כלבה חרמנית, זונה מטונפת.
עולה ויורדת על הברך שלי כשאני עם ג'ינס ואת עם תחתון תחרה דק.
"אני לא מרגישה באמת משהו..." היא אומרת בצער ומנסה להוריד את הראש שלה אליי. אני תופס לה את הראש כשהיא מנסה בכוח להניח על החזה שלי, אני מעלה לה אותו בכוח שאראה את הפרצוף, שהיא תתיישר מעליי.
"זה לא עושה לי את זה" את אומרת. ואני, לא כל כך מאמין.
אני מרגיש את האגן שלה, ואת הכוס שבטוח לח על איזור הברך שלי. את עולה ויורדת, נעה, זזה. האגן קדימה ואחורה.
"אני חושב שזה כן עושה לך משהו." אני אומר לך, מסתכל עלייך, ואני רואה את העיניים שלך מתחילות להיעצם, לנוע אחורה.
את מתחילה להתנשף, לגנוח.
"אני לא אגמור מזה, אני לא אצליח..." את אומרת עם עיניים סגורות, מהדקת את הירכיים שלך על הירך והברך שלי. עולה ויורדת על הברך בזמן שאני מעלה אותך כל הזמן טיפה לכיוון הירך שלי.
"אז מה? מי אמר שאת צריכה לגמור?" אני מרגיש את האגן שלך מתהדק חזק על הירך שלי וזז מהר יותר קדימה ואחורה. כנראה המילים עוזרות לך יותר מאשר להיות עם תחתון על גינס.
"כלבה מטונפת וחרמנית, מיוחמת שאת." שוב אני מרים לך את הראש שמנסה לרדת ולהיות על החזה שלי.
"תסתכלי על עצמך. מתחרמנת על ג'ינס, שאפילו לא הורדתי, מלכלכת את התחתון שלך. העיקר להתחרמן קצת, לנסות לגמור." אני אומר לך.
ואת שותקת. גונחת וזזה.
אני מסתכל עלייך, מסומנת קצת, עירומה בחלק העליון, השדיים שלך זזים איתך, פעם במהירות ופעם באיטיות. לפעמים את כמעט ועוצרת וזה נראה שהשדיים הגדולים שלך זזים בסלואו מוושיין.
מידי פעם מוציאה "כן... כן..." בפרצוף מתוסכל וחרמן. את שוב מנסה להוריד את הראש אליי, משחררת את הכוחות שמחזיקים אותה ומעבירה את המשקל כלפיי, אבל אני לא מאפשר לך.
את כנראה רוצה לעשות את זה מהר ולסיים. את מובכת? מתביישת. מתחננת בתוכך? ובקול. כי את מתרכזת במשהו שבמילא קשה לך? מתוסכלת? מבואסת?
כל הדברים יחד?