האדרנלין שבי

http://i55.tinypic.com/vzudsj.jpg

למה זה כל כך קשה?הריי אני זאת שהחלטתי להתנתק ממך-אני זאת שסוף סוף הגעתי להחלטה
ועמדתי בה יש לציין-למרות כל הקושי והכאב שאני עוברת עכשיו-אפילו לא שוחחת איתי על ההחלטה
הזו שלי-כי בנינו מה הטעם בעצם -הריי אתה לא עומד להשתנות -אתה יודע שאני צודקת אתה היית ותמיד תישאר מניאק באופי שלך-מה כבר יכולת עוד להגיד לי?כן אני יודעת שאתה כל הזמן נתת לי לנבוח ותמיד חזרתי אליך על 4 כמו כלבה טובה-אבל הפתעה מותק שלי עם כל זה שאני מאוד אוהבת אותך ומתגעגעת
תמיד ולא משנה מה-בתוך תוכי ידעתי שעשיתי החלטה נכונה כי מגיע לי יותר ואני ראויה ליותר ואני לא מדברת על הקטע של הזוגיות-אני מדברת על ייחס בסיסי ונתינה ושנינו יודעים טוב מאוד על מה אני מדברת-ואם באמת הייתי מספיק חשובה היית מתנהג ומראה לי אחרת-אבל כמו שאמרתי מניאק היית ומניאק תישאר!ואתה הפסדת ובגדול!אתה לא ראוי לכל האהבה והנתינה שקיבלת ממני!אף אחת אחרת לא תעניק לך כמו שאני הענקתי לך תהיה בטוח בזה!תמשיך להישאר בשליטה כמו שאתה אוהב להיות -אל תעניק אל תאהב-אל תתייחס -אל תביע רגש ולא נתינה-למרות כל האנשים שסביבך יום יום- בתוך ליבך אתה לבד -בודד ולבד .....כן אני יודעת זה מה שבחרת לעצמך בחייך.אתה מדבר איתי על פינה חמה בלב?איזו פינה חמה?אם היית יודע להעניק חום וייחס לא היינו מגיעים למשבר וניתוק כזה.אז אל תדבר איתי על פינה חמה-כי אין לך פאקין מושג מה זה חום ונתינה.אם גם לך כואב או לא אני לא יודעת כי אתה אף פעם לא מביע ממש את הרגש האמיתי שלך -אתה יכול להגיד שאתה מתגעגע וכל זה אבל ממש ממש מה עובר עליך אתה אף פעם לא תגיד כי בעיניך להביע רגש זו חולשה ואיבוד שליטה.

אז למה זה כל כך קשה וכואב?מתיי זה יהיה כבר מאחורי?