מרגישה שאני נכנסת תחת הקטגוריה של אובססיבי הכלוב
בכל מקרה
דיברנו עכשיו קצר בוידיאו וראיתי שהיא במצוקה, היא לא יכלה לבקש כלום, היא לא ידעה בכלל מה היא רוצה
אני הייתי קרה, עניינית
בסוף אמרתי לה שאם היא מבינה מה היא צריכה אז שתבקש ממני
היא עצרה קצת ואמרה, אולי את יכולה להיות נחמדה אלי
שאלתי אם היא מרגישה שאני לא נחמדה עכשיו, היא אמרה שכן
אני לא יודעת מה אני חושבת על זה. להיות קרה זה להיות לא נחמדה? בכל אופן מה שעלה לי זה שאני צריכה להגן על עצמי עכשיו, להיות חמה אלייך, להיפתח אלייך, לא יביא לי דברים טובים. להוריד בפנייך את המגננות שלי לא מביא לי דברים טובים.
ועדיין
אני מרגישה רע
אני לא רוצה שהיא תסבול
אני יודעת שהיא לא בטוב עכשיו
מצד שני אולי אני צריכה לשחרר אחריות
אם היא צריכה ממני משהו שתבוא לבקש אותו
אני לא יכולה יותר לנסות לנחש מה היא צריכה
באתי להגיד משהו על שישי בערב והכל כבר מתבלבל לי
הכל מתבלבל לי
אני לא יודעת איך להחזיק את כל הדברים ביחד
את לשמור על עצמי וגם ולא לנסות לדאוג לה על חשבוני