לא מספיק?

גם עם רשת דייגים, צריך לדעת לתפוס דג-דגן. 

היא על הברכיים.

חפץ. צעצוע.

אני אוחז בה. צובט. נושך. מכאיב. תופס. מפליק. 

"ידיים למעלה ילדונת" אני אומר לה באגביות.

אני מוריד ממנה את החולצה לפני שאני ממשיך אימפקט... 

בצד העין אני רואה את השדיים שלה נופלים ונשמטים עם הרשת כלפי מטה כאשר החולצה מפסיקה לעטוף אותם. 

היא לא מבינה. 

אני מחזיר את החולצה עליה. 

"אל תזוזי." אני אומר ובשני צעדים מביא את הטלפון. 

אני משפצר על המיטה משהו שיחזיק את הטלפון לכיווננו. ערימת שמיכות או כרית או החלוק שלה, זה לא היה משנה, העיקר שיחזיק. 

הדם זורם. החרמנות. העירום. הבגדים. הזין שעומד בתוך הגינס שלי. הפראות שבתפיסות. האחיזות המכאיבות בגופה. הפטמות, הירכיים, הגב, התחת.

אני מפעיל את הסרטון.

לילדונת שאת ולסוטה שבך.