בא לי – לשרוט אותך, לסמן אותך בציפורני,
חזק וכואב, סימנים אדומים ועמוקים בגופך,
שיזכירו לך למי אתה שייך...
בא לי – לשרוט אותך, לסמן אותך בציפורני,
חזק וכואב, סימנים אדומים ועמוקים בגופך,
שיזכירו לך למי אתה שייך...
כך אתה אומר לי לעתים: "אני רוצה, שתשלטי על החיים שלי".
הייתי שמחה לעשות זאת, אם היית מאפשר לי...
כן כזה אתה – ילד מגודל ומפונק, רגיל לחלק הוראות, לשלוט, לנהל.
רגיל, שנשמעים לך - על פיך יישק דבר.
רגיל לעשות מה שאתה רוצה, כאשר אתה רוצה.
לא ממושמע, לא צייתן, לא מאולף - כפי שהייתי רוצה.
אם כך ברור, שאתה זקוק לחינוך ולאילוף, חזק, יסודי וכואב,
כדי ללמוד לציית כהלכה וכדי לחוש היטב
מי הבוסית האמיתית...
ירוק עולה
עולה
עולהההההה!!!!
התשוקה להיות נשלט ע"י אישה חזקה היא חלק בלתי-נפרד ממך - אם תרצה או לא תרצה.
תוכל להדחיק אותה, תוכל לברוח ממנה לתקופה, אבל היא תמיד תהיה שם
מתחת לפני השטח.
עד להתפרצות הבאה...
לא, אינך זקוק לסימון פיזי כדי להרגיש, שאתה שייך.
החוטים הסמויים מהעין קושרים אותך חזק, אלי...
ויחד עם זאת, הייתי רוצה להטביע בך את חותמי,
כדי שתחוש את השייכות אלי
גם על בשרך...
המשאב היקר ביותר העומד לרשותנו.
במדינה שלנו השמחה והעצב מתערבבים זה בזה.
קבע מי שקבע, שיום הזכרון לחללי צה"ל ולחללי פעולות איבה יתמזג למחרת בלילה עם יום העצמאות שלנו.
אינני יודעת אם טוב עשו, שכך קבעו, אבל מציאות חיינו מראה מזה שנים,
שאצלנו כל שמחה מהולה במקצת עצב, ולהיפך,
כך שכנראה מתאימה הסמיכות הזאת של יום הזכרון העצוב ליום העצמאות השמח שלנו.
ובמותם ציוו לנו את החיים...