האדרנלין שבי

החסרתי פעימה-הלב פעם בחוזקה,פעם מכאב פעם מגעגוע

פעם מאהבה גדולה אליו-רק לראות את שמו מתנוסס מולי

ככל שהזמן עובר-שם בלב זה לא עובר-לא נעלם

והמחשבות -המחשבות שלא מניחות לי-כל יום מחדש

כל לילה מחדש-זה לא ניגמר-ואני יודעת שזה חסר תקווה

שאין טעם לכל זה-שאני זו שבחרתי מרצוני להניח לו 

ולשחרר אותו ממני-שצריכה להמשיך הלאה-הבכי

לא מגיע-זה שם עמוק בפנים-לא נותנת לזה לצאת החוצה

מחזיקה את עצמי כל יום מחדש-ולא מתפרקת-מתעסקת בדברים 

אחרים -רק לא בזה אבל זה שם לפחות מהצד שלי-ומהצד שלו?

אז מה נישאר לי?החסרתי פעימה הלב פעם בחוזקה-ככל שהזמן עובר

זה עדיין שם לא נעלם-לאהוב אותו מרחוק זה כל מה שנותר לי.

חתולההה.