לא מספיק?

.Peek A Boo

בנסיעה חזרה, שיחקתי בה עוד.

דרשתי ממנה לנהוג הלוך חזור ולאסוף אותי. בכל זאת, זה היה יום חיפושים בשבילה. 

היא לא האמינה ולא חשבה שזה מה שנעשה, וכך זה יצר את הרטיבות הגועשת.

צעצוע קטן. 

אז בדרך חזרה החלטתי להפשיט אותה עוד קצת... 

אחרי כמה אמירות ריקות של "רגע יש פה רוכב אופניים, רגע רכבים עוקפים, רגע יכולים לראות" שהתבטלו ברגע, יצאה לי תמונה קסומה. 

בזמן שהיא נוהגת, לכבודי ובשבילי, עם השדיים מחוץ לחזייה והחולצה.

במקרה גם יצאה תמונה אומנותית, אין בעד מה, לייקים ותגובות מרימות אליי ועליי. זורקים כסף? לא מטבעות, שטרות. 

רוצים גם? התקשרו ל: 

My POV:

Her POV:

מהרגע שנכנסו לספרייה של האוניברסיטה, ידעתי מה היא רוצה. 

ידעתי עוד לפני שהיא ידעה, ידעתי מהרגע שדיברנו על לעשות את היום חיפוש הזה. 

לוקח לה את הטלפון, מצלם. ומצלם. ככה שיצאו כמה תמונות טובות וסרטונים מעניינים. 

תופס, לוחץ, צובט. מנשק. חושף אותה בקרב סטודנטים וסטודנטיות מנומנמים, שקטים...

מפשיט אותה. מרטיב אותה. מקשיח אותי. 

בזמן שאני מתעסק בגוף שלה, בבגדים שלה, בהלבשה התחתונה שעליה...

כמו ילדה טובה וצעצוע שהיא.

אני אומר לה "תיגעי בו." 

היא פועלת אוטומטית. היא רגילה כבר, וכי היא רוצה כל כך.