שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

האדרנלין שבי

גוף-לב-ונשמה
לפני 13 שנים. 21 ביוני 2011 בשעה 17:25

רואה את כל החדשים כאן באתר-לא חשוב הגיל
חלקם באים עם ניסיון מחוץ לכלוב וחלקם רק מתחילים
את דרכם כאן באתר-אני ניזכרת בימים הראשונים שלי
שרק ניכנסתי לכלוב-הצפות בילתי פוסקות מכל מיני טיפוסים
אלוהים ישמור.....עד היום יש כאלה....מהר מאוד למדתי לסנן
לא להגיב או להתעלם -ככל שהזמן עבר פגשתי-סיננתי-חוויתי
תמיד השתדלתי ללכת לפי התחושות והרגשות שלי-לא שתמיד ניתן
לשפוט לפי שיחה ראשונית-מאז עברתי הרבה -היום אני יודעת
יותר מה אני אוהבת בעצמי כנשלטת ומה לא-מה מושך אותי ומה לא
איך הייתי רוצה את האדון שלי-ומי זה בעיניי אחד שמגדיר את עצמו שולט
(רובם שולטים צעצוע) רובם שולטים נצלנים או סתם משחקים משחקים
לדעתי ההתנסות האמיתית היא בשטח רק כך אני באמת יכולה להבין
את המהות שלי כנשלטת למרות שמראש תמיד נמשכתי לכיוון הזה
זה המקום שלי שם אני הכי שלמה עם עצמי-יש הרבה נפילות כואבות
וזה קורה לכל אחד ואחת מאיתנו-אף פעם אנחנו לא תמיד מחוסנים מפגיעה
אבל זה רק גורם לנו לפחות לחלקנו לדעת גם להתרומם חזרה מנפילה קשה
ללמוד ולהסיק מסקנות ולהמשיך הלאה למקום טוב יותר.
אז כל החדשים\ות שמפוצצים את הפרופיל שלהם\ן בהגדרות של אני... ואני ..ואני..
אל תהיו חכמולוגים -יותר תהיו זהירים ואל תשחקו אותה גיבורים.
גיבור זה רק מי שנופל וקם ממשיך הלאה ומתחזק.


בהצלחה.

וואףףף וואףף חתולההה.

נ.ב-אין דבר כזה"אני יודע\ת הכל ולי זה לא יקרה"


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י