לא מספיק?

גם אחרי כאב,

גם אחרי עונג,

שיש סימנים עליה. 

ילדונת קטנה מחפשת איברים קשיחים. סוכריה. עוגן. 

רוגע...

לפעמים אחרי קצת מכות, בועות סבון זה לא רעיון רע. 

* וויספר, אתה בטח לא זוכר, וזה לא קשור לסשן שמצולם כאן, אבל עכשיו יש אזעקות ומלחמות, ואיראן סבב שני. מעניין כמה מסתכלים ומסתכלות, וממש מפנטזות על להיות בממ"ד ולשכב עירומות עם בועות סבון שעפות מעליהן ויורדת לכיוונן... בזמן שהכול בטוח מפני האזעקות... באופן יחסי...

זה מתחיל בלתפוס את התחתון שלה, 

לגרום לה להשתפשף על הבד הדק. 

לגרום לשפתיים ולדגדגן שלה להתנפח ולהתרטב מהתזוזה של התחתונים... 

לגעת בה.

להאדים את התחת שלה.

להפוך אותה לצעצוע.

לצלם אותה בחושך, באור.

בלהכאיב, 

להכות.

בלאכול אותה, 

לתפוס אותה, לאחוז. בירכיים, בידיים, בתחת, בפנים, בצוואר ובעורף. 

עוד עושה דברים נכון.

חשוב מאוד לשתות מים אחרי סשנים. 

מאוד תלוי כמה מים אחרי, במה עושים תוך כדי.

ואפשר גם לשתות בזמן הסשן. 

בוודאי אם מבקשים יפה על הרצפה. 

אם מסתכלים טוב טוב... אפשר לראות אותה מתחילה להאדים. 

האיכות... האיכות.... 

 אני מלמד ומחנך, מההתחלה.

שלכל מעשה יש תוצאה, לכל הבחירות יש גם השלכות.

אפשר לטעות, אפשר להתבלבל, קורה שלא יודעים לפעמים. אפשר לנסות לתקן.

אפשר לעמוד בכללים ואפשר שלא, אלו בחירות ויש להן גם תוצאות. 

את עם פרצוף של למצוץ את הזין שלי ולהירגע כשהוא בתוך הפה שלך, בזמן שאני משחק מיינקראפט, כשאת עם עין וחצי על הזין מוצצת ומלקקת בתאווה וחצי עין על מה שאני עושה במחשב. 

ולך...

לך יש פרצוף של להסתכל עלינו בזמן הזה... ולהתלהב שמצאתי זאב. לקפוץ על הברכיים שלך כשהשדיים הגדולים שלך נעים לכל עבר. ועם העיניים שלך לבקש לקרוא לזאב בשמך.

כל זה בזמן שאתן מאוננות כאשר הOCD שלכן מסתדר, בבנייה לא איכותית אבל לפחות מאוזנת.