אתה מכיר את ההרגשה,
איך הציפייה שזוחלת שנים בראשך עומדת להתגשם
התרגשות עוטפת, חונקת כובשת כמעט משתקת
זיעה קרה
דפיקות לב שקורעות לך את בית החזה
אתה דרוך
מרוגש
יכול לדמיין את גופך החטוב כורע על הרצפה
משתחווה
סוגד
יכול להרגיש את הצמרמורת כשאזיקי פלדה קרה יסגרו בנקישה רועמת על פרקי ידיך ורגליך
את הפחד האימה המורא כאשר בד שחור יכרך סביב עיניך
הגאג ידחף באלימות לפיך כמעט פוצע
התסכול שבחוסר היכולת לצעוק
הידיעה שהגאג יוסר רק כדי שתוכל להרוות צמאונך בנקטר האלה
מתי שהוא היא תחדור אליך
אולי יהיו עוד כמה בתוכך אבל אתה לא תדע לעולם
בתוך הסאבספייס והכאב כבר תשכח לספור כמה חדרו
כמה הכאיבו
כמה עמוק
כמה פראי
כן יש לך סימן בטחון אבל כבר מזמן הכרחת את עצמך להדחיק אותו
לא הגעת עד כאן להשתמש בו
זו הולכת להיות חתיכת קבלת פנים
טקס בגרות
ואתה לא מהנכשלים
והיא
סופת טורנדו במעטפת קרח
קול פעמונים ועיניים שואבות חודרות
אליהן לא תעז להישיר מבט
היא תיקח אותך
תשלוט
תרסן
תאלף
תסמן
תשייך
אתה שלה
צמית
לפני 13 שנים. 18 בינואר 2011 בשעה 19:37