חלמתי על מיני דברים הלילה. חלמתי שאני נהיית נורא חולה מצוננת צרודה ונשכבת במיטה במהלך אירוע משפחתי שכלל הרבה משפחות של אנשים, אולי אנשים מהבצפר שלי. ונשכבתי במיטה ואז חלמתי שאני הסבתא בת ה82 של אחת הבנות מהבצפר שלי, ואני חולה, ואני שותה משהו ולוקחת כדורים והכדורים האלה אמורים להיות כדורי פלא. [מאד מעניין בעיניי שחלמתי שאני חולמת שאני סבתא. הרבה מחשבות על השושלת הנשית שלי ועל הירושות שאני מקבלת ממנה בימים האחרונים]. כשהתעוררתי מהחלום בתוך חלום הלכתי להסתובב במסדרונות שנראו כמו מסדרונות בית חולים, אבל הם היו סוג של פנימיה סוג של חללי חזרות בלימודים שלי. ופגשתי שם גבר מכאן, מהכלוב, שאף פעם לא פגשתי, אבל ברור לי שמסמל בשבילי איזו דמות אב. כל החלום לא ראיתי את הפנים שלו, כמו שאני לא יודעת איך הפנים שלו נראות במציאות. והוא מספר על סרט שהוא הולך לעשות, הוא נחוש לעשות אותו, הוא כתב על זה פוסטים ורציתי להציע לו שם את עזרתי בשלל תפקידים שאני יכולה לבצע בסיוע בהפקת סרט, כבר יש לי את התגובה בראש שאכתוב לו, אני יכולה להציע את כישוריי בשלל תפקידים, הפקה בפועל או פרה ופוסט פרודקשן. עריכה, עריכת וידיאו, מפיקה בפועל, נערת מים. בטח יש עוד דברים שאני יכולה לעשות על סט. אבל אז אני רואה אותו שם ואני לא מצליחה להגיד לו שאני רוצה לעזור. תהיתי אם הכוונה שלי היא בהתנדבות או בכסף, אבל כבר הייתי מוכנה בהתנדבות, זיהיתי מולו את הלחץ שיש לי מול דמויות סמכות לבקש בקשות. לסרט שלו קוראים food והוא סרט פורנו אבל על אהבה. השוט הראשון היא דמות בלונדינית שרואים רק מהכתפיים ומעלה.
ואז התעוררתי וגיליתי שפספסתי את השעון מעורר ואני אמורה להיות ברגע הזה בהקמה של מישהי לגנרליות. לקח לי רבע שעה להתארגן ובאתי. היה משהו דווקא נחמד כי הייתה לי תחושה שהן לא באמת יצטרכו אותי בזמן הזה, והיה לי סופ"ש שלם לא לעצמי בעבודה ובלתפקד מול המשפחה, וחזרתי הביתה אתמול בלילה, וכל מה שרציתי זה זמן לעצמי בבית שלי. אז השינה שלי לקחה עוד שעה.
פתאום עלה לי מרמור על כל הבנות האלה משנה א שמופיעות במיליון דברים כבר בשנה הראשונה שלהן, ואני בשנה ג וכמעט ולא לקחו אותי להופיע בשום דבר מעניין ב3 שנים שלי כאן. תחושה שלא הרגשתי כבר זמן, כלומר כמה שבועות מאז האירוע הקודם.
באתי עצבנית, הכל פה בבלאגן, כל חזרה היא שינתה לי את כל הקיואים של התאורה ועכשיו היא שינתה גם את איך שאני מפעילה את זה. אני מרגישה שאני צריכה לשמור על הרוגע שלי בתוך הסביבה הכאוטית הזאת, אם אומרים לי לעשות משהו ואני צריכה עכשיו לעשות את מה שאני יודעת שאני צריכה לעשות אז לעשות את זה ברוגע ולהציב את העובדות ברוגע. התעייפתי מהמקום הזה, כאילו כל שנה המוצפות שלי גוברת והיכולת שלי להתמודד עם אנשים קטנה.כלומר להתמודד עם דברים שלא נוחים לי.