Master of Tease

מאז שאני זוכר את עצמי אהבתי לשלוט על גברים. כאשר יצאתי מהארון התחלתי לחקור והבנתי כמה אני אוהב את זה וגם כמה אני טוב בזה (לא מעט נשלטים אמרו לי עוד בתחילת הדרך שאני מעין כישרון טבעי בשליטה מנטלית). הרבה יכולים להגיד ששליטה שונה מזוגיות ביכולת האינטימיות. יהיו אף כאלה שירחיקו לכת ויטענו שהיא מהווה בריחה מאינטימיות - שגם השולט וגם הנשלט בוחרים במודע להגן על הלב שלהם במסגרת של תפקידים ברורים. אני לא מסכים עם אמירות כאלה - אני חושב שבשליטה אמיתית שנמשכת יותר מסשן אחד יש אינטימיות ולעיתים תהליך שליטה משמעותי יכול להיות יותר אינטימי מזוגיות. שבניגוד לדעה הרווחת ששליטה מגנה על הצדדים, היא דווקא חושפת אותם יותר לחלקים הכי עמוקים ואפלים אחד של השני. 

בהתחלה הייתי עושה סטוצים והייתי די טוב בזה. אהבתי לראות איך ההתנהגות של הנשלט משתנה במהלך הסשן. איך הוא משחרר לאט לאט את השליטה ומעניק לי את החירות שלו, גם אם לשעות ספורות. זה היה נחמד, אבל בשלב מסוים זה כבר לא הספיק לי - רציתי יותר. רציתי שהנשלט יהיה שלי מעבר לכמה שעות, רציתי לעבור איתו תהליך ולהפוך אותו לשלי באמת. לראות אותו נכנע ומוותר על השליטה. מה גם שהיה לי קשה התחושה של חיבור מטורף לכמה שעות ולאחר מכן חסימה מצד נשלטים בגריינדר או בטלגרם, כאילו לא חלקנו עד לפני שעה רגעים מדהימים ביחד. 

לאור זאת, התחלתי מראש לכוון לקשרי שליטה רציניים ומשמעותיים על פני סטוצים. זה היה טוב יותר מלקבל את הנשלט לכמה שעות וזה הרגיש פחות משחקי ויותר תהליכי - הרגשתי שאני מצליח לגעת בנפש של הנשלט ולהפוך אותו לשלי באמת, גם אם זה לקח יותר זמן. והאמת, אהבתי את זה כל כך. אבל גם תמיד הרגיש לי שמשהו חסר - כן, אני אוהב את התחושה שהעבד שייך לי ומעריץ אותי אבל אני גם בן אדם זוגי והיה חסר את הרומנטיקה, את האהבה, את התחושה שהנשלט רואה אותי כאדם וכמעבר לרק שולט. אבל רוב השולטים שנתקלתי בהם רצו להישאר עם ההגדרות המוכרות ולשמור על הלב שלהם. האמת שאני יכול להבין. 

אני לא יודע למה, אבל בשנה האחרונה השליטה שלי השתנתה. התחלתי לחשוף את הלב שלי הרבה יותר, להביא את עצמי כאדם לשיח ולא רק אותי השולט וכן, גם להיפגע הרבה יותר. השיא הגיע עם אדם - גבר גברי בן 45 שמעולם לא נשלט ורק חיכה שאעשה לו בית ספר. בדיעבד, הוא עשה לי. את אדם הכרתי בגריינדר והיה בינינו קליק מהרגע הראשון. חיכיתי כל כך להיפגש איתו וכשסוף סוף נפגשנו זה היה מדהים. התחלנו מלשוחח על החיים בתקופה שלה, על היציאה של שנינו מהארון והקושי שהתלווה לכל אחד מאיתנו ואפילו שוחחנו על שאיפות ועל שירים משנות ה-80. כשהגענו לשליטה זה היה מדהים אפילו יותר, הכל פשוט התחבר בינינו והייתי בטוח שסוף סוף מצאתי את האחד (על הסשן שלנו אני אולי אספר בהזדמנות אחרת). לאחר שש שעות של עונג צרוף אשר כלל גם שליטה אבל גם הרבה שיח וצחוק, באתי ללכת לדרכי. ביקשתי מאדם שנעבור לוואטסאפ כדי שיהיה נוח יותר לתקשר והוא הסביר לי ששכח להגיד לי אבל שהוא בזוגיות. זו הייתה הפעם הראשונה שהלב שלי קצת נשבר משליטה ומאז לקחתי הפסקה מסשנים והשליטה בכלל. 

לאחר מחשבה מעמיקה החלטתי שאני עם הסשנים וקשרי השליטה הרגילים סיימתי. אני מוכן לקחת על עצמי רק קשרי שליטה שיכולים להבשיל לכדי זוגיות בידיאסמית. אם כבר אני שם את הלב שלי על השולחן, אני מעדיף שהסיכוי לרסק אותו יהיה שווה את זה. הבעיה שגם פה הלב נשבר לא פעם. בפעם הראשונה זה היה עם עומר, שלאחר תקופה של כמה דייטים החליט למקבל אותי עם האדון הקודם שלו.

הפעם השנייה הייתה היום, עם שון. שון פנה אליי בגלל הבלוג. הוא התחבר מאוד לרעיון של שליטה מנטלית וזוגיות בידיאסמית והסכמתי לתת לו הזדמנות. לי ולו היו שיחות מדהימות ועמוקות - גם על השליטה אבל גם על החששות שלי ושלו מהקשר וההבנה שאנחנו מעוניינים לנסות בכל זאת. למרות שעוד לא נפגשנו, התחלתי קצת להרגיש אליו דברים והוא שיתף אותי שגם הוא מרגיש באופן דומה. שמשהו בקשר הזה מרגיש שונה ואמיתי יותר. אפילו שיתפתי אותו שחלמתי עליו לפני כמה לילות והוא שיתף אותי שהוא מחכה כבר שנוכל להיפגש ולהכיר יותר כשיחזור מהמילואים. אני יודע אתם צודקים עם הביקורת, אני לרוב שומר את הלב שלי קרוב יותר. אבל הפעם, זה פשוט הרגיש נכון. הבוקר קמתי על מנת לרשום לו בוקר טוב בטלגרם וגיליתי שהוא חסם אותי באתר ובטלגרם.

האמת, לא יודע למה ציפיתי יש כל כך הרבה מאונני מקלדת וחרטטנים בתחום הזה. אבל זה עדיין כואב. 

אז אולי בפעם הבאה אני צריך לשים גבול נוסף ברשימת הגבולות שלי - לא דם, לא סאונדינג, לא פומבי ואולי הכי חשוב - לא לשבור לי את הלב. 

השבועיים האחרונים מספקים לי הרבה צרות ואני מרגיש שאני קצת מאבד שליטה. פעם נשלט קבוע אמר לי שהנשלטים הכי טובים הם בדרך כלל האנשים הכי חזקים בחדר - ״כשאתה רגיל להיות השולט בעניינים אתה לומד להעריך את איבוד השליטה״. ממבט לאחור בחמש השנים האחרונות נראה שיש הרבה צדק באמירה הזו. שכן, באופן אירוני, מבין כל הנשלטים שאילפתי, אלו שהכניעה באה להם בטבעיות היו דווקא אלה שקשה לדמיין כמוותרים על השליטה. לאחרונה אני חושב הרבה על כך שאצלי האירוניה הזו עובדת גם בכיוון ההפוך. דווקא כשאני מרגיש שהצרות מתדפקות על דלתי ושחיי היום יום יוצאים מכלל שליטה, דווקא אז הצורך שלי בלשלוט מתפקע מתוכי. 

את אורן הכרתי שבועיים קודם לכן דרך הגריינדר. האמת שזה התחיל בקטע של סקס ונילי, אבל מהר מאוד נגרר לשיח של שליטה מנטלית. אני די מחבב את אורן האמת ולכן גם אמרתי לו שאני סתם נראה מתוק יכול להיות די קשוח במיטה. לא שזה עזר, משום מה זה תמיד מדליק אותם יותר. הוא ביקש שאני אתחיל לאלף אותו ואני נעניתי, אבל עד היום עוד לא החלטתי מתי יום האילוף יגיע. ובכן, אני מניח שהיום זה היום. שלחתי לאורן הודעה קצרה שאומרת הכל - ״תגיע עבד״ וקיבלתי את המענה הגנרי של ״כן אדון״. תוך מחצית שעה אורן היה ערום ואזוק לכיסא אצלי בבית. 

הרגשתי את החשש של אורן וליטפתי אותו בעדינות תוך כדי שאני מנשק אותו בעדינות ולוחש לו שהכל יהיה בסדר. תוך כדי שאני מרגיש את הגוף של אורן נרגע אני מתחיל לעשות לו אדג׳ינג באיטיות. אני מאוד מנטלי בשליטה שלי ואוהב להשתמש בחולשות של הנשלט נגדו בתהליך האילוף ככה שאין סשן שדומה לאחר, אבל מודה שיש לי חיבה גדולה לאדג׳ינג. אין משהו מחרמן יותר מלקחת גבר חזק וגברי ולראות אותו נכנע לאט לאט דווקא באמצעי אלגנטי של שליטה בעונג - לראות את הגוף החזק מתחיל לרעוד, את הפרצוף חמור הסבר מתחלף בתחנונים ואת הזין מטפטף בלי שליטה. שיחקתי לאורן בזין באיטיות עד שהרגשתי את הגוף שלו מתחיל להתקמר ועברתי למקומות רגישים פחות. ליקקתי לאורן את הפטמות לאט לאט תוך כדי שמלטף לו את הביצים וכשהתקרב שוב לחשתי לו ״אתה יכול להיכנע לי בכל שלב״. המשכתי לחלוב את אורן באיטיות תוך שמקפיד לעצור כל פעם רגע לפני הגמירה ומשלב גירויים במקומות רגישים נוספים. שמעתי את הגניחות והרגשתי את הרעידות של אורן בכל הגוף וידעתי שרגע הכניעה של אורן מתקרב. בחלוף שעתיים, ליקקתי באגרסיביות את הכיפה של אורן כשאני שומע ברגע את הגניחות והאמירה המיוחלת ״אני נכנע״. 

קמתי על הרגליים ונישקתי את אורן תוך כדי שאני נועל לו את הזין בפעם הראשונה - ״אנחנו עוד נראה״.