אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אוהב להרגיש

מכור לריגוש של שליטה.
שליטה על הנשלטת. המילים שלה חוזרות על המילים שלי. היא נהנית לשרת.
אני מרגיש את האחריות לבדוק אותה.
מודה שזה סם שקשה להשתחרר ממנו.
אני רואה בעיניים שלה את האהדה. את המעקב אחריי.
לפני חודש. 14 במאי 2024 בשעה 5:41

 

היא הראתה לי את הדילדו שלה. 

עצום, לפחות 20 ס״מ. גם עבה.

זה היה הסוג שלא מראים לגברים.

בדרך כלל מראים להם את הרוקט פוקט, או את הסטיספייר.

שלא ירגישו מאויימים.

אבל היא הראתה לי אותו. נחשפה.

אף פעם לא הראיתי אותו לאף אחד, היא אמרה. 

אז למה את מראה אותו לי?

אני לא יודעת… אני מרגישה שאני יכולה להיות אני איתך…

כל הסודות שלי, כל כולי שקופה בפניך. 

ואני אומר לה - את ממיסה אותי. 

בלב אמרתי, בקול רם אמרתי לה ״ילדה טובה״.

 

יש משהו בקשר משני שהוא לא מפחד להיחשף, שהוא כנראה יהיה זמני, אז הוא מאשר לך להיות האישה שאת, הגבר שאתה. עם כל הפגמים, כל הפחדים. 

 

והיא, הזונה שלי, זונה של אבא, לא פחדה לחשוף. 

אפילו דחפתי אותה לחשוף, מעבר אולי אפילו לגבולות שלה. לחקור את עצמה. אלופה שלי. 

 

הלב נמס.🫠 🥰😘

 

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י