שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני כותבת

המסע שלי, החיים שלי, הדרך שאני עוברת
לפני 23 שעות. 12 באפריל 2024 בשעה 7:42

אני: מתכננת כבר שבוע לא לקחת את הכדור שלי לבעיות קשב היום כדי לשנוצ לפני הדנגן

גם אני: לוקחת אותו באוטומט בלי לשים לב ועוד מאוחר יותר מהרגיל מה שאומר שאני לא אוכל לשנוצ עד איזה שמונה בערב

 

יופי אני וזה כל הכבוד

 

תמונה לצומי

לפני 3 ימים. 9 באפריל 2024 בשעה 15:55

אני רוצה שתושיב אותי על הברכיים, ממש מולו, ולא תתן לי.
אני רוצה לבהות בו במבוכה, אני רוצה להיות באמת רעבה.
אני רוצה להגיד בבקשה ותודה.
אני רוצה ממש להתחנן, להוכיח שמגיע לי.
אני רוצה להרוויח את התואר זונה.
אני רוצה שתשפיל אותי, שתעשה ממני כלום ושוםדבר.
צעצוע מין לשעשוע, עוד אביזר בארון המשחקים הענק שלך.
אני רוצה להיות קטנה וחלשה למולך.
אני רוצה להיות הכי למטה שאפשר, ולהתחנן לענג אותך.
וגאד, כמה שאני רוצה לענג אותך.

 

תמונה שלי לצומי

לפני 3 ימים. 9 באפריל 2024 בשעה 12:07

ישלי פנים ילדיות.

זה נורא מתסכל. אני לא יכולה להיראות 'סקסית', או 'מקצועית', או 'בוגרת'. 

אני נראית ילדה.

ובמשך שנים שנאתי את זה.

אני בת 23 ועדיין מבקשים ממני תז כשאני קונה סיגריות for fuck's sake.

אבל למדתי לקבל את זה ולאהוב את זה.

ולפחות אני נראית נורא חמודה.

להיראות חמודה אני מסוגלת, ולא כולן יכולות.

אז היום אני מתלבשת כמו ילדה טובה ותמימה, וזה הרבה יותר מפליא כשמגלים כמה שאני לא 😈

כי אני לא ילדה טובה. אני זונה טובה. אני צעצוע שימושי. אני אפילו די צייתנית ולא מתבראטת הרבה. אני אולי טובה, אבל דפנטלי לא ילדה.

 

תמונה דיסוננסית שלי בתלבושת הילדה הטובה על הברכיים לצומי

 

לפני 5 ימים. 7 באפריל 2024 בשעה 14:18

זה אחד הדברים המשפילים והמציקים שעשיתי

אבל וואו איך שזה כיף לי

לפני שבוע. 6 באפריל 2024 בשעה 6:23

1. סשן טוב

2. חיבוקים נעימים

3. פרטנר שממש הבין כשהייתי בטריגר והתחלה של פלאשבק

4. העבודה שלי

5. הייתי במערכת הקבועה שלי אחרי מלא זמן שלא והילדים ממש התרגשו לראות אותי

6. חברים טובים

7. קפה

8. קנאביס שהציל אותי כשהתחיל פלאשבק

9. איחרתי לעבודה כי האוטובוס איחר ולא כעסו עלי

10. שיחה כיפית בהפסקה בעבודה

 

פחדים:

ממש פוחדת שסף הכאב שלי ירד ולא יחזור לעצמו

 

טינות:

טינה לתוקפים שלי על זה שישלי פלאשבקים בגללם

לפני שבוע. 5 באפריל 2024 בשעה 6:42

1. מפגש עם חברה שממש עשה לי טוב

2. קנאביס

3. המבורגר טעים

4. פסטה טעימה

5. חברים שהתכתבתי איתם

6. ישנתי במיטה שלי

7. ישנתי טוב ועמוק

8. התכתבויות מסקרנות עם פרטנרים פוטנציאליים

9. ידיד שמכין לי כלי לגירוד שישרוט אותי בגב

10. מנוחה מסשנים וזמן להחלים

 

פחדים:

מתלבטת אם ללכת למסיבה מחר למרות שאני לא יודעת אם אני באמת רוצה

 

טינות:

טינה לפרטנרים שביטלו

טינה שלסנן פרטנרים ולבחור בתבונה זה עבודה קשה

לפני שבוע. 4 באפריל 2024 בשעה 12:31

When they say that it's not that bad

You're too young to be this sad

Makes you wanna do something that you can't take back

And be forever 15

Would you have missed me at all?

 

כשהם אומרים שזה לא כזה נורא

את צעירה מכדי להיות ככ עצובה

גורם לך לרצות לעשות משהו שאת לא יכולה להחזיר אחורה

ולהיות לנצח בת 15

האם הייתם מתגעגעים אלי בכלל?

 

***הציטוט לקוח משיר ותרגום שלו, אני לא בסיכון לעצמי בשום צורה***

לפני שבוע. 3 באפריל 2024 בשעה 17:15

A penny for my thoughts,

Oh no, ill sell them for a dollar,

They worth so much more, after im a goner

And maybe then you'll hear the words ive been singing

Funny when you're dead how people start listening...

לפני שבוע. 3 באפריל 2024 בשעה 16:47

שצריכה חיבוק חם ועוטף

מרגישה ריקה מבפנים

לפני שבוע. 3 באפריל 2024 בשעה 7:02

אז אתמול מר בחור הביא לי מוצץ למבוגרים.

ובשביל רוב הא.נשים, מוצץ כזה משמש למשחק גילאי.

בשבילי הוא קצת אחר.

קצת ארוך אבל שווה קריאה.

 

אני מאובחנת עם הפרעה שנקראת did.

ובמילים פשוטות ופחות מקצועיות?

כולנו נולדים שברים רגשיים שנועדו כל אחד לענות על צורך מסויים. כשהכול בסדר והנפש מתעצבת כמו שהיא אמורה, החלקים האלה מתאחים לאישיות אחת שיודעת לענות על כל הצרכים שלנו. אצל א.נשים עם דיד, בעקבות טראומה חמורה בגילאים שבהם האישיות מתעצבת (איזור 0-9 בדכ), החלקים הללו בונים ביניהם חומות אמנזיה (שכחה), וכל אחד מהם מתפתח לאישיות בפני עצמה, עם הזכרונות והחוויות רק של החלק הספציפי שהיא מבוססת עליו. כלומר, יש אישיויות שנועדו להגן מדברים מסויימים (למשל אצלי יסמין ופרוזן מחזיקים חרדה, או אוליביה מגנה על שאר המערכת מפני סיטואציות מיניות ו/או בדסמיות כי האחרים לא מסוגלים להכיל את הדברים הללו), יש אישיויות שנועדו להחזיק רגשות או תחושות מסויימים.ות (למשל טום מחזיק דכאון ולילי מחזיקה חרדת נטישה), יש אישיויות שנועדו להחזיק את הזכרונות המפורטים של הטראומה (למשל לילי אצלי מחזיקה את רוב הטראומה מהילדות) וכן הלאה. 

בין היתר, יש לי (ולרוב מי שסובל.ת מההפרעה) זהויות בגילאים שונים. הקטן ביותר אצלי במערכת הוא קאי (בן 3), אחכ איבי (בת 5), ליילה (בת 8), לילי (בת 12), וכן הלאה. הליטלים האלה הם לא ליטל ספייס שאתם מכירים בבדסמ. בבדסמ ליטל הוא בנאדם בוגר עם תודעה של בוגר שבוחר להתנהג כמו ילד קטן, בדכ כדי לקבל תחושת בטחון והענקה של יחס אוהב והורי. הליטלים שלי יותר מזכירים ריגרסיה גילאית קיצונית. הם מחזיקים תודעה והבנה של העולם כמו ילדים קטנים (למשל איבי עד לא מזמן חשבה שהיא פשוט מניחה את הטלפון על המכשיר ומקבלת מתנה מה שהיא רוצה, ולא הבינה את המשמעות של כסף והתרגום שלו לעבודה קשה). הם לא יכולים לתת הסכמה למין ו/או בדסמ. חלקם אוהבים מוזיקה אחרת מהבוגרים (לאיבי יש ממש פלייליסט משלה), אוכל אחר, תחומי עיסוק ותחביבים אחרים (למשל קאי ממש נהנה להיות "בראט" ולהיענש בעונשים לא מיניים כמו נשיכות או שריטות, בזמן שאני, אוליביה, ילדה טובה וצייתנית יחסית). הם ממש ילדים.

זו גם הסיבה שאני לא לוקחת חלק במשחק גילאי - כשמתייחסים אלי כמו לילדה הליטלים יוצאים לפרונט והסיטואציה כבר לא יכולה להיות באמת בדסמית ו/או מינית. האמת היא שהפחד הכי גדול של איבי הוא שיחשבו שהיא אני ויסשנו אותה, לכן עבדנו מאוד גם על לזהות ולתקשר מי בפרונט, למרות שכל פרטנר.ית שלא הי(ת)ה פגיעה מינית זיהה את הילדים.ות ושמשהו לא בסדר ועצר/לא התחיל את הסיטואציה.

אז כמובן שכל פרטנר.ית שלי מודע.ת להפרעה ואנחנו מדברים עליה לעומק ומתקשרים אותה. ומר בחור, שידע על ההפרעה, החליט להביא לנו מוצץ שיתאים לפה שלנו, כדי שיהיה לליטלים.ות שלנו. איבי כלכך התרגשה שהיא כמעט התחילה לבכות. והמוצץ יפהפה. עבודת יד של אישה כשרונית, יצירתית, אמנותית, ומבריקה.

אז תודה ליצרנית של המוצץ, ותודה למר בחור. זה לא מובן מאליו שרואים אותנו ככה, ובאמת מנסים לעזור, לכבד, להבין, ואפילו לטפל ולדאוג באיזשהו מקום.

תודה על הכול ❤