אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שדה פרחים

מקום להניח את מחשבותיי
לפני חודש. 17 באוגוסט 2024 בשעה 18:08

היא אמרה, זה שהמנגנון הגנה שלי הוא להתרחק לא אומר שאני פחות צריכה אותך או פחות תלויה בך. היא אף פעם לא אמרה את זה

 

אני עייפה. מרגישה שאין לי כוח לבוא ולראות מישהי אחרת. הייתי רוצה שיבואו ויראו אותי. אולי מספיק שאני אעשה את זה. אני עדיין לא מצליחה להתמסר ללהיות פגיעה איתה, וזה שהיא פתאום הבינה שזה מה שהקשר שלנו צריך, שנהיה פגיעות אחת עם השנייה, זה לא אומר שאני אבוא בריצה אלייך ואפתח את הלב. מתחת לדברים יש בי עוד כעס ועלבון ופגיעה, ורצון להחזיר לה, על כל הכאב שהיא העבירה אותי, כל הדחייה, כל החוסר ביטחון שהיא עוררה בי. רצון שהיא תרגיש חזרה את החוסר ביטחון והדחייה והחוסר וודאות אם הבנאדם שאת אוהבת אוהב אותך באותה צורה. ואני לא רוצה לתת לה יותר דברים שאני לא מקבלת חזרה.

 

אין לי כוח להיות בסדר עם אנשים עכשיו. אני רוצה להיות בסדר איתי


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י