אתה יושב על כסא ילדים ,
ידיך קשורות
וכך גם רגליך..
-זוכר שאמרת "איכס" על חולודץ. (רגל קרושה)
-אמרתי לך לא אומרים איכס על אוכל !!!! מה זה החינוך הזה?!?! צריך לחנך אותך מחדש!!!
מוציא את החלדץ מהמקרר את הדבר האלוהי הזה...
אתה צועק לא בבקשה גברתי אני לא מסוגל זה מגעיל אותי .
האוכל אינו מגעיל" - אני זועמת עליו!
"אחרי שניה הוא כבר רואה כוכבים אחרי המכה עם המקל קיין שלי המשובח .
לוקחת כף של החלדץ ומקרבת לפה שלו.
-תפתח את הפה מהררר!!!
הוא משאיר אותו סגור.
-אתה לא מבין מה אמרתי לך?!?!
-טוב לא רוצה בטוב , אז יהיה ברע!!!
מתחילה לפתוח לו את הפה כמו שעושים לכלבים או ילדים שמסרבים לאכול או לקחת כדור..
רק ביותר אסרטיביות ואכזריות.
פותחת את הפה הוא משמיע קולות לא מרוצים.
ומכניסה לשם את מלוא הכף עם החלדץ.
-רק תנסה לירוק!! סותמת לו את הפה והאף שילעס.
-עכשיו תבלע , אני מחכה!!!
בקושי מצליח לבלוע..
-בבקשה המלכה , אני מתחנן,אני אעשה כל מה שבא לך, רק לא רוצה לאכול את זה . הוא מתחנן .
-אתה תלמד שלא אומרים איכס, ומגעיל על אוכל .
וגם תלמד לאהוב כל מיני מאכלים . אם לא בטוב אז ברע!
"פתח את הפה מיד! " אומרת לו .
והוא פתח . התחלתי לשמוח שזה התחיל להצליח.
ואז לפתע הוא יורק..
"לא המלכה אני לא יכול בבקשה , תרחמי עלי..."התחיל להתחנן ולבכות
-כנראה אתה לא מבין שעד עכשיו הייתי נחמדה מדי!
מוציאה את המקל שלי.
נעמדת מאחוריו. וחונקת אותו עם זה.
"אם עכשיו אתה לא תאכל את זה כמו כלב טוב.
אתה תצטער שהגעת לעולם הזה הבנת..?!?
לא תוכל לאכול יותר בעצמך עם הידיים האלה שאני הולכת לשבטר אותם עם המקל!"איבדתי כבר את הסבלנות.
-לא לא בבקשה , רק לא ידיים זה בלתי נסבל...
אני אוכל עכשיו הכל!!!!
-הזדמנות אחרונה!
"תפתח את הפה"
הוא פתח, לעס , בלע.
וככה עוד כף ועוד כף...
עם דמעות בעיניים.
-אמרתי לך שכדאי לך להיות כלב טוב. אתה רואה כמה זה פשוט , ואף אחד לא סובל.
"האוכל הזה מגעיל " שואלת אותו.
-לא המלכה האוכל הזה לא מגעיל , הוא אכיל. אין אוכל מגעיל..ואני אלמד לאהוב אותו!
יופי השיעור עבר בהצלחה. למדת היום הרבה!
