אני כותבת

אני רוצה לגמור

אבל מוזר לי פתאום לעשות את זה בלי אישור של אף אחד

ללמוד לחיות בלי שליטה שוב זה מוזר

ליטרלי נסעתי למיון פסיכיאטרי שהבנתי שמקבלים ממנו למחלקה של טראומה כדי שיהיה לי משהו מותאם

והם פשוט אמרו לי את לא באיזור רישום שלנו לא אכפת לנו שאת אובדנית וישלך תכנית למחר בבוקר ביי

הציעו לי ללכת למקום אחר שהייתי פעם במיון שלו ואמרו לי בפירוש שהם לא מקבלים פוסטראומטיות כי המחלקה סופר אלימה ורק מחמירה את הטראומה

אז עכשיו אני אצל ההורים להשגחה ומחר בבוקר ישימו עלי עין בהוסטל

והתכנית שלי היא עם חלון הזדמנויות מאוד קצר וזה מכסה אותו

אז בקיצור, אני גם לא מקבלת עזרה כדי להפסיק את הסבל, וגם לא מקבלת למות כדי להפסיק את הסבל

אז אני פשוט אמשיך לסבול

איזה כיף לי

הבלוג שלי הוא קודם כל ולפני הכול המקום שלי לפרוק ולעבד את מה שעובר עלי

אני לא כותבת פה כדי לתקשר עם אנשים שקוראים את התוכן שלי, בין אם אני מכירה אתכם ובין אם לא

אני לא שולחת דרך פה מסרים

אני פשוט כותבת מה עובר עלי ומה אני מרגישה

תקחו את זה לאן שתקחו את זה

סשן טוב

לא, זו לא הזמנה, אל תנסו אותי

כולם תמיד עוזבים בסוף

אני לא טובה מספיק

אני אף פעם לא טובה מספיק

אני ככ מתאפקת

לככ הרבה דברים

ובכנות, האיפוק הזה דורש ממני המון אנרגיות ואני קצת מותשת ממנו

מה אם הוא צודק ובאמת אין מה לאהוב בי ולא מגיע לי טוב?

אני מבינה רציונלית שזה לא הגיוני כי לכולם מגיע טוב

אבל תמיד היתה לי את החרדה הזו שאני אף פעם לא טובה מספיק ולא מגיע לי שוםדבר טוב וכולם יבינו את זה ויעזבו בסוף 

והוא התלבש על החרדה שגם ככה היתה לי והוא פשוט כל הזמן נתן לי תחושה שהיא מתממשת או הולכת להתממש כל רגע ועכשיו זה כאילו סוגשל נטמע בי

הוא כל הזמן היה גורם לי להרגיש שהוא איתי למרות הדברים הרעים בי ולא בזכות הדברים הטובים שלי

הרגשתי שאני צריכה להתנצל על עצם הקיום שלי, על מי שאני

ועכשיו כשטוב לי יותר, אני מרגישה כל הזמן שכל רגע היא תבין את מה שהוא הבין 

שאני לא טובה מספיק ואף פעם לא אהיה

וכשמבינים את זה, אין דרך חזרה

ואולי הוא היחיד שהיה מוכן לשאת את העול של נוכחותי בחייו

או שאולי, רק אולי, הבעיה לא אצלי

אולי יש בי טוב, והוא היה עיוור

אולי מגיע לי טוב, כמו לכל אחד אחר

ואולי, ממש אולי

אולי היא אפילו לא תברח

***אני לא אומרת שהיא לא יכולה להפרד ממני משום סיבה לנצח, יש סיבות לגיטימיות מאוד לפרידות והכול טוב, אני פשוט, מקווה שהיא לא תברח בגלל שאני לא מספיק טובה בעיניה בכלליות כמו שהוא גרם לי להרגיש שיקרה עם כל אחד שהוא לא הוא***

אני באמת לא יודעת בשלב הזה אם אני שונאת שיורדים לי או שגברים פשוט לא יודעים לרדת כי אף פעם לא עשיתי את זה עם אישה 🤔

אני: כותבת בפרופיל ובבלוג שאני לוקחת הפסקה מגברים ואולי ממערכות יחסים חדשות באופן כללי כי אני לא יכולה לנהל קשר בריא מהסוג הזה כרגע

גברים: שולחים לי את הודעות כאלה