בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שדה פרחים

מקום להניח את מחשבותיי
לפני 3 חודשים. 6 באוגוסט 2024 בשעה 18:27

אני פשוט לא בטוחה כמה עוד יש לי לתת

אולי אני צריכה אחורה באיזה אופן כדי להשתקם

 

אמרתי לה שאני לא יכולה לבוא אם היא לא גורמת לי להרגיש שהיא רוצה שאני אבוא, שזה יכול גם להסתכם במילים פשוטות כמו אני רוצה שתבואי. הייתה לי נקודה שרציתי להעביר אבל שכחתי אותה בעודי כותבת. בכל אופן. באמת פעם הייתי עושה הכל כדי לבוא אליה כשהיא צריכה אותי, וגם עשיתי את זה. עזבתי הכל ונסעתי אליה בתחבצ בגשם שעתיים כי היה לה התקף הקאות ובחילות. באתי אליה ספוגה מכף רגל ועד ראש ליטרלי, ואז הלכתי לחפש לה ג'ינג'ר אייל כי זה עוזר לה. ועכשיו אני רואה כמה היא בלחץ מכל המצב, ואמרתי לה שאני כאן, שאם יתקיפו אני אדאג לבוא אליה ואדאג שנהיה במקום בטוח. והיא לא מבקשת ממני תמיכה ולא מביעה כלפיי חיבה ומרגישה לבד. והיא מרגישה שאין לה מקום ואמרתי לה שאני פה, וכל מה שהייתי צריכה זה שתגיד שהיא רוצה שאני אבוא. אבל היא לא יכולה. קשה לה לבקש תמיכה, קשה לה לבקש דברים מאנשים ועוד יותר כשהיא מרגישה פגיעה. ואם היינו בהתחלה הייתי פשוט באה בלי לשאול שאלות, עושה מה שצריך כדי לבוא כדי שהיא לא תלך לישון לבד כי היא בחרדה. אבל אני מרגישה שאני צריכה לדאוג לעצמי. שזה לא מקום שממלא אותי, שאני רק מרגישה לא רצויה ודחויה. ואני יודעת שהיא אוהבת אותי, ואני יודעת שהיא צריכה אותי, אפילו שהיא לא מודה בזה אפילו בפניי עצמה. מרגיש לי קטנוני באיזה אופן שאני לא יכולה לבוא אליה עכשיו בגלל שהיא לא מזמינה אותי, למרות שאני יודעת שהיא לא רוצה להיות לבד. אני פשוט לא יכולה יותר לשאת את התחושה של להרגיש לא רצויה. כאן במיטה שלי אני רצויה ואהובה יותר מאיך שאני מרגישה במיטה שלה. וזה פשוט לא מספיק לי לדעת שהיא רוצה אותי אם אני לא מרגישה את זה. וזה עצוב, כי אני יודעת כמה קשה לה, וכמה היא מרגישה לבד עכשיו. שאין לה שום מקום בעולם. ואני מכירה את התחושה הזאת כל כך טוב. זה אחד הדברים העצובים, כמה שתינו מרגישות כל כך לבד בעולם, כל כך חסרות בית, ולא מצליחות לגרום אחת לשנייה להרגיש פחות לבד. זה עצוב לי כי אני יודעת שהיא רוצה להיות ביחד עכשיו והיא לא יודעת איך לעשות את זה. אבל אני לא רוצה יותר לצאת מעצמי כשאני לא מרגישה שאני מקבלת בחזרה. זה עצוב. עלתה לי תחושה כזאת שאני אשמח להיות שם בשבילה כמה שהיא רוצה, ושהיא יכולה לבוא אלי לפי כמה שהיא צריכה, גם אם זה אומר להיות שם בשבילה בתור חברה. הרבה פעמים זה מרגיש שאם אני לא הייתי מזיזה דברים לא הייתה לנו מערכת יחסים. אולי זה לא נכון, אבל זה כן לא ברור לשתינו איך היא הייתה רוצה לנהל מערכת יחסים. אם היא הייתה מנהלת אותה אין לי מושג איך היא הייתה נראית או אם היא הייתה קיימת.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י