לפני שנתיים. 29 בנובמבר 2022 בשעה 4:58
תאמינו לי כשאני אומר לכם שאני לא בן אדם של הגדרות אבל,
אני דיי בטוח שיש יותר הגדרות ממה שהכלוב נותן לנו לבחור, היה יכול להיות מעניין.
#דאדי
בועת הכרות עצמית
הגעתי לכלוב מאוחר מחברים, לא מדבר על שבועות או ימים, יותר כמו מספר רב של חודשים או שנים, כנראה אין משמעות לזמנים.לפני שנתיים. 23 בנובמבר 2022 בשעה 5:41
מכירים את זה שבא לכם לעשות טוב למי שאתם איתו? אז אתם ממשים פנטזיה אבל תמיד יש יותר מאחת, אז ממשים שוב ושוב, אבל מה קורה כשיש פנטזיה שקשה למימוש? כרגע אני מחפש משהי כבר תקופה לשלישיה איתנו, משהי שכולם יתחברו עם כולן, חיבור כזה כיפי, נקי.
זה התחיל בביטחון שנמצא אותה אבל לאט לאט זה מרגיש יותר ויותר קשה. לא מוותרים, ממשיכים לחפש אבל לא רואים את הסוף בנתיים. אני בטוח שנמצא משהי נחמדה בראש פתוח בסוף אבל זה לא קל מסתבר.
בהצלחה לנו!
לפני שנתיים. 6 בנובמבר 2022 בשעה 17:24
אני תקוע, הכל מושלם.
מושלם מידי. אני מבין שאין שלמות כזאת.
איך יכול להיות כל כך טוב? אני אנסה לברוח ולצאת מהאיזון הזה.
אני בורח, רץ בתוך מנהרה ורודה כשכל הפיתויים הכי גדולים מנסים למשוך אותי להשאר.
אני ממשיך לרוץ, לא להסתכל! להמשיך קדימה!
אני רואה את האור בקצה המנהרה. כל כך קרוב, ואני נוגע בו.
הכל מושלם, אני תקוע.
לפני שנתיים. 3 בנובמבר 2022 בשעה 12:09
השפלות עד דמעות.
הצלפות עד דם.
את כלום ושום דבר!
את לא שווה את הרצפה שאת שוכבת עליי.
את לא יודעת איך לספק אותי בכלל.
זונה מגעילה.
לא בא לי אפילו לגמור עלייך.
____________________________________________
אני הולך לגמור עלייך.
זונה קטנה.
את מספקת אותי כל כך.
תחבקי אותי במיטה מיד!
את הכל בשבילי.
הצלפות עד אודם.
השפלות עד ליטופים.
אני תוהה לפעמים איפה הגבול בין העולמות האלה, אחרי הכל שניהם נחשבים לbdsm.
האם הוא נמצא בין אדם לאדם?
בין תקופות זמן?
בין גילאים?
לפני שנתיים. 31 באוקטובר 2022 בשעה 20:40
סכין, 3 שוטים, כיסוי עיניים, חומר סיכה ובאט פלאג על המגירה.
חבל עוטף את המזרן של המיטה ויוצא בכיוון העליון משני הצדדים של המיטה.
אני מפשיט אותה באגרסיביות וזורק אותה על המיטה כמו חפץ שאני הולך להשתמש בו.
קושר לה את הידיים לכל צד של המיטה ומתרומם לאט לכיוון המגירה, מרים את הסכין ומסתכל לה בעיניים.
מניח את הסכין ומתקדם לכיוון הכיסוי ומכסה לה את העיניים.
לוקח את הסכין ומתקרב לפנים שלה עם הפנים שלי, היא מרגישה את הנשימות שלי. מלטף אותה עם היד בפנים, אותה יד שמחזיקה את הסכין.
"אל תזוזי. זה יכול להיות מסוכן."
מלטף את הבטן שלה עם הסכין לאט לאט.
"את יודעת שדאדי לא יפגע בך, נכון?
אבל היית ממש שובבה לאחרונה, את צריכה לקבל עונש"
ממשיך לעלות עם הסכין מהבטן לכיוון הגרון שלה, הסכין מלטפת את העור הכהה שלה בעדינות מסוכנת בזמן שהיא מרגישה את חום הגוף שלי על שלה.
הסכין מטיילת מהצוואר שלה לכיוון הלחי, בעדינות לוחצת ומשחררת.
"את הילדה הטובה שלי?"
הסכין יורדת מהפנים שלה ושוב מופיעה על הבטן שלה, הפעם היא מתקדמת מטה.
"של מי הכוס הזה?"
הפלדה הקרה נוגעת בשפתיים שלה.
"של מי הכוס הזה אני שואל."
הסכין מתלכלכת במיץ האהבה והפחד שלה בזמן שהיא עונה לשאלות שלי.
אני מרים את הסכין ומורח את הנוזלים שלה על הגרון הדואג והרועד שלה.
"זונה מלוכלכת."
קם מהמיטה ונותן לחום גופי להתנתק מהגוף הקופא מפחד שלה. מוריד לה את הכיסוי עיניים והולך למגירה, מניח את הסכין ולוקח את הפלאג. מרים את הרגליים שלה ומורח את התחת שלה בחומר סיכה, מלכלך את החור הקטן שלה החומר החלק ומכניס אצבע בזהירות.
"את תלמדי להיות ילדה טובה ומחונכת."
מגרה את החור הקטן שלה ומרחיב אותו בזהירות, מחדיר לה את הבאט פלאג לתוך התחת לאט לאט שתרגיש את כל האהבה שלי בכאב המחבק. אני משאיר אותו בפנים ומשכיב את הרגליים שלה חזרה על המיטה.
מתקרב לפנים שלה, השפתיים שלי כמעט נוגעות בשלה ואני משחרר את החבל מהידיים שלה.
"תעמדי על 4, זונה מלוכלכת שלי."
היא נעמדת על 4, התחת בחוץ והיא מחכה לקבל את מה שמגיע לה. אני הולך למגירה ובוחר שוט.
נעמד מאחוריה.
"את זוכרת מה אמרת אתמול ולמה זה מגיע לך? תספרי לי."
מצליף לה בתחת למשך כל הסיפור. אחרי שהיא מסיימת לספר אני מניח את השוט ולוקח את השוט השני.
"ואיך השתובבת היום בבוקר? למה זה מגיע לך? תספרי לדאדי."
מצליף לה בתחת שוב ושוב במשך כל הסיפור. משחרר מהשוט השני בסוף הסיפור שלה ולוקח את השוט האחרון.
"ואז שוב היית שובבה אחר הצהריים? תספרי לי למה זה מגיע לך?"
מצליף בה עם השוט השלישי שוב ושוב, מצליף לה בגב ובתחת במשך כל הסיפור. עוזב את השוט השלישי בסוף הסיפור שלה ומושך לה בשיער אחורה כדי שתרים את הראש.
"את תתנהגי יפה מעכשיו?"
"את תיהי ילדה טובה?"
"לא לזוז."
אני מוריד את הבוקסר ונשכב על הגב בזמן שהיא עדיין עומדת על 4 בלי לזוז.
"תמצצי לי כלבה קטנה."
היא מסתובבת ומתחילה למצוץ לי את הזין, היא מקבלת יד חופשית כשזה מגיע למציצה, אני אוהב לראות אותה משקיעה מעצמה.
אני מלטף את הפנים שלה ומזכיר לה שהיא הזונה שלי שוב ושוב.
"את הזונה המלוכלכת שלי. את הזונה הקטנה שלי. תמצצי טוב את הזין שלי."
אני מושך לה מהשיער שתרים את הראש, פס של רוק מקשר בין הפה שלה לזין שלי ואני מחייך בזמן שהיא נושכת שפתיים, כולה רטובה בסנטר ובצוואר מכל הנוזלים שיצאו לה מהפה ללא רציונל.
אני קם ונעמד מאחוריה בעדינות חודר לכוס הרטוב והצר שלה, מרחיב לה אותו ונכנס עד הסוף, עד 0 מקום. אני מתחיל לזוז בזהירות וללטף את שיערה ולאט לאט המהירות מתגברת. אני משחק לה בפלאג ושומע אותה גונחת מהנאה או כאב, אולי קצת משניהם. אני מוציא את הפלאג ומסובב אותה כדי שתשכב על הגב, אני פותח את הרגליים שלה ומחזיק אותן באוויר. ממשיך לחדור לה לכוס עוד ועוד.
ברגע האחרון אני מוציא את הזין שלי וגומר לה על הכוס, יריקה אחת על הכוס המלוכלך שלה. ואז אני חוזר פנימה וממשיך לגמור בפנים, עמוק בפנים.
"אני אוהב אותך קטני, מעכשיו את תתנהגי יפה?"
לוחש לה באוזן בזמן שאני מחבק אותה כשהזין עדיין בתוך הכוס הרטוב שלה שמלא בתשוקה ואהבה.
לפני שנתיים. 31 באוקטובר 2022 בשעה 8:42
זה סיפור ישן על ילדה שידעה
שבעולם בחוץ קל להיפגע
אז היא יצבה חומות מגן
וכל מי שמתקרב
צריך היה להילחם
כדי להתקרב או להתאהב
צריך לדעת גם לתת את הלב
אז היא ידעה
שכשהיא שיכורה
היא מדברת
וכל מילה שלך היא מילה מיותרת
ידעה שהיא מטומטמת
או מבולבלת
ועוד פעם קר לה
אז היא שוב פעם רוקדת
עולה לרחבה והאור בה שוב נוגע
עולה במדרגות עם עוד גבר מהסצנה
והיא כבר מבינה שהסיפוק הוא שם לרגע
אבל ממשיכה בכיף
עד שזה נגמר ב..
נגמר בזרע
היא לא רוצה
להרגיש את הלב שלה שוב נפצע
הילדה לא רוצה
להרגיש את הלב שלה שוב נפצע
ועברו כמה ימים והוא שולח הודעה
ועברו כבר חודשים אבל היא לא מגיבה
הוא יבין את הרמיזה
היא תמשיך לבדוק את הגבול
העולם כולו דפוק
והמצב הזה גמור
והכדור..הכדור עוד מסתובב
אבל אין עוד אחד
שישבור לה את הלב
זה סיפור ישן
על ילדה שידעה שבעולם בחוץ קל להיפצע
זה סיפור ישן
זה סיפור מוכר
זה כמו סרט שמקרינים
שהעולם נהיה קר
אבל אף אחד לא יגיד שאין לה לב
כי הלב שלה חם, גדול ואוהב
והיא בוחרת איך להיות
ובוחרת מה לעשות
בוחרת לא להיפגע
מכל הרגשות
אז בו תגיד אתה
מה דעתך על הילדה
הפגועה
מה אתה תעשה אם
לך את הלב הייתי מחסל
היית שם חומות וגם מגנים
כדי שבחיים לא יראו מה שבפנים
זה מה שקורה וזה הסיפור
על ילדה שהלב שלה שבור.
קטע מהעבר.
לפני שנתיים. 30 באוקטובר 2022 בשעה 14:21
הכרתי את הכלוב. הכרנו מזמן דרך חברים. אף פעם לא עניין אותי, ידעתי שיש לי את החיים שלי ואני מסתדר גם בלעדיו.
עוד שנה עוברת ואני מכיר משהי, אנחנו מפתחים קשר ידידותי, לאט לאט נפתחים ומבינים ששנינו בעולם האלים והאסור אך האוהב שנקרא BDSM , ואז היא שאלה את השאלה:
"תגיד אתה בכלוב"
לא תפסתי את דעתה באותו רגע אז שאלתי:
"מה? את יודעת שיש לי גבולות מסויימים."
"לא, לא. בכלוב, תראה"
היא הסבירה את עצמה ופתחה את הפלאפון.
ראיתי שהיא מדברת על הכלוב, אותו כלוב שלא עניין אותי, אותו כלוב שאני מסתדר בלעדיו.
עניתי שזה לא כל כך מעניין אותי, אין לי צורך בו, הוא לא מושך אותי.
חבל היא ענתה, וסבירה לי על הקהילה במשך דקות ארוכות. הנהנתי בהבנה אך בחוסר עניין.
עברו שנים מאז ומפה לשם הכרתי עוד ועוד אנשים שפעילים בכלוב. אבל הכלוב עדיין לא מעניין אותי, אני לא צריך את הכלוב. הכלוב לא מושך אותי. מצאתי תחביבים חדשים, השתפרתי בחיים שלי, הכרתי את עצמי יותר.
עברו עוד כמה חודשים, חצי שנה אולי יותר. הכרתי אותה. היא מדהימה, היא מחייכת, היא מרגשת אותי, היא משלימה את המחשבות שלי, אין דקה איתה שאני לא מרגיש מלא חיים.
אחרי כמה חודשים היא החליטה לעלות משהו לכלוב. משהו שלנו. משהו שקראתי וזה נגע בי. שנים שמשהי לא נגעה בי ככה בנפש כמו שהיא נוגעת בי כל פעם מחדש. לא ציפיתי לזה ולא ידעתי שארגיש ככה.
היא הראתה לי את הכלוב בריפרוף זריז, הכרתי כבר את הכל האמת אבל היא הראשונה שגרמה לי לראות את הכלוב באור שונה, לא באור השחור והעגמומי שלו, הכלוב נראה לי פתאום בהיר, צבעוני ומלא חיים.
פתאום אני רוצה את הכלוב, אני מתעניין בכלוב. אני מסתדר בלעדיו אבל אני רוצה להסתדר גם איתו.
תודה על קבלת הפנים החמה שלך, ילדה טובה שלי.