Masako: "A woman loves a man who loves passionately".
למרות היותי אדם תהליכי לאין שיעור, מאז שאני זוכר את עצמי, מיניות עבורי נתפשה כעניין תוצאתי. אם זה לא סוער, או סוער בעדינותו ובכל מקרה מתפרץ מהקרביים, זה לא זה.
תשוקה היא אלימות כבושה ונצורה ויש ליתן לה משקל קטגורי בכל פעולה.
מרוב גועל וחוסר עניין מבני-אדם, כשהייתי פוגש מישהי, הייתי בודק לה את החניכיים והשיניים, כמו שבודקים לבקר ובמרבית המקרים, השפתיים לא היו נפגשות, כדי לא לחוש את הזיהום האנושי. ניחוח, מגע, בוסר.
התפלשות - אין דרך שלמה מזו להזכיר כי הינך חי. סטריליות היא מחלה מודרנית ואין דבר מושלם כגוף מרופט מתשוקה, להזכיר זאת בעדך. כאן מתחיל תהליך, השכם בבוקר כשהיא יוצאת מהמקלחת ומתנגבת עבורי בתנועות קטנות. אני שוכב ונוגע בזין, לא בוולגאריות רחמנא ליצלן, אם כי במתינות, לבנות מתח. תהליך.
לעתים אני מנגב באצבעי טיפה קטנה ומורח על לשונה ועתים אני מנגבה באמצעות תחתוניי, אולי יתחבו בסוף של יום אל פיה. כשהיום ממשיך ולא בכל יום, אני מבקש תמונה, תמיד בשמלה מורמת ותחתונים מופשלים כשרק הכוס והפנים שם.
לעתים סרטון כשהיא משתינה על הרצפה כמו חזירה, חזירים מתפלשים וכשאני מבין שאין דבר עלוב ממנה, היא נוגעת עבורי וטועמת את שאריות הזרע מליל אמש.
כשאנחנו נפגשים לעת-ערב, לעתים היא נגררת כבובת סמרטוטים לרהיט הקרוב או למיטה. היו פעמים שהיא השתינה בישיבה על האסלה, רק כדי שאכנס כרוח ואדחוף את ראשה לשם, כדי שהכוס יהיה בגובה הנכון. עתים אני מותח את הריקוד על-פני שעות ליקוק שקטות ואחרי שהיא גומרת, אני חודר כדי להרגיש את הרעידות ולתת לה סיבה להתקלח בבוקר המחרת.
אני לא תמיד גומר, אך כשכן זה תהליך תוצאתי. איתה אני תמיד מתפלש.