|
|
|
להחליט לעצור
לעצור את הרכב בדרך לצפון
לשבת מול חוף הים
לבד
רק רוח חמה, חול גס ומים קרים
מול טבע קשה לא להסיר שכבות
אז אחרי שהבגדים ירדו
ואחרי שהגוף הערום נכנס למים
הלב גם השיל שכבת מגן
ומשהו בי הרגיש יותר שלם
לפעמים אני תוהה לעצמי, כמה מלפפונים בעולם מצאו את דרכם לתוך חורים רטובים וחמים?
אתמול במכולת
ראיתי אישה אלגנטית
לוק אירופאי קלאסי
אוחזת במלפפון
מלפפון אירופאי גדול
תופסת בבסיסו בעוצמה
בוחנת כל סנטימטר
האם הוא טוב לסלט או לחור שלה?
אירופאים והמלפפונים הענקיים שלהם
גם הכנת סלט הופכת מינית
טוב אז אחרי שסיפרתי לכם על החיבה שלי לנשים בווסת אולי הגיע הזמן לספר על החיבה לשתן.
האמת הפתיע אותי עד כמה השיחנ על וסת הפעילה נקודות באנשים- משיכה, חרמנות, גועל, סקרנות , ריגוש.
כמו הרבה חלקים במיניות שלי הבנתי את זה במהלך שנת יב שלי. וככה גם את החיבה לשתן.
הסיפור עם שתן חוזר לפעמים הראשונות שאני בכלל מתקלח עם בחורה. זוגיות רומנטית יציבה ראשונה. אחרי תקופה מתחילים להרגיש בנוח להשתין במקלחת. לצד להרגיש בנוח להתחרמן אחד על השני במקלחת. ואני צופה באישה היפה מולי משתינה... הזרם הצהוב נשפף מהכוס על הרגליים שלה למטה.
הייתי חייב לשלוח יד להרגיש. לשים בפתח הנרתיק החם. הלם גדול הופיעה על הפנים שלה. הלם שנהפך לריגוש. היד השנייה נשלחה לצבוט פיטמה קשה ולהטריף.
תחושת הטאבו והחמימות על היד הטריפו אותי ואווו
והפעם השנייה זה הסלים...
הפעם אחרי כמה שניות לתוך השתן שלה היא קיבלה הוראות לרדת נל הברכיים להמשיך להשתין ולהרגיש אצ השתן שלי עליה
הלם ופחד בפניה
ריגוש
יורדת על הברכיים
זרם שתן נשפך על החזה והפנים
ואוו הריגוש שזה נתן לנו
שני ילדים צעירים בני 18 שרוצים לחקור אחד את השנייה
מאז ועד היום החקר לא נגמר...
עוד רגע אני טס לחופשה
שיחה תמימה הולידה בי מחשבה לחשוף מחשבות שרצות בראש במשך השנים.
אני נמשך לנשים בזמן וסת
אבולציה? לא יודע למה
הריח שלהן אחר
הטעם שלהן אחר
התחושה של זוג אצבעות מחליקות לכוס בזמן וסת משגעת אותי
גורמת למשהו עוצמתי, חייתי לצאת. למשהו "טבעי קדום"- גובל במקודש.
אף פעם לא נגעלתי, מגיל ההתבגרות אני יודע שזה מושך אותי. מסקרן. הטעם. המגע.
התחושה של החדירה...
הצבע שנוזל על העור שלנו
החיכוך אחר
ואיך אתם עם זה? נשים וגברים כאחד
משום מה רגע לפני תחילת המילואין בחרתי להעלם
ממש ככה, למחוק הכל פה
נכון, אין לי פה איזה בלוג ארוך ימים
וגם אין לי פה המון קשרים
אבל יש למקום הזה כוח למשוך אותי עמוק עמוק
פנימה לתוך עצמי, מעיין פנס להסתכל עמוק פנימה
ובזמן מילואים זה לפעמים....איך אומר....לא טוב
לא שאני לא בעד גבריות של בחינת רגשות
חלילה
אבל הייתי בטח נשאב לפה במקום להתמודד עם מה שהיה שם
אז שלום לכולם (לכל הפחות מי שמעניין אותו) חזרתי!
חדל ונגמר המילואים
באלי לפרק לך את הצורה
אני יושב על ספת החוף
חורפי, השמש שקרנית
הגלים סוערים וגם בלב יש סערה
אבל גם אם קר יש נחמה
באור השמש
בצליל שבירת הגלים
ברוך החול
אני נשכב אחורה
מדמיין
חולם
נותן להכל לעצור
שוכבת במיטה ערום
נקי
עם שלל מחשבות שרצות
מלוכלכות
מחשבות זימה על נשים בחיי
חלקן הגיוני, חלק בזוי
חושב על הגננת של אחיינית שלי- בת 45 אלגנטית ויפה
חושב על שינשינית שפגשתי בסדנה שהעברתי שרק מהריח היה אפשר להבין שהיא נזלה בכיסא מולי
חושב על משקית האופטיקה במילואים
על האישה שישבה מולי בקו 42
הרבה זימה של סוף השבוע
להתעורר ליום חופש טיפה חולה
אבל סוף סוף המירוץ עוצר לרגע
ואז צפות המחשבות
פנטזיות גסות ביותר
ולי יש את הזמן
להתענג על התמונות בראש
לפרוק את אשר צריך לפרוק
כי יש פנטזיות שהן יהיו לנצח
רק בראש
בכל פעם שאני ניגש לכתוב, אני שואל את עצמי מה אני מחפש לחשוף הפעם ואת מי. האם את הדמות המוכרת, המיושבת, זו שמחזיקה במושכות החינוך והמדים? או אולי את השכבות שאני מקלף רק בחדרי חדרים, במקומות שבהם המילים הופכות למגע והסמכות משנה את פניה.
קיים מתח משכר בין הידיים שמחזיקות נשק במילואים או ספר בכיתה, לבין אלו שמשתוקקות להכניע, להוביל, או דווקא להתמסר לאישה שיודעת בדיוק מהו כוח. במיוחד כזו שהחיים כבר לימדו אותה דבר או שניים, נשואה או נושאת בתוכה חיים חדשים.
יש בי פיתוי להוציא אל האור את הפנטזיות האפלות יותר. אלו שאין בהן רחמים, שמונעות מאגרסיביות גולמית ומצורך בשליטה מוחלטת. אבל שם, בתוך החושך הזה, מסתתר העונג הטהור ביותר: הרגע שבו היא רועדת מעונג, גומר בעוצמה, משחררת אלי את הנפש בצורה הכי חשופה.
הגבולות מטושטשים. הכל אפשרי.
לי רק נשאר לבחור, איזה חלק מעצמי ארצה לחשוף היום. לחשוף מולך הלילה. עם כוס תה חמימה או כוס יין אדום.
