כל כך בקלות אני נסגרת
אני לא כועסת על עצמי עכשיו
משום מה אני הולכת וקוראת שוב ושוב את אותן הודעות שגורמות לי להיסגר
אתמול בלילה הגעתי לאותו לופ שקרה לפני חודש
אולי אני כן עדיין נבהלת מזה שאני נסגרת, או לא מבינה, איך אדם שאני כל כך אוהבת נראה בעיניי כמו אדם זר
אבל זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה לי
מנגנון הניתוק חזק אצלי
אצלנו...
לא יודעת
עכשיו קשה לי לזוז מהמיטה
אני מרגישה את השיתוק בחזה שלי ובשאר הגוף
היום אני צריכה לפגוש את העולם אז החרדה חוזרת לגופי
חלמתי כל מיני חלומות שעכשיו אני לא זוכרת
כדאי שאעשה יוגה כי הגב שלי במצב רע
אני סגורה אבל בעצם מגוננת על הצורך שיאהבו אותי מאד
כמה הוא חשוף לעולם כל הזמן
בלתי נסבל כל פעם לקלף ממני את ההגנות ולהחזיר אותן, כל פעם להסתכן בדחייה, כל פעם לקבל אותה
זה לא קצת הזוי? להרגיש כל הזמן דחויה בתוך הקשר שלי?
והיא אוהבת אותי כמו משוגעת, בחיים לא אהבה ככה אף אחת, אבל המנגנונים שלה
והמנגנונים שלי
אין לי כוח לדבר עליהם יותר
התעייפתי
אני רוצה פשוט