מחשבות כמוסות

אוגוסט, חם ואחרי חורף שלם בלי אף התקררות נזכרתי להצטנן, הכל הפוך לי השבוע.
שולח פנטזיה נוספת שכתבתי

יום מתיש נוסף נגמר
והפעם באמת היה מתיש
חדר ניתוח הינו תמיד מקום מפלט מהמרוץ הרעש וההמולה
אוהב את הטקסיות: החלפת בגדים, רחצה, לבישת החלוק
ואח"כ תחושה של התנתקות ,ריכוז
סכין, מספריים, פינצטה
והסיפוק הגדול (בד"כ) יום אחרי
וכעת אמצע היום יותר קרוב לערב
ממהר ,צריך לפגוש בה
ואסור לאחר
מקלחת מהירה ,מירוק וצחצוח
תגיע ללובי וחכה לצלצול פקדה לפני מספר שעות
עומד בלובי הממוזג בחוץ יום קיץ שרבי
ממתין לצלצול
חולפת שעה, שעתיים
ולפתע הטלפון
קול נשי רך ועדין אבל תקיף
עלה לקומה אחרונה ,תחפש את הסולם עלה עליו ,פתח את הדלת לגג חכה לי שם
מקווה שהבאת מה שביקשתי
מעולם המעלית לא הרגישה לי איטית כ"כ
עולה קומה ראשונה , שניה,
אני כבר בקומה השלושים
האחרונה
מביט סביב, רואה את הסולם, עולה, פותח את דלת הברזל
ואווווווווו
בריזה נעימה
תל אביב והים משתרעים מתחת
יש נקודות מהם העיר המהבילה הזו נראית לא רע
מוריד את התיק שסחבתי עימי
פורש על הרצפה מחצלת
ועורך עליה בקבוק יין משובח
לחם כפרי, ירקות שטופים וגבינות שאוהבת
יושב מסתכל בסיפוק
ממתין
קול הנעליים על סולם המתכת מקפיץ את הדופק שלי
לשיאים חדשים
ולפתע הנה היא
כ"כ יפה ,כ"כ אלוהית עם השמלה המתנפנפת ברוח
בלי לדבר פוסעת לעברי בצעד בוטח
ואני כורע
טומן את ראשי בין ירכיה תחת החצאית
מענג מתענג
והיא גבוהה מכל העיר הזאת מתחת