סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

האדרנלין שבי

גוף-לב-ונשמה

\\

לפני 12 שנים. 1 בנובמבר 2012 בשעה 19:04

גם כשאני חושבת שיש עם מי לדבר

אז לא באמת יש עם מי לדבר

בסופו של דבר נישארת להתמודד לבד

עם עצמי

כי אנשים מקשיבים לך אולי מתוך נימוס

אולי כי לא נעים להם

ולא תמיד באמת יש להם מה להגיד

או איך לעזור

והכאב נישאר שם קבור עמוק

הבכי אולי רק משחרר מעט 

אבל לא פותר את הבעיה

והעומס כבד מאוד.

 

חתולההה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י