לפני 5 חודשים. 31 במאי 2024 בשעה 22:18
נכנסתי אלייך, הביתה.
את מתהלכת, מסדרת עוד את הדברים על השולחן, מים, קצת דברים מתוקים ומלוחים
אבל חוץ מזה לא אמרת מילה, שקט.
אנחנו מתיישבים על הספה, הרגליים מתמתחות,
מדברים עַל הָא וְעַל דָּא.
מחייכים, צוחקים, מספרים, מפלרטטים עם העיניים.
מתחרמנים עם החוסר ידיעה, מתי השיח יסתיים.
מה ייקרה מה יהיה. למה כמה איך ומתי.
התנועות גוף שלך לא משאירות מקום לספק. השיח הונילי הזה, השיח הסתמי למדי, מחרמן אותך.
זזה במקומך, הרגליים נפתחות ונסגרות, לא יודעות היכן להיות.
מתקרבים ומתרחקים, כמו ריקוד
...יד לאורך הספה, רגל נמתחת מתחת לשולחן קפה, התקרבות, קיפול הרגליים, ידיים לצידי הגוף...
היד שלי הלכה לאורך הירך שלך כשהעיניים שלך כבר התחילו להסתכל לי על הג'ינס השחור.
מהברך, עולה אט אט לאורך העור החשוף שלך, בגלל החצאית הקצרה. מרגיש את העור שלך, מרגיש אותי, ונהפך לעור ברווז.
מכניס את היד לאורך הירד הפנימית ועולה, לקראת הכוס שלך, אני מכוון את היד ל-חוץ הירך שלך וממשיך לעלות לאגן ולבטן שלך.
את נשענת אחורנית ואני מתקרב ונשען לכיוונך, כשהיד השנייה שלי עושה את אותו המסלול.
את סוגרת את העיניים ומשעינה את ראשך על הידית של הספה.
השקט חזר אל החדר.
העור הקריר שלך מתחמם בעקבות הידיים שעוברת עליו, ואני מרגיש את בלוטות השיער שלך בגוף מתנפחות ומעוררות אותך.
אני רוכן ומנשק אותך, הידיים שלך עוטפות את הראש שלי, לתוך השיער, השפתיים שלנו מתחברות, והלשונות שלנו רוקדות אחד אצל השנייה בפה.
אני מרגיש את החמימות שלך ואני מקרב עוד ועוד את הידיים שלי לכיוון הכוס.
אני מרגיש את התחתון ששמת, ואני עובר עליו, מרגש את הרטיבות הקלה והלחות שהתחילה, מעלה את הידיים לבטן פעם אחרונה, ויורד אל אל הכוס שלך.
עוד עם התחתון, עובר עם הידיים על השפתיים, הדגדגן שמתחיל להתקשות.
את מוציא אנחות ישר לתוך הפה שלי, ואנחנו מתחרמנים ומתלהטים עם הנשיקה.
נוגע ומנשק אותך. מרטיב אותך בכול חור ושפתיים.
הידיים שלי הופכות ליותר אגרסיביות, יותר לוחצות, יותר תופסות. והתחתון נהיה יותר ויותר רטוב, אני תופס את הצוואר שלך, אנחנו מתנתקים מהנשיקה.
אני בודק את התחתון מעלה ומטה, ומחליט להוריד אותו.
אני מעלה את החצאית שלך, ומתרחק כדי לתפוס את התחתון בשתי הידיים.
"מה זה"
"מה" ענית לי, לא מבינה
"אמרתי לך, ללבוש את החוטיני הכחול מתחרה."
העיניים שלך מפסיקות לזוז, הלחץ מתחיל להיכנס לתוכך, והפחד מגיע איתו.
"אני לא חשב..." את מתחילה לומר, ואני שולח את היד לצוואר שלך, מהדק סביב גרונך.
"את לא צריכה לחשוב" אמרתי בקול, מהדהד בחדר.
עזבתי אותה, תפסתי את המותן שלה וקירבתי אותה לסוף הספה, והורדתי ברגע את התחתון.
נעמדתי מולה, מכווץ את התחתון תחרה השחור, ומתקרב אליה בתנועה חדה, מכניס לה את התחתון לפה.
העיניים שלה כאילו לא מאמינות.
"זה." מצביע על התחתון בתוך הפה שלה. "לא מעניין אותי".
"ובגלל שאותך לא מעניין מה אני אומר" בזמן שאני מתחיל את המשפט אני מתרחק ונכנס לחדר שינה שלה, כבר יודע איפה הדברים מונחים.
חוזר לסלון וממשיך
"אז אותי לא מעניין איך את רוצה לגמור" בזמן שאני מתקרב אליה חזרה, היא רואה שאני מחזיק ביד את הוויברטור הקטן, יונק, שלה.
דיברנו על זה, התחרמנו על הפגישה הזו כמה ימים. ידענו שאנחנו רוצים לגעת אחד בשנייה. להתחרמן, ולקחת את הזמן. להתענג ולגמור כמה פעמים.
היא ניסתה להגיד דברים, אבל התחתון שבפה שלה גרם לה להישמע לא ברור, והיא לא העיזה להוציא או להתעסק איתו בפה.
איך שהכנסתי, ככה הוא נשאר.
אני יכול לדמיין לפי הלחן של הדיבור שלה, שזה היה משהו כמו "לא חשבתי, לא ידעתי..."
כשהתחלתי לשמוע אותה אומרת ומנסה יותר להוציא מילים כמו שצריך, נעצרתי והסתכלתי במבט חד אליה, עוד שוכבת-יושבת על הספה, כשאני עומד.
היא הפסיקה את הניסיונות.
ברך אחת על הרצפה, יד אחד עם הויברטור על הבטן התחתונה, עם היד השנייה הוצאתי את השדיים הלבנים והעגולים מתוך החולצה והחזייה שהיא לבשה.
לאחר מכן הפלקתי לה על הירך שלוש פעמים, בזמן שהיא נאנקת עם התחתון בפה, והפעלתי את היונק.
את היד שלי שמתי בכיוון הפה, כדי שארגיש אם התחתון לאט יוצא מפיה, את השפתיים שלי הנחתי על הפטמה שבשד שמאל שלה, והתחלתי ללקק ולמצוץ.
את הוויברטור, הורדתי לכיוון הדגדגן והתחלתי לשחק איתו על השפתיים שהתחילו להתנפח מהחצי שעה שהייתה לנו.
אני שומע אותה נאנקת ונאחנת, גונחת מבעד לבד של התחתון שתקוע לה בפה, כאשר היד שלי מכניסה אותו חזרה פנימה כול חמש-עשר דקות.
הנשימות נהיה כבדות ועמוקות יותר, התחתון לא עזר לה בתוך הפה.
האגן זז מעלה מטה, קדימה אחורה על הספה והיונק כרגע רק על הדגדגן, אני רואה לפי הראש שלה שהיא עומדת לגמור.
"את רוצה לגמור כלבה? את חושבת שמגיע לך?"
תמהיל של אנחות גניחות הנהונים ותחנונים היו בחצי דקה של הניסיון שלה לגמור.
בזמן שאני מעלה ומוריד את היונק מהדגדגן לכיוון החור הרטוב שלה.
"אני אתן לך לגמור, אני אתן לך לגמור כמה פעמים אפילו" לחשתי לה באוזן.
השדיים שלך קופצות, כשהיא זזה לכיוון היונק, רוצה שהוא יהיה יותר קרוב, יותר לוחץ, ואת זזה. לפי הקצב שלך.
אני שומע את הצווחות הקטנות שלך, וכמה אנחות כבדות וחזקות ולאחר מכן הנשימה שלך הופכת לעמוקה ואיטית.
גמרת פעם אחת.
"את הולכת לגמור עוד כמה פעמים. חמש, שבע. אולי יותר. עד שהדגדגן שלך יכאב. ואז אנחנו נשים לך שוב את התחתון השחור אחרי שהוא יהיה מלא ברוק שלך, והוא ישפשף לך את הדגדגן הנפוח והכואב. ואז נראה אם את תאהבי את התחתון הזה."
הפכתי אותך על הבטן, אני מסתכל עלייך מהצד, השדיים שלך נלחצים על הספה, ואת נראית כמו פסל. החצאית עוד עלייך, והחזייה מתחת לשדייך, והחולצה מתוחה לכל כיוון בכדי לתת לציצי שלך חופש לצאת.
הורדתי לך רגל אחת על הרצפה, והפלקתי לך על התחת שבע, שמונה, עשר פעמים.
את מקבלת את זה טוב.
"את ילדה טובה פתאום" אמרתי וראיתי את השפתיים על הפנים שלה מתעקלות...
אני מניח את היונק על הספה, קרוב לשפתיים שלך, זה נותן לי אפשרות לידיים חופשיות.
עכשיו אנחנו יכולים להתחיל את האימפקט. כשהראש שלך בתוך הספה, בפה שלך התחתון שמתחיל להיות כבר כאילו אחרי כביסה, מרוב רוק.
השדיים שלך בחוץ, והתחת שלך מתחיל להאדים.
"אולי אני אזיין אותך בסוף, מה את אומרת?" ואני מצחקק
כי אלף לא יכולת לדבר עם התחתון בתוך הפה שלך.
וב', התחלתי להפליק לך על התחת.
ואת? בעולמך, כשהחושים שלך מועמסים לאט לאט ובהדרגתיות. רק רוצה שייכנסו אלייך לחורים, ירחיבו לך אותם, יעמיקו ויעשו כניסה ויציאה כמה וכמה פעמים...
כי את ילדה טובה, או ככה את חושבת.
