אני

לפעמים רק לפעמים

מוצאת את עצמי בלילות

קוראת אותו

בלי תכנון מוקדם

הוא פשוט מופיע

כמו ילד שמרים אצבע

באמצע השיעור

ונורא רוצה

שהמורה תתייחס אליו

ותיתן לו לענות

כי הוא יודע

אז נשאבת לעוד מילה

שלו

ועוד אחת

ואז הוא מתייחס וכותב לי

ואני יושבת מסמיקה

מחייכת לעצמי

יורדת לרכב

נוסעת לטיול לילה

בפיג׳מה

מתקשרת אליו

מספרת לו על שברון לב

על עוד אכזבה

והוא מקשיב

ולא מקשיב לי

צמא למידע

ואני

אני רק יושבת בחושך

ברכב

בפיג׳מה

וחושבת

מה היה קורה

אם הוא

היה

לידי

לילה טוב