מחשבות כמוסות

אתן לך הזדמנות אחת
יום שישי בבוקר שפת הים תגיע
מהרגע שפקדה הלב לא מפסיק לפרפר בהתרגשות
היום המיוחל מגיע, מתמרק
אין לי מושג מה יקרה, מעולם לא הייתי עם מלכה
ולמרות שרוצה כל כך, וכל כך הרבה ייחלתי שהיא תענה
קצת חושש
מגיע, מחנה את הרכב
יוצא החוצה ,מתפשט ,קושר מטפחת סביב עיניי וכורע על ארבע
בדיוק כפי שציוותה
המתנה, שמש חמימה ורוח קרירה מלטפות את גופי הערום
אוושת גלים וציוץ ציפורים נשמעים מבעד לחשיכה האופפת אותי.
הלב דופק בקצב מטורף, צמרמורת,
פחד מתחלף בציפייה ושוב פחד מעגל בלתי נגמר
ופתאום בלי שהרגשתי זוג אזיקים נכרך וננעל סביב פרקי ידיי ורגליי
קצה מגפה נדחף לתוך פי
לשוני נשלחת כאילו עשתה זאת מימים ימימה לנקות את המגף
בתנועה פתאומית רגלה נשלחת ודוחפת אותי ארצה,
נופל ונשכב על גבי, מוקף בחול הרך
מרגיש אותה מתקרבת
כל כך קרובה, מרגיש את חמימותה הנעימה מול פניי
עוד רגע חולף והיא מתיישבת על פניי
מלקק את מקדשה
מתענג על הנוזלים
גומע בצמא
מרגיש אותה, חש את ידיה נשלחות לאחור, את ציפורניה, תופסות שורטות בחוזקה את ירכיי.
כמו שהתיישבה, קמה, נעלמה, משאירה אותי תוהה ,מפוחד
חלפו להן שתי דקות וזוג ידיים אוחזות במותניי
כאב חד מפלח את גופי, עם ההכרה שמשהוא ענק חודר לתוכי
מזיינת אותי כל כך חזק כאב מענג וממכר
שלא יגמר
דמעות של אושר מציפות את פניי עם כל תנועה פנימה של הסטרפאון הרצחני
מלווה בקול נשימתה המואצת
כמעט מאבד הכרה
ושוב דממה
מרגיש את האזיקים מוסרים מגופי
ואז סוף סוף שומע את קולה המלכותי
אל תזוז עד שהטלפון שלך יצלצל
חולפות מספר דקות שנדמות לנצח
והנה מגיע הצלצול
במהירות מסיר את המטפחת
אני לבד שם
מזנק לטלפון
כל הכבוד עבד היא אומרת ומנתקת