אוהב להרגיש

דיברתי עם מישהי בכלוב.

היא בחרה לא להמשיך כי לא חשבה שאנחנו מתאימים.

גם אני לא אבל לא מהסיבות שהיא חשבה.

היא חשבה שאני ״סאחי מידי״

לכאורה, היא צודקת.

על הנייר אני

1. עובד בהייטק

2. מעדיף פגישות בבתי קפה ולא בברים 

3. לא מעשן (זה הכי הפריע לה)

אבל למרות שאני היום יומי, הוא באמת סאחי

אף פעם לא קרה לי שיצאתי מסשן והאשימו אותי בסאחיות.

זה המקום שלי דווקא לתת חופש לצד הסוטה שלי.

הסדיסט שלי. הצד שבו את מתחננת לגמור עד כדי דמעות.

הצד שבו את אומרת לי איך את לא תצליחי ללכת מחר בבוקר. 

את נוטפת רוק והלחי שלך אדומה וחמה. ואת רק צוחקת ואומרת ״תודה אדוני״.

הפטמות שלך כבר צועקות מרוב צביטות. גם את כבר צועקת 😈

סאחי?

צחקתי בקול רם.

נ.ב לזכותה אני אגיד שהיא פנתה אליי שזה דבר נדיר וראוי להערכה. לא עושות את זה פה מספיק.