אתה בא והולך, בא והולך. ישנן תקופות, שאני לא שומעת אותך כלל.
הצורך העז מביא אותך אלי, ההשתוקקות לשליטה, להשפלה,
לירידה למקום הכי נמוך, גם אם זה באמצעות קולי ובדמיון בלבד.
בשאר הזמן אתה 'מלך העולם',
אבל בעולם שלי תמיד תהיה למטה, שפוט, לרגלי...
אתה בא והולך, בא והולך. ישנן תקופות, שאני לא שומעת אותך כלל.
הצורך העז מביא אותך אלי, ההשתוקקות לשליטה, להשפלה,
לירידה למקום הכי נמוך, גם אם זה באמצעות קולי ובדמיון בלבד.
בשאר הזמן אתה 'מלך העולם',
אבל בעולם שלי תמיד תהיה למטה, שפוט, לרגלי...
אתה מדמיין את הרגע בו תוצג כעבד בפני אחרים.
את ההתרגשות העזה
המבוכה
ההשפלה
ההכרה
שכזה אתה...
אנו משוחחים מעת לעת, שיחות ארוכות, מפורטות, ספוגות בתיאורים ובדמיון בכל הנוגע לשליטה.
ככל שהשיחות מעמיקות, כך גוברת ההכרה שלך, ההבנה של מי אתה בעצם,
ולא משנה מהו המעטה החיצוני שלך הגלוי לעיני כל.
לא משנה מהו מעמדך או התארים שלך בחיי היום-יום,
יש תואר אחד, המתאים לך יותר מכולם.
יותר ויותר מחלחלת ההבנה וההכרה, שאתה
עבד...
אני שואלת אותך שאלות, חודרת למקומות האינטימיים ביותר שלך –
למחשבות שלך, לפנטזיות שלך, לאותם דברים, שאתה מדמיין במקום הפרטי ביותר שלך.
מביך אותך לספר לי עליהם, אתה מנסה להתחמק, לבקש שלא אשאל או שלא תידרש להשיב,
אבל אתה יודע, שאין טעם בכך. בסופו של דבר תחשוף בפני את המחשבות והפנטזיות הכמוסות ביותר שלך,
אלו שמאד מעוררות אותך ומגרות אותך, גם אם לעתים אתה לא רוצה להודות בהן בפני עצמך.
אתה משיב לקושיות שלי, בכנות, בגילוי לב מלא וחושפני, ולא רק בפסח...
עולה!!!! :)
ויש כאלו, שבחג החירות מעדיפים, דווקא, להשתעבד...
חג שמח :)
http://www.agadir.co.il/dynimages/t_gallery_block_images/images/passover_agadir.jpg
הוריתי לו להתייצב הערב.
הוא מגיע לבוש מדים, חייל קרבי, צעיר, גבוה, שרירי ונבוך מעט.
גם אתה נדרשת להתייצב באותה שעה.
מה ששניכם אינכם יודעים הוא, שאני מתכננת להשתמש בשניכם בצורה, שטרם התנסיתם בה.
כשהערב יסתיים, כבר לא תהיו עוד בתולים...
רוצה
להבעיר
להטריף
לחדור
להצליף
לחנך
לאלף
להשפיט
להשפיל
להעניש
לסמן
אותך
רוצה שתתמכר אלי בכל חלק מגופך, ואל כל חלק מגופי: לקול שלי, לטעם שלי, לריח שלי.
רוצה אותך לוהט, זקור, ובוער כל הזמן.
רוצה לשלוט בחייך - בגופך ובנשמתך...
רוצה שתהיה הזונה שלי, השפוט שלי, הכלב המאולף שלי
רק שלי!
שליטה בשלט רחוק היא לא משהו, שאני נוהגת לעסוק בו בדרך כלל.
אבל מעת לעת נקרה בדרכי "פציינט" מענין, ואז אני מוכנה להקדיש לענין זמן מסויים.
אני אוהבת לראות את המחשבות 'נשתלות' בראשו, פנטזיות שצצות ועולות תוך כדי שיחה,
שלא חשב עליהן לפני כן. וכמו כן, חשיפת הפנטזיות ה'אפלות' ביותר שלו,
שקודם כל הוא חושף אותן בפני עצמו וגם בפני, כמובן.
לעתים הפנטזיות עוסקות בדמויות אמיתיות וממשיות מחיי היום-יום, דבר ההופך אותן למוחשיות וריאליות.
זה מרגש אותו ואולי אף מפחיד, במידה מסויימת.
מענין ומרתק לראות עד לאן ניתן להרחיק לכת...
לרגל יום האישה הבינלאומי מעלה מחדש פוסט, שכתבתי לפני כשלוש שנים:
אישה חזקה בעיני היא זו, שמודעת ומכירה גם בחולשות שלה. זה החוזק האמיתי, לדעתי. לא להתבייש להודות בכך, להתגבר על החולשות ומשם לצמוח ולגדול.
אישה חזקה בעיני היא כזו המודעת לכוח שלה, שנובע מתוכה גם בשקט וברוך, לא בהכרח בהרמת קול,
לאו דווקא בתוקפנות אלא בתקיפות ובעוצמה. אישה, שבעת הצורך יודעת לעמוד על שלה.
ולעתים אני שואלת את עצמי כמה גברים מסוגלים להתמודד עם אישה שהיא חזקה באמת,
כפי שתיארתי אותה לעיל? שיודעים להתבונן מעבר לסממנים החיצוניים אל המהות הפנימית של אישה חזקה?
מסוגלים לעמוד כנגדה ואיתה כשהיא חזקה וגם כשהיא ברגע של חולשה?