אוטוליזה

אחר אידאל היופי..

כמה כבר כתבו ודיברו וטחנו.. אבל קפצה לי פרסומת להלחמת ריסים, כן ריסים מלאכותיות שמדביקים כל חודש זה נהיה הטרנד החדש עכשיו.. אני מודה שזה נראה לי פשוט הזוי..

מרגיש לי שאולי באמת הגזמנו..

זה פשוט נושא שקיים כל כך חזק ביום יום שלנו, אי אפשר להתעלם מזה.. מודל היופי 

ועלתה לי מחשבה קצת מצחיקה, איך אנחנו אוהבים להיות נוסטלגיים ולחשוב כמה טוב היה פה בעוד שאנחנו בעצם מתנהגים בהיפך הגמור..

גברים אוהבים להגיד כמה נשים היו יפות טבעית פעם, ואיזה יופי היה לפני עידן ההזרקות והניתוחים, ובפועל אנחנו כולנו ממשיכים באותה מגמה שרק הולכת ויוצרת פעם גדול יותר ממה שהיה פעם.. 

אנחנו כנשים מדברות על איך אנחנו מתגעגעות לגברים שלא היו מורידים שיער ועושים גבות שלא משרטטים את הזקן ועושים טיפולי פנים.. מודה שגם אני חוטאת בזה ומעדיפה ״איש מערות״ ״גבר של פעם״ 🤦🏼‍♀️

אבל לאן בעצם אנחנו הולכים? 

אני עצמי נכללת בקבוצה, מודה שהזרקתי את השפתיים פעמיים בחיי, דיאטה מידי פעם, אני מטפלת בציפורניים ברגליים ובידיים כל שלושה שבועות, גוונים בשיער, הלבנת שיניים, טיפולי פנים וכו׳, לייזר כמובן.. 

ולפעמים אני מנסה למצוא תשובה לשאלה למה אני עושה את זה? ואני מודה שלא תמיד פשוט לענות על זה..

אני אוהבת את זה אני מודה כשנופלת לי ציפורן ארוץ לתקן אותה, אבל אני לפעמים תוהה מתי נעצור? אני מודה שיש הרבה דברים שכבר נראים מגוחך לטעמי.. 

קראתי מאמר שאומר שההגדרה לנורמלי/משוגע, היא לא חד משמעית אלא הגדרה שמשתנה בהתאם לתקופה, לחברה ולמקום בו נימצא, וואלה מתחברת מאוד.. במקום אחד לאכול כריך עם שינקין ומוצרלה נחשב נורמלי לחלוטין, ובמקום אחר תיחשב ללא נורמלי.. 

באמת יש עניין של תקופות כשהייתי ילדה ציפורניים ואיפור היה לגמרי קו אדום וזה היה רק לפני 12 שנים שהייתי בת 15.. נחשבתי צעירה לזה מידי..

לעומת זאת היום בנות בגיל הזה כבר עושות הכל 🤷🏼‍♀️

זה גרם לי לחשוב על זה שאין גבול.. הכל תלוי בחברה שלנו, במה נחליט לנרמל, לקבל ולהעביר הלאה.. 

לא מקנאה בנשים של דור העתיד.. נראה שזה הולך ונהיה בלתי אפשרי.. 

אנחנו כאלה מוזרים.. 🤷🏼‍♀️