לא מספיק?

צעצוע. 

ילדה טובה. 

#שיציץ. 

איך עוד לא קמו ועשו כאן טרנד של כל שישי.

שיציץ.

שישי שהוא ציצי.

#שיציץ

מהרגע שנכנסו לספרייה של האוניברסיטה, ידעתי מה היא רוצה. 

ידעתי עוד לפני שהיא ידעה, ידעתי מהרגע שדיברנו על לעשות את היום חיפוש הזה. 

לוקח לה את הטלפון, מצלם. ומצלם. ככה שיצאו כמה תמונות טובות וסרטונים מעניינים. 

תופס, לוחץ, צובט. מנשק. חושף אותה בקרב סטודנטים וסטודנטיות מנומנמים, שקטים...

מפשיט אותה. מרטיב אותה. מקשיח אותי. 

בזמן שאני מתעסק בגוף שלה, בבגדים שלה, בהלבשה התחתונה שעליה...

כמו ילדה טובה וצעצוע שהיא.

אני אומר לה "תיגעי בו." 

היא פועלת אוטומטית. היא רגילה כבר, וכי היא רוצה כל כך. 

היא על הברכיים.

חפץ. צעצוע.

אני אוחז בה. צובט. נושך. מכאיב. תופס. מפליק. 

"ידיים למעלה ילדונת" אני אומר לה באגביות.

אני מוריד ממנה את החולצה לפני שאני ממשיך אימפקט... 

בצד העין אני רואה את השדיים שלה נופלים ונשמטים עם הרשת כלפי מטה כאשר החולצה מפסיקה לעטוף אותם. 

היא לא מבינה. 

אני מחזיר את החולצה עליה. 

"אל תזוזי." אני אומר ובשני צעדים מביא את הטלפון. 

אני משפצר על המיטה משהו שיחזיק את הטלפון לכיווננו. ערימת שמיכות או כרית או החלוק שלה, זה לא היה משנה, העיקר שיחזיק. 

הדם זורם. החרמנות. העירום. הבגדים. הזין שעומד בתוך הגינס שלי. הפראות שבתפיסות. האחיזות המכאיבות בגופה. הפטמות, הירכיים, הגב, התחת.

אני מפעיל את הסרטון.