באתי ללכת לישון והיה לי צורך לכתוב פה. אולי הופתעתי דווקא משפחות יש לי צורך לכתוב פה, אולי כי הרגשתי שהיו לי שיחות מועילות עם אנשים בחיי שהפחיתו את הצורך לכתוב פה. אולי אני צריכה יותר יחסים קרובים ולהרגיש בנוח לשתף אותם. בכל אופן.
הטיפול היה נחמד, דיברנו בעיקר על הרקע של שתינו, חיבבתי אותה. בסוף קצת צללנו יותר לדברים שקשורים לרקע ודינמיקות המשפחתיות שלי, והבתזוג אמרה בסוף שזה הרגיש אירוני שברור שבפגישה הראשונה נתעסק יותר בי. צחקתי ואמרתי שברור שזה נכון וגם אני חשבתי על זה. לי יותר קל לתפוס מקום מאשר לה ואני מדברת יותר. זה נמצא לי במודעות מההתחלה ואני משתדלת לשאול אותה עד כה באינטראקציות עם מטפלות אם היא רוצה לדבר ולפנות לה מקום. בכל מקרה. כן זה נתן איזו אופטימיות, וגם הכניס איזו אנרגיה קצת יותר אוהבת ופלרטטנית אפילו בינינו.
בערב דיברתי עם השותפות לגבי חול, ועלתה לי מחשבה על תוכנית שמשלבת גם את הבתזוג ופסטיבל עם חברים שלה וגם טבע אחכ אני היא והשותפות שלי. הגענו לנקודה שדיברנו על סמים ושיש בפסטיבל סמים והחברים שלה בטח ירצו. אמרתי שאני ארצה שננהל על זה שיחה כי היא יודעת שלהיות עם אנשים שקרובים אלי שעושים סמים זה משהו שקשה לי, ובכללי קשה לי להיות בסביבה שעושים בה סמים. והיא אמרה שזה יהיה לה קשה לא לעשות אם היא תרצה לעשות, ונכנסו לויכוח שבו אני מנסה להסביר לה למה זה פוגע בי כשאני אומרת לה שיש משהו שגורם לי להרגיש לא בנוח, ויחד עם זה שהיא אומרת שקשה לה היא לא אומרת שהיא מבינה ושהיא רוצה שנבין ביחד איך לעשות שלשתינו יהיה טוב. זה הגיע לנקודה שהיא אומרת שהמחשבה לעשות משהו שהיא לא רוצה בשביל מישהו אחר גורמת לה לרצות להיכנס לטנטרום. שאיום על החופש שלה גורם לה לחוסר אונים. שאם היא מרגישה שאוסרים עליה משהו כל מה שהיא רוצה זה לצרוח לא לא לא. ושהיא רוצה להיות קרובה אלי וביחד אבל קרבה וביחד קשים לה, והעובדה הזאת של המציאות שהפעולות שלה משפיעות על בנאדם אחר גורמת לה למועקה ענקית.
הייתה בזה איזו הקלה גדולה בשבילי, שהיא אמרה את הדברים האלה. שאני לא משוגעת סתם ואני לא סתם מרגישה כל הזמן לא חלק ולא נלקחת בחשבון ושלא מתחשבים בי. מבחינתה היא עושה כל מיני דברים שאמרתי שאני רוצה, שקשורים בלהתחשב בי, והיא לא מבינה למה זה לא מספיק לי. אבל מבחינתי אני מרגישה כמה היא לא רוצה לעשות את הדברים האלה, לקחת אותי בחשבון. יותר מזה, היא כן אומרת את הדברים שעשויים לקחת אותי בחשבון, אבל גם הם בד"כ מגיעים אחרי מספר דברים שהיא אומרת או עושה שגורמים לי להרגיש שהיא לא שמה זין עלי, וגם כשהיא כבר אומרת משהו שלוקח אותי בחשבון אני מרגישה אנרגטית שהיא לא שם, שהיא לא בזה. אני לא פאקינג משוגעת. וברור שזה יגרום לבנאדם להרגיש שלא אכפת ממנו.
איך נכנסתי לזה שוב, בדיוק שטחתי בפני השותפה שלי כמה זה מעצבן בטירוף. בכל מקרה, היה בזה משהו מאשרר. כל הדבר הזה עם הסמים החזיר לי את המקום של לא רוצה לטוס איתך לא רוצה כלום איתך. כבר אמרתי לה כמה קשה לי המחשבה להתאים את עצמי לתוכניות שלה עכשיו כי אני מרגישה שזה כל הזמן ככה, אני מתיישרת לפי מה שמתאים לה. אז ההצעה שלי שנלך לפסטיבל עם חברים שלה, ואמרתי לה שאני ארצה שנדבר על זה בגלל שאני עשויה להרגיש לא חלק בגלל שנהיה עם חברים שלה, היא יודעת כמה זאת סיטואציה שעשויה להיות רגישה. אז איך אני אומרת לך שאני צריכה שנדבר על עניין הסמים כי זה גורם לי להרגיש לא בנוח, ושאולי אני ארצה לבקש ממך שלא תעשי, והדבר היחיד שאת אומרת זה שיהיה לך קשה לא לעשות אם תרצי לעשות? איך את לא מביעה שמץ של לראות אותי בסיטואציה הזאת? שזה עשוי להיות לי קשה, להיות עם אנשים שהם חברים שלה ולא שלי, ושהם יעשו סמים שגורמים לי להרגיש לא בנוח ולא חלק. איך המחשבה הראשונה שיש לך היא לא - אני רוצה שהבתזוג שלי תרגיש טוב, כן זה יבאס אותי, אבל אם היא צריכה אני אעשה את זה כי אני רוצה שהיא תרגיש טוב. זה לא מחשבה שעברה לה אי פעם בחיים. זה כל כך פאקינג מעצבן. אני הולכת כל כך הרבה לקראתה, כל בקשה שלי שתלך לקראתי פשוט גורמת לי להרגיש כאילו ביקשתי ממנה כליה.
היא פשוט אמרה את זה, העובדה הזאת שהפעולות שלי משפיעות על בנאדם אחר בלתי נסבלת לי. זה המשמעות של להיות במערכת יחסים, וזאת בטח המשמעות של להיות בזוגיות. מה הפעולות ומה הגבולות של זה ועד לאן זה מגיע, זה משתנה מקשר לקשר מאדם לאדם. אבל זה חלק אינהרנטי מכל מערכת יחסים, קשה לי להאמין שיש איזשהו קשר של קרבה שהיא תיכנס אליו שזה לא יהיה נכון בה. אז איפה לקחת אחריות על הקושי שלך? איפה הבעה של רצון לעשות עם זה משהו? או הודאה שאת לא יכולה ואת לא רוצה להשתנות ואז תעזבי אותי בשקט. פשוט תעזבי אותי בשקט.
לא מאמינה שמצאתי משהו שהתרגשתי לגביו על לטוס ביחד לחול והיא פשוט הוציאה לי את החשק. יודעת שאני אשן על זה ואולי ארגיש אחרת מחר. גם כן הרגשתי שהיא הודתה בדברים והבינה דברים של הצד שלה והצד שלי בצורה יותר טובה. אז נראה מה יהיה. זה פשוט גרם לי לחשוב, אם ככה את מגיבה עכשיו על הדבר הזה, איזה דברים את עוד עשויה לעשות לי אם נהיה שם? במיוחד אם נהיה עם שלושה חברים שלך.
האירוניה היא שאני אחד האנשים שהכי צריכים את החופש שלו, וסביר שאם נהיה יחד בפסטיבל היא עשויה להרגיש לא חלק מרוב שאני אוהבת לדבר עם אנשים חדשים וחוויות חדשות. למרות שעם ההתנהגות שלה היא כלכך דואגת שהפרטנרית שלה תישאר אובססיבית וחסרת ביטחון ותהיה תלויה בה. ההתנהגות שלה מייצרת תלות אצל אנשים אחרים, תלות שמחרידה אותה. אם היא רק הייתה יודעת לראות אותי ולהתחשב בי ולגרום לי להרגיש אכפתיות, היה יכול להיות לה כל כך הרבה פאקינג חופש. היא מוציאה אותי מדעתי. לפחות קיבלתי אשרור לזה שאני לא פאקינג משוגעת, ואני גם לא בעל אביוסיז שרק כועס עליה כל הזמן. זה פאקינג קשה. היא לא הייתה שורדת דקה של היחס שהיא נותנת לי. אני לא יודעת מי היה שורד את זה.