לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

פינה אישית

שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמם
תוך כדי המסע המשותף.

אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.

לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...

****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================

הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 11 שנים. יום רביעי, 23 בספטמבר 2015 בשעה 14:51

רוצה לחדור עמוק למחשבותיך, לתשוקותיך, לפנטזיות הפרועות והכמוסות ביותר שלך,

כאלו שרק אתה יודע עליהן ולא שיתפת בהן איש מלבדי.

כאלו, שאיש אינו יודע עליהן ולא היה אפילו מנחש לגביך.

רוצה שבכל מקום בו תהיה – בעבודה, עם חברים ובכל מקום אחר -

תדמיין לעצמך, שאתה לרגלי, נתון לחסדי.

רוצה שתשתוקק עד כלות, להיות תחתי, שלי, רק שלי –

מרצה אותי, הכלבלב השפוט שלי.

לפני 11 שנים. יום שלישי, 22 בספטמבר 2015 בשעה 14:46

אם יש שיר שמסמל את מלחמת יום הכיפורים, הרי הוא "לו יהי" של נעמי שמר. בימים הראשונים למלחמה כתבה שמר מלים לשיר,

שהביעו תקווה ותפילה אישית לשובם של החיילים בשלום. עוד בעיצומה של המלחמה הושמע השיר בטלוויזיה הישראלית.

הביצוע הכה גלים מיד ועורר התרגשות עצומה ונפוץ גם בקרב החיילים המגוייסים.

 

 

 

לפני 11 שנים. יום שלישי, 22 בספטמבר 2015 בשעה 3:52

לפני 11 שנים. יום שלישי, 15 בספטמבר 2015 בשעה 16:50

חדירה פיזית, גופנית היא חדירה עמוקה, פולשנית המסמלת שיוך ובעלות על הנשלט.

אך בעיני לא פחות חשובה ומשמעותית היא החדירה הנפשית, המנטלית עמוק לנפשו, למחשבותיו,

להרהוריו ולפנטזיות הכמוסות ביותר של הנשלט.

חשיפה של כל מה שטמון עמוק בתוכו, בנפשו היא התערטלות עוצמתית יותר מכל חשיפה גופנית.

 

רק כשהוא נחשף כך אלי - בגילוי לב מלא, ללא חשש וללא היסוס, אני יודעת, שהוא באמת ובתמים... שלי.

 

לפני 11 שנים. יום ראשון, 13 בספטמבר 2015 בשעה 12:49

חג שמח!

 

לפני 11 שנים. יום שישי, 11 בספטמבר 2015 בשעה 6:53

שנה חדשה בפתח, אם כי התחושה היא, שאנחנו עדין בקיץ.

בקרוב יגיע הסתיו ועימו הקרירות (כן, wishful thinking...)

מאחלת לעצמי ולקוראי - הצעירים והבוגרים - שנה טובה, בריאות,

אושר ושמחת חיים, וכמובן שעשועים מהנים :)

בברכת שנה טובה נוסטלגית...

 

 

לפני 11 שנים. יום שבת, 5 בספטמבר 2015 בשעה 16:45

כמו פרפר לאש הם נמשכים

מציצים, מתרגשים ונפגעים

 

פורשים כנפיים... ובורחים...

 

 

לפני 11 שנים. יום חמישי, 3 בספטמבר 2015 בשעה 16:23

בזמן, שכולם משוחחים במרץ, מחליפים דעות, משמיעים עמדות ברורות,

אתה חש לרגע כצופה מהצד המתבונן בחבריו הידועים והמוכרים לו מזה זמן רב

ותוהה מה היו אומרים לו ידעו למה אתה משתוקק, מה מרגש ומסעיר אותך באמת -

דבר מה העומד בניגוד מלא לדמות הדומיננטית, התקיפה, המובילה, הנחרצת המוכרת להם.

 

ואולי, מי מביניהם, שותף אף הוא לאותן תשוקות סמויות וחבויות היטב בתוכך.

ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד...

לפני 11 שנים. יום שישי, 28 באוגוסט 2015 בשעה 16:16

אתה יושב עם חבריך משכבר הימים במפגש הקבוע מדי שבוע, אותו מקום, אותה שעה,

משוחחים כתמיד על ענינים שברומו של עולם. הכל נראה ונשמע כתמול שלשום,

אבל מבחינתך זה לא בדיוק כך.

אתה שקט, שלא כדרכך, מהורהר, ומתחת לפני השטח אתה חש דברים שונים לגמרי –

דברים שידועים רק לך ולה - הניגוד למי שאתה בחיי היום-יום שלך.

 

חבריך, לו ידעו במה אתה מהרהר, היו מתפלאים ואף לא מאמינים,

אבל אתה יודע היטב, שכל מה שאתה משתוקק לו הוא להיות לרגליה, מובל על ידה,

ככלבלב נאמן ומסור, המרצה את גבירתו...

לפני 11 שנים. יום שבת, 22 באוגוסט 2015 בשעה 15:17

אוהבת להפתיע בכל מקום אפשרי ולא צפוי –

בים, באויר וביבשה...

כולל אותם המקומות, שהם לכאורה 'שלך', בסביבה הטבעית שלך,

ולהזכיר לך, שגם בהם יש מי ששולטת...בך.