לפני חודש. 1 במאי 2024 בשעה 9:55
בגיל 14 אמרתי לעצמי : אין לך חברים, אף אחד לא רוצה להיות חבר שלך.
ניחמתי את עצמי ״אתה לא צריך אף אחד, רק את עצמך״.
שכבתי במיטה שלי והרגשתי עצב עמוק. אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול.
כל החיים שלי, נושא הרלוונטיות ריחף מעליי. הוא השפיע על הכל.
האם אני רלוונטי? כמה רלוונטי? אוהבים אותי? למה אין לי חברים?
הוא משפיע על הקריירה שלי: ״ אני לא יכול להיות בורג קטן במערכת, חייב להיות משמעותי כדי להיות רלוונטי לחברה״
במערכות יחסים: רמז הכי קטן לחוסר רלוונטיות ואני חותך.
כנראה שזאת הסיבה שמערכות יחסים מרובות מדברות אליי. כל אחת נותנת לי עוד הוכחה חברית מחדש לרלוונטיות שלי.
אני מזהה בצורה חיובית עם התינוק שלי כשאני מרגיע אותו מבכי ומרגיש שעבורו אני הכי רלוונטי בעולם.
Bdsm שולט? קלאסי לחרדת רלוונטיות.