אוטוליזה

הוא לא שואל אם הוא מוזמן..

הוא פשוט מגיע ולוקח את השליטה לידיים שלו..

דווקא בזמן הכי לא מתאים..

דווקא כשצריך להיות בפוקוס..

בשליטה..

הוא בא ומזכיר כמה אנחנו קטנים..

איך בשנייה הכל יכול להיעלם,

ואנחנו יכולים להפוך לחסרי משמעות..

מוריד לקרקע..

מכניס לפרופורציות..

מעלה את הדופק..

לוקח את הנשימה..

מסך שחור..

זה לא נעים ולא כיף, נכון...

אבל הוא מזכיר לי שאני חיה, ושאולי קצת הגזמתי..

מכניס אותי לפרופורציות..

ואפילו מלמד אותי להודות גם על הקושי..

העיקר שאני חיה..

התקף חרדה..