בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

במבי חושבת בקול רם.

הרהורי חיפוש במרחב המטורף והממכר.
סיפורים אמיתיים מנקודת מבט סובייקטיבית.
כותבת פה בשבילי כדי לזכור את המסע המשוגע הזה.
לפני 3 חודשים. יום חמישי, 25 בדצמבר 2025 בשעה 8:19

אני נוסעת לי באוטו, כוורת בפלייליסט והילדות מנמנמות לידי והמוח שלי נודד לאיך שהוא היה משכיב אותי על הצד ומקפל אותי לתנוחת עובר ואני הייתי מרימה את הרגל העליונה והוא היה מחליק פנימה, היד התחתונה שלו מתחת לצוואר שלי, מחבקת את הציצי והיד העליונה מוחצת את הראש שלי לתוך המזרון והוא היה מזיין אותי חזק ובקצב אחיד עד שכמעט בסוף, כמה דקות אחרי שאני התפוצצתי כבר בפעם הלא יודעת כמה וכמה רגעים לפני שהוא היה מתפוצץ ואז הוא היה מגביר את הקצב ודוחף את הראש שלי עוד יותר לתוך המזרון ואת הזין שלו עוד יותר עמוק ואני הייתי כבר במצב נוזלי מתקדם עד שהיה רועד כולו וצורח לי באוזן פאק פאק פאק ונושך לי את הכתף ואני הייתי לפעמים אפילו רועדת יחד איתו עד אובדן הכרה כמעט. 

אולי זו בכלל אני שנשכבתי על הצד והצמדתי את התחת שלי לזין שלו, מתחככת בו עד שהיה נעמד ומרימה את הפיג׳מה ומשחילה את הזין שלו בין הרגליים שלי שכבר היו רטובות מרוב שהייתי נוזלת על עצמי ואז הוא היה מזיין אותי. 

מי זוכרת בכלל. 

עכשיו אני בכלל באוטו, נוהגת במונוטוניות על כביש שש וחושבת שאתמול לראשונה הצלחתי להרגיש את הגוש הגדול שנמצא בצד שמאל למעלה. פעם הייתה שם היד שלו. היום יש גוש בפנים. 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י