לפני 9 שנים. 31 באוקטובר 2015 בשעה 19:24
פינה אישית
שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמםתוך כדי המסע המשותף.
אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.
לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...
****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================
הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 9 שנים. 30 באוקטובר 2015 בשעה 19:15
ערב שקט, בבית, אני ליד המחשב, כהרגלי – קוראת מיילים, נכנסת לאתרים שונים,
משחקת משחק מחשב כזה או אחר.
אתה על ארבע, לרגלי, ממתין להוראותי, חש תחושה של שלווה, של רוגע.
אני מניחה את רגלי על גבך, נותנת להן לנוח אחרי יום ארוך, ואתה משמש הדום לרגלי.
אתה שקט, רגוע, מרוקן ממחשבות, מרגיש איך כל הדאגות, הלחצים ואחריות היום-יום שלך מוסרים מעליך,
ואתה נהנה לשמש לי כרהיט נוח באותו רגע, רהיט אנושי.
אני שולחת יד ומלטפת את ראשך, מעבירה את כף ידי על פיך ואתה מלקק את אצבעותי, אצבע אחר אצבע.
כלבלב טוב ונאמן ומאולף אתה. אתה עוצם לרגע את עיניך, מתמכר לליטוף.
אתה הכלבלב השפוט של גבירתך. מבחינתך אין תואר נעלה מתואר זה ואתה גאה בו.
באותם רגעים לא היית מחליף תואר זה באף לא אחד מתאריך היומיומיים...
אתה יודע, ללא צל של ספק, שזהו המקום הנכון עבורך. זהו מקומך האמיתי...
לפני 9 שנים. 25 באוקטובר 2015 בשעה 20:25
השיר נכתב במקור לאישה, אבל אפשר שיתאים גם לגבר...
Where do you go to
when you're alone in your bed
I know the thoughts that surround you
...cause I can look inside your head
לפני 9 שנים. 20 באוקטובר 2015 בשעה 18:22
לקחת אותך...
לפני 9 שנים. 16 באוקטובר 2015 בשעה 17:48
חודרים זה לזו, מתערבבים זה בזו
עד כי לעתים קשה להפריד ביניהם ולדעת
היכן מסתיים הדמיון
ומתחילה המציאות...
לפני 9 שנים. 10 באוקטובר 2015 בשעה 19:08
הייתי רוצה לקחת אותך, ללוש אותך בידי, למעוך ולצבוט
ולעצב אותך כרצוני
כמו יצירה בפלסטלינה...
לפני 9 שנים. 6 באוקטובר 2015 בשעה 18:42
מה מגרה אותך
מה מבעיר אותך
מה מסעיר אותך
מה מדליק אותך
מה מזקיר לך
יותר מכל דבר אחר
ובעוצמה גדולה יותר...
לפני 9 שנים. 5 באוקטובר 2015 בשעה 8:19
אתה עסוק, שוקע בעבודתך ובשאר עיסוקיך, מתמקד בהם, אבל השליטה נמצאת שם כל הזמן,
מתחת לפני השטח, קוראת לך, מזמינה אותך, מרגשת אותך.
יש תקופות, שאתה נעלם, מתרחק, מתנתק, כאילו השליטה לא קיימת כלל.
אבל אתה לא יכול להתנתק מעצמך ומהתשוקה הזאת, שבוערת עמוק בתוכך,
מהמשיכה הזאת, להכנע, להשלט.
זה בוער ומגרה אותך, זה חזק ממך, זה חלק ממך.
אם תרצה, או לא תרצה...
לפני 9 שנים. 3 באוקטובר 2015 בשעה 7:15
השליטה מחלחלת לכל תחום בחיים - משפחה, עבודה, חברים, גם אם באופן סמוי מהעין.
אתה יודע, שהיא נמצאת שם, בכל חלק מחייך
גם אם כלפי חוץ הכל נדמה כרגיל...
לפני 9 שנים. 26 בספטמבר 2015 בשעה 10:46
