הפה שלה ממש כמה שניות, מזיז את הראש שלה לאחור, מוציא את הזין ממנה, ממש לסנטימטרים ספורים, ועם הידיים מזיז את הלסת התחתונה שלה למטה, פותח את הפה שלה. הנוזל החם יוצא לתוך הפה שלה וחלקו על הסנטר והשדיים שלה... משפריץ ונוזל דרך הפה והשפתיים שלה... 

היא מלקקת ובולעת מה שהיה הכי קרוב, ואני רואה איך היא מעסה את השדיים שלה עם השפיך שנוזל ממנה. השדיים הגדולים והחלקים... נוצצים עכשיו...

 

היא הולכת לשולחן ליד המיטה ומנקה את הפנים והחזה שלה, נכנסת חזרה למיטה, עירומה עם פרצוף של "מצטרף?. אני שם עליה את השמיכה ונכנס גם כן.

 

------------

 

למחרת אני מקבל תמונה של הצוואר שלה וכיתוב על התמונה: "אחרי 2 שכבות של איפור ועדיין רואים את זההה".

היא הולכת לעבודה, עצים מאחוריה, ופרצוף שובב עם משקפיים. אני רואה קצת נקודות סגולות על הצוואר.

אני עונה לה "סליחהה את אמרת לי להתפרע."

לפני ארבעה חודשים. יום שישי, 13 במרץ 2026 בשעה 9:31

עכשיו בנטפליקס, מזכירה קצת את "מראה שחורה"(ואחרי שעכשיו ראיתי, זה מהיוצרים של הסדרה...) אבל היא מאוד ספציפית ורק שישה פרקים.

מתאים לכם לסופש בממ"ד חלילה.

 

זהירות: נישואים יציבים ושוחקים, אונס, מערכת יחסים פתוחה, אובדן, דם. וכמובן, קנאה, תקשורת, הכלה.

 

 

 

לפני ארבעה חודשים. יום שני, 9 במרץ 2026 בשעה 14:04

 

 

*אפרופו, נעזרתי לתרגם את התמלול בג'ימני, כי גוגל טרנסלייט נשמע כבר פחות טוב. מה שמודגש אלו חלקים שאהבתי וחשובים. זה לא כל ההרצאה. 

 

"אנשים בכל רחבי העולם בונים חיים, הם יוצאים לדייטים, הם מדמים יחסי מין, הם מציעים נישואין, הם מתחתנים, הם מגדלים משפחות וירטואליות, הם חוגגים ימי נישואין עם בינה מלאכותית. ולכן השאלה היא כבר לא 'האם נתאהב בבינה מלאכותית'. אלא מה קורה עכשיו, כשאנחנו כבר שם. אתם מבינים, כשאינטימיות היא מהונדסת, אנחנו לומדים דבר משונה על אהבה. אנחנו סוג של משנים את המושגים שלנו לגבי איך היא אמורה להרגיש, ואנחנו לומדים שהיא לא הדדית. אפשר לכבות או להדליק אותה. אין צורך לטפח אותה, היא לא דורשת דבר. נכון? היא לא צריכה כמעט כלום. זו אינטימיות ללא מאמץ. אהבה שמונעת על ידי Wi-Fi." 

 

"אבל מה שהבנתי הוא, שזו לא רק אהבה שאנחנו מחפשים כאן. זו השליטה עליה."

 

"אז איך נראית מערכת יחסים בריאה עם בינה מלאכותית? איך בכלל נראית מערכת יחסים בריאה? והכנתי שלוש שאלות עבור הדור הזה ועבור הדור הבא."

1. האם אתם עדיין יכולים לאמץ אל חיקכם את המורכבות והבלגן (the messiness) של להיות אנושיים?

"ככל שאתם מבלים יותר זמן עם משהו שלא דורש מכם דבר, שלעולם לא מתעייף, שלא צריך לעולם שיטפחו אותו, שלעולם לא עונה לכם חזרה, כך פוחתת הסבלנות שלכם כלפי בני האדם שכן עושים זאת." 
"ואינטימיות אמיתית, כמו לצאת לדייטים, לקיים יחסי מין, להיות במערכת יחסים זה מורכב. רגעים מביכים ולא נעימים, או שאפשר לפשל ולשלוח את ההודעה הלא נכונה או להגיד את הדבר הלא נכון, ואז צריך להתנצל או לסלוח למישהו."

"המורכבות הזו והחיכוך הזה באינטימיות, הוא לא באג. שם אנחנו בונים את השרירים של האינטימיות האנושית, שם אנחנו לומדים אמפתיה, תקשורת, הקשבה, סבלנות. ועם בינה מלאכותית, בניית השרירים הזו נעלמה. אין אימון. הכול קל. קל לפגוש בינה מלאכותית. קל לדבר עם בינה מלאכותית. קל לעזוב בינה מלאכותית." 

 

2. האם השתמשתי בזה כדי להתאמן, או שהשתמשתי בזה כדי להתחבא?

 

3. 'על מה אני מגן באמצעות קביעת כללים', עוסקת למעשה ביצירת הסכמות עם עצמכם או עם בני הזוג שלכם לגבי האופן שבו אנחנו משתמשים בבינה מלאכותית.

"התמכרות לבינה מלאכותית היא דבר אמיתי."

לאפשר שלושה חודשים בלי בינה מלאכותית בקשר זוגי, כדי שנראה ונרגיש ונחשוב על הקשר הזה בעצמינו, ונהיה אחד בשביל השני כמו שצריך, גם כאשר יש תקופה קשה. 

השהות של האנושיות שלנו... 

 

 

"כשאני חושבת על החוויות הכי משנות-חיים שעברתי, הן לא היו יעילות. הן לא היו זמינות לפי דרישה. אבל הן היו אינטימיות.

אורגזמה, שברון לב, להתייצב בשביל חבר, כשמחבקים אותך, כשדוחים אותך.

אלוהים אדירים. אתם מכירים את הרגע הזה במסיבה כשאתם נועלים מבט עם בן או בת הזוג מהצד השני של החדר?

או לרקוד עם זר? מה שאני רוצה שתדעו זה שהקו המפריד בין אינטימיות אמיתית לאינטימיות מלאכותית לא נמצא בקוד. הוא נמצא בבחירות שלנו."

 

"אז הלילה, אם תלכו הביתה, תיכנסו למיטה ותדברו עם הבינה מלאכותית, זה בסדר. אתם לא לבד.

אבל מחר, בתור לקפה, או אולי בדייט, תבדקו עם עצמכם. האם אתם עדיין מוכנים להתאכזב? שיבינו אתכם לא נכון? להיות מופתעים? כי מערכות היחסים האנושיות הכי מתסכלות ומבולגנות תמיד ילמדו אותנו משהו שבינה מלאכותית לעולם לא תוכל.

מה זה אומר להיות חיים, יחד."

 

לפני ארבעה חודשים. יום שישי, 6 במרץ 2026 בשעה 14:22

"אני עוד מעט מגיע אליה, תכניסי אותו." אני כותב לה.

במרחק רב מהמקום שאני נמצא בו ונוסע אליו, את מוריד את המכנסיים של הפיג'מה שרופפים עלייך, מזיזה את התחתונים הצידה, ומכניסה לכוס הרטוב שלך את הצעצוע הרוטט. צעצוע רוטט שאוכל לשלוט עליו, לשלוח לך זרמים ורטטים מתי שארצה, איך שארצה וכמה שיתחשק לי.

אני רק מתחיל נסיעה אליה, ואת בביתך, רחוק ורחוקה. אני יודע שככל שתסתובבי יותר עם הצעצוע בכוס שלך, את נעשית רטובה וחרמנית יותר, לא משנה אם אפעיל בכלל את הזרם והרטט. את מתהלכת בביתך, עושה סידורים, אולי אפילו יוצאת לאיזה מקום קרוב, סופר או בר.

 

אני מגיע לנשלטת שלי. אנחנו מתחבקים ויושבים רגע, מדברים, נוגעים. אני מתחיל לחפש את העור שלה והבשר. נוגע ותופס. מלטף ולופת אותה. החולצה כבר ירדה וחזייה לא הייתה. השדיים שלה יפים וגדולים מכדי להישאר חלקים בשלב כזה. אני נושך ומוצץ אותם, עובר עליהם ומשאיר עליה סימנים...

אני מוציא את הטלפון.

"אתה שולח לה?" הנשלטת שואלת אותי.

"עוד לא" אני מחייך. אני פותח את הטלפון ונכנס לאפליקציה. אני מפעיל את זה. מעלה ומוריד את הנקודה שעל המסך שלי. יודע מה זה עושה לך. יודע מה עובר עלייך. מרגיש עם הלחיצות שלי, את הרטיבות שלך שהולכת וגדלה.

אני פותח את השיחה שלנו, ומצלם את השדיים שלה ואת הסימנים החדשים שנמצצו הרגע. שולח חד פעמי. את מקבלת את ההודעה. כבר היית בשיחה, כנראה חיכית כי לא הבנת מה קרה.

את פותחת את התמונה. כעבור 15 שניות את מתחילה לכתוב. אני כותב לפנייך "כנראה שהבנת" אני שולח. רואה איך את מפסיקה לכתוב.

"עכשיו אני מסשן אותה. אני איתה. וכל פעם לפני שאני אשלח לך תמונה או סרטון או הקלטה... אני מפעיל את הצעצוע שבך. מסמן לך, שלא משנה מה את עושה, עוד רגע תגיע תמונה או סרטון, NSFW, במיוחד בשבילך."

"אז כדאי שתפתחי אותה. לא שצריך כל כך לשכנע אותך... הרטיבות שלך והצעצוע שכבר בתוכך, רוטט לפי אצבעותיי, והמחשבות שלך שבטח נודדות מרחק רב אליי, לנשלטת שלי, עלינו ואלינו, את רק מחכה לתירוץ..."

"לא משנה מה את עושה. כלים, קניות, במחשב, עם חברים וחברות. תפתחי ותראי."

"את יכולה לגעת בעצמך, את יכולה להחדיר לעצמך לחורים אחרים, את יכולה להרטיט את עצמך במכשירים שונים ומשונים." אני ממשיך ורושם.

"את צריכה לצלם ולהראות. לשלוח לכאן חזרה, את מה שאת עושה." ובכך מסיים את התכתובת הקטנה.

"לא חשבתי אחרת... ולגמור?" את שואלת אותי.

"את לא גומרת עד שאני יוצא מכאן". אני אומר לך. יודע שזה יכול לקחת שעה או שלוש. אבל לך, זה לא מפריע, בינתיים.  את יכולה לעשות את זה שעות. להתעסק בעצמך. אבל ייתכן שהרטט והגירויים החזותיים, יחד עם המחשבות של הזונה החרמנית והרטובה שאת, ועל זה שאת בכלל מסתכלת עלינו ולא נמצאת, ואת יושבת מתחרמנת רחוקה, יהוו בעיה בסופו של דבר.

 

אני ממשיך בסשן... מפשיט אותה, היא נשארת עם התחתוני תחרה ועם גרביים נמוכות וקטנות. תופס את הירכיים שלה עד שאני שומע "אווצ' " וניסיון התרחקות. הופך אותה והתחת חשוף אליי. התחתונים נכנסים קצת לחורים, נרטבים. אני שם את הטלפון בצד ומשנה לסרטון, מפעיל. אני קם ומוריד לה עשר סטירות על התחת, 4 לצד ימין 2 לצד שמאל, 2 חזרה בצד ימין ומסיים בשתי סטירות כואבות על התחת כולו. היא על הספה עם הפרצוף בתוך הכריות... ואני מסתכל בטלפון. מוריד וחותך את האורך של הסרטון, רואה איך באיטיות ואחרי הסטירות התחת שלה מקבל גוון אחר. והיא? לא זזה מהספה.

אני מתרומם קצת ונכנס לאפליקציה. מזיז את הכפתור מעלה לאט לאט... מחכה כמה שניות ומשחרר. אני מעביר לטגלרם, ושולח את הסרטון חד פעמי. כמה שניות עוברות, אני מתאר לעצמי שבזמן שהרטט נכבה, היא מכניסה ומוציאה את הצעצוע בתוכה... אם לא רוטט אז לפחות שתהיה תזוזה שם.

היא נכנסת להודעה. פותחת את הסרטון. עשר שניות. עשרים שניות. חצי דקה, כמעט דקה עד שהיא עונה חזרה.

"וואו..." היא כותבת. "היד שלך. הסטירות. כל כך מחרמן."  היא ממשיכה.

אני מחכה קצת כי אני רואה שהיא מחוברת. ומקבל סרטון חד פעמי.

"את רוצה לראות אותה? את רוצה לראות מה גרמנו לה לעשות?" אני שואל, יודע שהיא מרוכזת בכאב ובמבוכה שלה. היא מחכה כמה שניות ואז מרימה קצת את הראש "כן..."

אני יושב על הספה והיא נחה לידי, עם יד אחת נוגעת בזין שלי מהג'ינס, והפנים שלה לכיווני. אני פותח את הסרטון ואני רואה אותו ראשון. אני רואה אותה, כבר אין תחתון, הצעצוע הורוד בולט מתוך הכוס הרטוב שלה, ודגדגן נפוח שמעליו עוד צעצוע שרוטט במהירות בינונית. היא עוד לא עירומה לגמרי, כי יש לה עוד דברים לעשות ומקומות להיות בהם. ואנחנו נבדוק את העניין הזה בוודאי. אבל כבר עכשיו אני מבין שהרטיבות הולכת לעשות לה כיף וצרות.

אני מראה גם לך את הסרטון, היד שלך מחזקת את האחיזה בזין המתקשה שלי. את עולה ויורדת עליו עם היד, ולוחצת עם האצבעות כאשר את מגיעה לכיפה.

 

מבין שכולנו רטובים, חרמנים וחסרי מנוחה כעת.

התמונות, הצפייה והציפייה, הסרטונים שנשלחים מצד אחד לצד שני וההפך. 

 

"אני קופצת לסופר" אני מקבל הודעה, בזמן שהזין שלי גדל בג'ינס ואני עוצם את העיניים. אני שולח לה תמונה של מה שקורה וכותב "תהני ;)" והיא מחזירה בסרטון שלה מחליפה בגדים, מתפשטת ושמה חולצה אחרת בלי חזייה, ומכנס ללא תחתון, כאשר אני עדיין רואה את הצעצוע בתוכה. 

 

"קומי" אני אומר לנשלטת שלי. היא נעמדת עירומה חוץ מהתחתון והגרביים. אני פותח את החגורה ומשחרר אותה מהמכנסיים, ומסמן לה להוריד את הג'ינס שלי. 

הג'ינס שלי ירד, והזין הקשה שלי עומד בתוך הבוקסר.

"תתחילי." אני מצווה עלייה. 

היא יורדת על הברכיים שלה, ועם היד מוציאה את הזין שלי מהצד של הבוקסר. 

היא לא מהססת וישר מכניסה אותו לפה. עמוק עמוק. היא עולה ויורדת עליו. לא מפספסת את הביצים כאשר היא צריכה לנשום רגע. 

מלקקת את כולו. מורחת את הרוק שלה עליו. מרטיבה את הבוקסר תוך כדי וחלק מהספה. 

אני לוקח את החגורה וסוטר לה על התחת. בזמן אני מעלה את היד בפעמים הבאות, כדי להתחמק מהחגורה, היא מכניסה עמוק יותר את הזין לגרון שלה, ולפעמים רפלקס ההקאה עולה לה. 

אני ממשיך עם החגורה, מאדים לה את התחת, רוצה אותו יותר אדום, יותר כאוב. 

אני מפסיק, ותופס לה את הראש. מזיין לה את הגרון בזמן שהרוק כבר יוצא מצדדי הפה שלה. כבר לא יודעים אם זה הרוק שלה או חלק מהפריקאם שלי. הכול מעורבב.

הזין שלי מלא נוזלים והיא תופסת את הירכיים שלי כדי לדחוף אחורה בזמן שאני דוחף את הראש שלה קדימה. אני משחרר ורפלקס ההקאה נשמע בקול בחדר יחד עם הנשימות שלה בשביל האוויר, מתמזגות. 

 

אני לוקח את הטלפון ביד אחת, ומצלם בוידאו.

"תראי לה איך את עושה את זה טוב, ילדה טובה." אני אומר אחרי ששמעתי את הגלינג של תחילת הסרטון. 

היא עולה ויורדת על הזין, לא עמוק מאוד אחרי מה שקרה לפני רגע. אבל רואים את כל הנוזלים ואת ההתאמצות שלה. 

ביד השנייה אני מחזיק את החגורה ומתקדם קדימה כדי לצלם את התחת שלה. אני מפליק עוד כמה פעמים וממשיך להאדים את התחת האדום.

אני מצלם לרגע את אחורי הראש והעורף שלה, רואים את תנועות המציצה שלה ואת הגניחות שלי שומעים גם בוידאו, בזמן שאני עוזב את החגורה ומעביר את האצבע על הלחי שלה ומצלם את זה. 

אני מכניס את היד בשיער שלה, מצלם את הפרצוף והפה המוצץ שלה, היא מנסה לא להסתכל למצלמה, רק מידי פעם ובטעות... 

עם הנגיעות בקרקפת שלה, היא מתמקדת כיפה שלי, ועוצמת עיניים. מוציאה לשון. עוברת עליו. 

אני ממשיך עד שאני מגיע למקום שאני רוצה, ואוחז בה. 

"פה גדול" אני אומר, והיא רק לאחר שנייה שתיים מבצעת את זה. 

ומהאחיזה שלי, דוחף את הזין שלי עמוק עמוק לכיוון הגרון שלה... תופס את הראש ולא מאפשר לה לצאת. גם כשהחזה שלה עולה וקולות מתחילים לצאת מהפה שלה ולא רק נוזלים. 

אני עוזב את הטלפון ועם שתי ידיים דוחף לעוד כמה שניות בזמן שהיא מנסה להתרומם מהרצפה. 

ומשחרר. 

היא נשארת על הרצפה, מרוחה שם, עיניים דומעות מעט. רטובה בכל הפרצוף שלה וכל האזור עם נוזלים. 

אני מצלם את הזין שלא גמר, שממשיך לעמוד , עם הנוזלים עליו, ומאחוריו היא נראית על הרצפה שוכבת ומייללת... 

יודעת שיש עוד מה לעשות.

 

אני פותח את האפליקציה ומעלה ומוריד את הנקודה. מעלה ל10 שניות... וזה יורד חזרה לאמצע. מחכה 3 שניות, ומעלה חזרה. כמה פעמים, עד שאני מרגיש שמתחשק לי לשלוח את הסרטון. 

מרטיט את הכוס שלה מבפנים... גורם לרטיבות שלה להמשיך לנזול... ברמה הזו, אחרי כל מה שלחצתי, אולי וכנראה הברכיים מתכופפות, הנוזלים על הגוף שלה, יחד עם כוח הכבידה, נוזלים מטה על גבי הירכיים הפנימיות.... והיא מרגישה את זה נוזל ממנה ועלייה... 

יודע שהיא בסופר, ושחוץ מלגעת בעצמה בין מעברים, היא לא תגמור. וזה רק עוד יותר מחרמן אותה. אותי. אותנו. 

יודע שהדרך הבייתה תהיה מחרמנת יותר כאשר היא בלי חזייה ותחתון. 

יודע שהיא תמשש את עצמה ותפעיל מה שהיא צריכה כדי להיות קרובה, אבל היא לא יודעת עד מתי.

מתי אצא לכיוון הבית, כדי שהיא תקבל את הOK לאונן כדי לגמור. 

 

אני מקבל סרטון שלה מוציאה את השד שלה בסופר, תופסת אותו חזק חזק בזמן שהשפתיים שלה ננשכות, ומלקקת את הפטמה.

"אתה מכין את הסרטון הבא?" היא אומרת רגע לפני שהוידאו נגמר.

"אם את תהיי טובה ותראי איך את עם רגליים פתוחות על הרצפה, אני אחשוב על זה." אני עונה לך.

"אם תבקשי יפה, האחוזים עולים שתקבלי." אני מסיים, שם את הטלפון בצד ומתחיל לאונן את הזין הרטוב למראה הנשלטת שלי על הרצפה.

אני רואה הודעה אחרי פחות מחמש דקות "אני בדרך הבייתה" 

לפני ארבעה חודשים. יום חמישי, 5 במרץ 2026 בשעה 7:26

הרגע הזה שהתחת כבר מתחיל להאדים... 

האצבע מטיילת על התחתון... 

על השפתיים... 

על החור... רק בכניסה... 

הרגע הזה, שהיא רק עירומה חלקית, והגוף שלה כבר מגרד לה להתפשט. 

שהסט החדש כבר רוצה להיות על הרצפה... 

 

אבל לא. כי ככה אמרתי.

 

לפני ארבעה חודשים. יום רביעי, 4 במרץ 2026 בשעה 13:43

אחרי כל העקצוצים... והחום שנוטף עלייך... 

להעביר עלייך את הסכין החדה. הקרה.

היא מפרידה בין העור שלך לבין השעווה החמה שנטפה עלייך, שכבר קשה וצמודה לגופך.

הסכין נכנסת מתחת לשעווה, בין העור שלך, מכאיבה.

לפעמים טיפה לתוך הבשר והעור...

מזכירה לך שאת צריכה להיות בשקט, על הרצפה, לא לזוז. 

כל תנועה לא נכונה, וזה יכאב עוד יותר. 

ישאיר סימן שלא תוכנן. 

 

 

לפני ארבעה חודשים. יום שלישי, 3 במרץ 2026 בשעה 13:38

Double the Colors, Double the Fun

 

 

לפני ארבעה חודשים. יום שני, 2 במרץ 2026 בשעה 13:40

לפני ארבעה חודשים. יום ראשון, 1 במרץ 2026 בשעה 13:29

גם אחרי כאב,

גם אחרי עונג,

שיש סימנים עליה. 

 

ילדונת קטנה מחפשת איברים קשיחים. סוכריה. עוגן. 

רוגע...